מה, שוב בחירות? עוד ממשלה חדשה?
התחושה השוררת בקרב הציבור היא שמדינת ישראל הולכת בעת האחרונה פעמים רבות מדי לבחירות ושקצב חילופי הממשלות בה מהיר מדי. יש הטוענים כי שתי תופעות אלו מעידות על חוסר יציבות כרוני של המערכת הפוליטית בישראל, ברמות החורגות מהמקובל בדמוקרטיות מערביות. האומנם?
ובכן, לאחר חודשים רבים של חוסר ודאות במערכת הפוליטית נפל לבסוף הפור ונתקבלה ההחלטה להקדים את הבחירות לכנסת ה-18. בעוד חודשים ספורים ייקראו אזרחי ישראל לקלפיות פעם נוספת, החמישית בעשור האחרון, על מנת לבחור כנסת חדשה. התחושה השוררת בקרב הציבור היא שמדינת ישראל הולכת בעת האחרונה פעמים רבות מדי לבחירות ושקצב חילופי הממשלות בה מהיר מדי. יש הטוענים כי שתי תופעות אלו מעידות על חוסר יציבות כרוני של המערכת הפוליטית בישראל, ברמות החורגות מהמקובל בדמוקרטיות מערביות.
האומנם?
חשוב להכיר בעובדה שיש כמה הגדרות ליציבות. אם מדובר ביציבות משטרית (כלומר קריסה לעומת יציבות של משטר דמוקרטי), הרי מדינת ישראל היא דווקא דוגמה למדינה שנשמר בה רצף של משטר דמוקרטי כבר למעלה משישים שנים. אם מתבוננים בחברה המשוסעת שלה ובאיומים ובאתגרים הקשים שהיא ניצבה לפניהם במהלך קיומה, ישראל דווקא מרשימה במידת החוסן המשטרי שלה. יציבות פוליטית, לעומת זאת, עשויה להימדד בתדירות הבחירות – אם אזרחים נקראים פעמים תכופות לבחירות הדבר מעיד על חוסר יציבות. אפשר גם למדוד יציבות שלטונית בעזרת מניית חילופי ממשלות, שהרי ממשלות יכולות להתחלף גם בלא בחירות. בישראל נערכו עד כה 17 בחירות כלליות לכנסת, אך כיהנו בה 31 ממשלות. משמעות הדבר היא ש-14 ממשלות הוקמו במהלך תקופת כהונה של כנסת, והדבר עשוי לשקף גם הוא מידה של חוסר יציבות.
אם כן ישראל שומרת על יציבות משטרית, אך אין ספק שיש תחושה שהיא לא יציבה מבחינה פוליטית– נערכות בה בחירות לעתים תכופות והממשלות אינן מחזיקות מעמד זמן רב. האם דבר זה ייחודי לישראל?
הנתונים מעידים שלא בהכרח. כאשר בודקים את הנעשה בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות אפשר לראות כי ישראל דווקא אינה חריגה באופן מיוחד. לאחרונה נערכו בחירות באוסטריה ובקנדה. גם בשתי מדינות אלו מדובר היה בבחירות מוקדמות– הנערכות לפני סיום תקופת הכהונה החוקית של הפרלמנט. נוסף על כך, שתי מדינות אלה סבלו אף הן, כמו ישראל, מבחירות תכופות ומחילופי ממשלה רבים בשני העשורים האחרונים. גם מדינות נוספות, כיפאן ואיטליה, מתאפיינות בחילופי ממשלות תדירים.
