הפיקוח מנוון, הטכנולוגיה לא

דוח מררי מוכיח כי נדרש היה פיקוח על המשטרה. בעוד שהיכולות הטכנולוגיות הפולשניות של מערכות המעקב לא נוונו, הפיקוח עליהן לא היה פולשני די הצורך.

הכותרות על ממצאי דו"ח מררי, הקובעות כי לא בוצעו האזנות סתר באמצעות רוגלות ללא צו בית משפט, הן חדשות טובות. אנו למדים כי המדינה היא מדינת חוק ולא מדינת משטרה, וכי אין ראיות פורנזיות במערכות המעקב לחלק מהטענות המדאיגות בסדרת תחקירי 'כלכליסט' ביחס למעקב משולח רסן אחר פעילים פוליטיים, עובדי ציבור ואחרים ללא צו.. אולם, גם תחת הפרשנות השנויה במחלוקת של צוות מררי לחוק האזנת סתר, לפיה למשטרה יש לכאורה שימוש לחדור מרחוק למכשירי קצה, ממצאים אלו הינם גם חדשות רעות: מישהו היה צריך לפקח על המשטרה.

תאוות הנתונים של משטרת ישראל אינה דבר חדש. היה צריך את בית המשפט העליון על מנת להבהיר שסמכות המשטרה לפנות לספקי תקשורת בבקשה לנתונים על מיקום או תעבורת התקשורת שלנו מוגבלת לחקירות פרטניות ולא נועדה לתכלית איסוף מודיעיני כללי. נדרשה חשיפה בעיתונות על מנת ליידע את הציבור על קיומה של מערכת 'עין הנץ' לזיהוי לוחיות רישוי, ששאלת מקור הסמכות שלה תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון. יתר על כן, המשטרה שואפת להפעיל מערך מצלמות זיהוי פנים – הפעם,  כך נראה, היא ממתינה להסמכה סטטוטורית לפני השימוש בטכנולוגיית מעקב זו.

פרשת פגסוס בשירות משטרת ישראל היא דוגמא נוספת לנטייה של המשטרה להיכנע לתאוות המודיעין שלה, לעגל פינות ולהימנע מעבודת מטה יסודית ועקבית בעת הצטיידות בטכנולוגיות מעקב פולשניות, ומפיקוח מספיק על השימוש בהן. הקפיצה בין דיונים שהתקיימו ב-2012 שבהם התייחסו לצורך בניוונים טכנולגיים של המערכת לבין הפעלתה ב-2016 ללא ניוונים אלה אינה מוסברת ואומרת דרשני.

הדו"ח משקף היעדר משווע של 'בעל בית', כלומר גוף המחזיק בסמכות פיקוח ובאחריותיות. בעוד שהיכולות הטכנולוגיות הפולשניות של מערכות המעקב לא נוונו, נראה שהפיקוח עליהן לא היה פולשני די הצורך: בית המשפט, אישר את הצווים (בהנחה שהכלים באמצעותם מבוצעת האזנת הסתר הם כשרים משפטית). היועץ המשפטי לממשלה לא קיבל מידע בנוגע למאפייני המערכת או בנוגע ליכולות הטכנולוגיות שלה. הייעוץ המשפטי של המשטרה הניח שהמערכות מנוונות ולא בדק זאת. וכך, ללא החשיפה בכלכליסט וצוות החקירה המיוחד של המשנה ליועמ"ש, המחדלים לא היו נחשפים.

ההנחה המובלעת שליבת הפתרון של המחדל היא טכנולוגית – ניוון המערכות כך שלא ניתן יהיה להפעילן אלא בהתאם לחוק (וזאת בהנחה שישנה פרשנות משפטית סבירה המאפשרת זאת) – ממעיטה מחשיבותם של גורמים אחרים שתרמו למחדל. בראש ובראשונה, העדרו של דיון ציבורי עקרוני בשאלה אם ראוי בכלל שרוגלות פולשניות, ובפרט שמתנהל ביחס אליהן פולמוס גלובלי, יהיו בידיים של גופים שאינם ביטחוניים. דו"ח צוות מררי אמנם מתייחס לשאלה זו, אך נדמה שהוא מטאטא אותה הצידה בשל הנחיצות לכאורה של אמצעים אלו. 

ההמלצות שמביא צוות מררי ביחס לאמצעי הפיקוח על השימוש בטכנולוגיות מעקב על ידי משטרת ישראל, מסתמכים על חיזוק הקיים: עדכון פורמט הדיווחים ליועמ"ש; אישור מראש של היועמ"ש בטרם הצטיידות באמצעים טכנולוגיים חדשים וליווי משפטי לאחר הטמעתם; טיפוח אוריינות טכנולוגית של היעוץ המשפטי ושל שופטים; הכפפת הייעוץ המשפטי בחטיבות המשטרה השונות ליועץ המשפטי למשטרה; הפניית שאלות משפטיות עקרוניות שמתעוררות במשטרה לדיון אצל היועמ"ש.

ואולם, לצד התערבויות כירורגיות אלו, חשובות ככל שיהיו, אין מנוס מתיקוני חקיקה. אם הפרשנות המשפטית של צוות מררי לעניין סמכות המשטרה לעשות שימוש ברוגלות מנוונות תתקבל ולא תאותגר בבית המשפט, הרי שראוי שהדיון על היקפה של סמכות זו – שנוגע באיזונים עקרוניים בין אינטרסים של מניעת עבירות לבין זכויות וחירויות יסוד – יעבור לפתחו של המחוקק. בנוסף על כך, הדו"ח ממחיש ביתר שאת את הצורך בגוף פיקוח ייעודי, עצמאי ומקצועי על פעילות סיגינטית, בדומה למתווה המוצע במחקר שערכתי 'פיקוח על מעקב מקוון בישראל'.

אי אפשר להסתמך על צוותי בדיקה פנימיים אד הוקיים, ובפרט באקלים הציבורי הנוכחי, הנגוע בחשדנות יתרה. יש להקים נציבות פיקוח סיגינטית ייעודית, הפועלת באופן רציף לבחון את תקינות השימוש של גורמי אכיפת החוק (ואפשר גם לשקול גופים בטחוניים) בטכנולוגיות מעקב. נציבות כזו תהיה עצמאית, בלתי תלויה, ותורכב מתמהיל של מומחים משפטיים, טכנולוגיים וטכנו-מודיעניים, בדומה למודלים קיימים בעולם (כמו בהולנד או בבריטניה). היא תוכל לשמש כגורם מאשרר נוסף, אדברסרי למחצה, לפני בקשות לצווי האזנת סתר במעמד צד אחד (double lock); היא תבצע ביקורות פתע ביחידות שונות לבחינת  מידת הציות לנהלים, להנחיות ולדין; היא תבחן באופן רוחבי סוגיות טכנולוגיות ומשפטיות ותהיה גורם מייעץ בעל משקל בעת קבלת מערכות חדשות. במידה מסוימת, זהו צוות מררי על סטרואידים: יותר סמכויות פיקוח, יותר כוח אדם, יותר עצמאות וחוסר תלות, ופועל באופן רציף.

פורסם לראשונה בכלכליסט

עו"ד עמיר כהנא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומחבר המחקר פיקוח על מעקב מקוון בישראל