הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל

מדובר בהצעת חוק פרסונלית הפוגעת קשות בחופש הביטוי והעיתונות והמכוונת, ישירות, להתמודד עם עיתון אחד מסוים – "ישראל היום". למעורבות של חברי כנסת ופוליטיקאים באסדרה ישירה של אמצעי תקשורת קונקרטי יש השפעה הרסנית על הזכות לחופש ביטוי ועיתונות, והיא מסוכנת לדמוקרטיה השברירית שלנו.

התמונה באדיבות Shutterstock

אנו מתנגדים להצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל.

א. מדובר בהצעת חוק פרסונלית הפוגעת קשות בחופש הביטוי והעיתונות

הצעת החוק מכוונת באופן ישיר להתמודד עם עיתון אחד מסוים – "ישראל היום. מעורבות של חברי כנסת ופוליטיקאים בהסדרה ישירה של אמצעי תקשורת קונקרטי היא הרסנית עבור הזכות לחופש ביטוי ועיתונות ומסוכנת לדמוקרטיה. מי שמתלהב מהצעת החוק המסדירה של היום, צריך לחשוש מפני ההצעה שתגיע מחר ושלא תהיה לרוחו.

ב. הצעת החוק איננה מתמודדת עם הבעיה המרכזית שיוצר "ישראל היום" בשוק העיתונות – הורדת מחירי הפרסום.

הבעיה איננה בחלוקת העיתון "ישראל היום" בחינם. הבעיה היא במחירי הפרסום, הנמוכים עד פי שלושה בישראל היום מאשר בידיעות אחרונות. תופעה זו איננה מוזכרת בכלל בהצעת החוק למרות שהשפעתה על המצב בשוק העיתונות שעמו ההצעה מבקשת להתמודד – רבה עשרת מונים.

במובן זה, אם מבקשים לפתור את העיוותים בשוק העיתונות, העשויים להיגרם בשל התופעות שלעיל:

1. יש להתמודד עם המבנה הריכוזי של כלל שוק הפרסום בישראל.
2. יש להפעיל את דיני ההתחרות הקיימים.
3. יש לאסור על הצעות מכר של מודעות או של גליונות במחירי הפסד או בחינם – למדינה ולרשויותיה.
4. ניתן לתקן את חוק ההגבלים העסקיים באמצעות הוספת פרק מיוחד בחוק לצורך התמודדות עם תהליכי ריכוזיות בתעשיית התוכן העיתונאי. 

ג. הצעת החוק מבטאת עמדה מיושנת ביחס לשוק העיתונות

הצעת החוק אוסרת על חלוקת חינם של עיתונים מודפסים, בעידן שבו עיקר צריכת העיתונות החדשותית מתבצע דרך רשת האינטרנט. מחר יוקם אתר אינטרנט חינמי, שיהפוך להיות האתר המוביל בישראל בזכות השקעת כספים מכיס עמוק ללא פרופורציה וללא מודל עסקי. האם גם אז יבקשו חברי הכנסת לחוקק חוק האוסר על כך? וכיצד יגדירו אז את השוק הרלבנטי?

ד. אנו תובעים שקיפות של אינטרסים ותוכן ממומן, וקריאה למבקר המדינה להתערב

1. יש לתבוע שקיפות וגילוי של אינטרסים כלכליים ופוליטיים שעומדים מאחורי הסיקור העיתונאי. בהקשר זה מדובר הן בגילוי כללי, והן בטיפול בפרסום סמוי לאג'נדה פוליטית, להישגים של משרד ממשלתי או לתמיכה בחבר כנסת מסויים – וזאת ללא שום גילוי שמדובר בתוכן ממומן.
   
   בנוסף, יש לעודד צריכה ביקורתית של תקשורת.
2. אנו קוראים למבקר המדינה לפרסם חוות דעת או גילוי דעת באשר לשאלה האם מצב שבו בעל הון מזרים כסף לאמצעי תקשורת ללא מודל עסקי במטרה לתמוך במועמד פוליטי מסויים שזהותו ברורה, איננה פגיעה בחוקי מימון הבחירות.

הורידו את חוות הדעת המלאה