ביפאן, למשל, התחלפו מאז 2005 לא פחות משלושה ראשי ממשלה. אמנם, כולם באו מאותה מפלגה (הליברל-דמוקרטים, LDP), אולם הבחירות הפנימיות לראשות המפלגה – ממש כמו בישראל – הביאו לשיתוקה של המערכת הפוליטית לפרק זמן לא מבוטל. באוסטריה קרסה ממשלת האחדות שהוקמה לאחר הבחירות האחרונות ב-2006. שתי השותפות בממשלה – שתי היריבות הנצחיות (מפלגת העם והסוציאל-דמוקרטים) – מצאו כי אינן יכולות לגשר על פערים במדיניות והחליטו על הקדמת הבחירות לסוף ספטמבר. גם בשנות התשעים קרה מקרה דומה ושתי בחירות כלליות נערכו בתוך פרק זמן של כשנה. מתוצאות הבחירות עולה כי שתי מפלגות השלטון נחלשו ביותר וכי מפלגות הימין הקיצוני התחזקו. מפת המפלגות החדשה שנוצרה בעקבות הבחירות לא מבשרת טובות למערכת הפוליטית האוסטרית, ויש אי-ודאות בעניין הרכב הממשלה שתוקם, ואם היא תוכל למשול למשך זמן ממושך בלי זעזועים. אפילו קנדה, אשר מצטיירת כאחת הדמוקרטיות המצליחות והיציבות בעולם, סובלת בעת האחרונה מבחירות מרובות. הממשלה הנוכחית, כמו גם קודמותיה הן ממשלות מיעוט. ממשלות אלה לא נוטות לשרוד זמן ממושך ומתקשות למשול בצורה יעילה. תקופות הכהונה של שני הפרלמנטים האחרונים לא הגיעה אפילו למחציתן (בקנדה תקופת הכהונה המרבית היא חמש שנים). גורל דומה מצפה ככל הנראה גם לפרלמנט הנוכחי, שנבחר ב-14 באוקטובר.
המקרים האלה מדגימים כי לכל הפחות, ישראל אינה לבד מבחינת תופעת הבחירות המרובות וחילופי הממשלות התכופים. אמת, דמוקרטיות אחרות, כגון בריטניה, גרמניה וספרד, מפגינות יציבות פוליטית גבוהה יותר (ראו טבלה), אך ישראל איננה מקרה יוצא דופן. מכך אין להסיק, כמובן, כי המערכת הפוליטית בארץ מתאפיינת בבריאות-יתר. היא סובלת מפרלמנט משוסע, מעומס יתר ומקשיי משילות מרובים המקשים על תכנון ויישום מדיניות לטווח ארוך. במערכת הישראלית קיימים היבטים אחדים הייחודיים לה אשר אף הם תורמים לחוסר יציבות: משמעת מפלגתית רופפת, חילופי גברי תכופים במשרדי הממשלה, קואליציות שאינן יציבות לאורך זמן. לפיכך, עדיין יש לשאוף לשיפורים מבניים בדגם המשטר הפרלמנטרי של מדינת ישראל. צעדים כגון שינוי הדרגתי של שיטת הבחירות, חיזוק הלכידות והמשמעת הסיעתית של המפלגות הפוליטיות, חיזוק עקרון הנשיאה באחריות וביצורהּ של הכּנסת כגוף המפקח על הרשות המבצעת עשויים כל אחד לתת את חלקו בשיפור מידת המשילות.
טבלה: בחירות כלליות ומספר ממשלות, 1990–2008
| בחירות כלליות | ממשלות | |||
| כמה? | ממוצע (בשנים) | כמה? | ממוצע (בשנים) | |
| אירלנד | 4 | 4.5 | 4 | 4.5 |
| בריטניה | 4 | 4.5 | 6 | 3 |
| גרמניה | 5 | 3.6 | 5 | 3.6 |
| ספרד | 5 | 3.6 | 5 | 3.6 |
| הולנד | 5 | 3.6 | 7 | 2.6 |
| קנדה | 6 | 3 | 7 | 2.6 |
| דנמרק | 6 | 3 | 8 | 2.3 |
| ישראל | 6 | 3 | 9 | 2 |
| איטליה | 6 | 3 | 13 | 1.4 |
| אוסטריה | 7 | 2.6 | 7 | 2.6 |
| יפאן | 7 | 2.6 | 16 | 1.1 |