בחירות 2022 לנשיאות צרפת: הישג חסר תקדים לימין

גם לאחר שהנשיא מקרון נבחר לתקופת כהונה השנייה, הבחירות נחשבות להישג חסר תקדים לימין הקיצוני בצרפת ולמועמדת מטעמו מרין לה פן. בנוסף, הבחירות הנוכחיות הבליטו מגמות מדאיגות במערכת הפוליטית הצרפתית: שחיקה באמון בנבחרי הציבור, היעלמות כמעט מוחלטת של המפלגות המתונות הוותיקות והתחזקות המפלגות הקיצוניות

בצרפת נהוגה שיטת ממשל חצי-נשיאותית שבמסגרתה נשיא הרפובליקה, הדמות הפוליטית החזקה במדינה, נבחר בבחירות ישירות על ידי האזרחים. מאז שנת 2002 נבחרים נשיאי צרפת לתקופת כהונה של חמש שנים ומוגבלים לשתי תקופות כהונה רצפות. שיטת הבחירות פשוטה למדי: כדי להיבחר מועמד חייב לזכות ברוב מוחלט של הקולות (מעל 50%). אם בסיבוב הראשון לא הצליח אף מועמד לזכות ברוב כזה, נערך כעבור שבועיים סיבוב שני ובו מתמודדים שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הרב ביותר בסיבוב הראשון. עד היום מעולם לא הצליח אף מועמד להיבחר כבר בסיבוב הראשון, בעיקר בגלל בעיקר בגלל המספר הרב של מועמדים.

למשל, בסיבוב הראשון של מערכת הבחירות הנוכחית (שהתקיים ב-10 באפריל) התמודדו 12 מועמדים. כ-36 מיליון אזרחים השתתפו בבחירות והעניקו לעמנואל מקרון ולמרין לה פן את "הכרטיס" לסיבוב השני. התוצאות נתפסו כהצלחה גדולה למועמדי הקיצון. התמיכה המשותפת בשני מועמדי הימין הקיצוני (לה פן ואריק זמור) ומועמד השמאל הקיצוני (ז'אן-לוק מלנשון) חצתה את ה-50%. הצד השני של המטבע היה המהלומה שספגו המפלגות הוותיקות הממוסדות: הרפובליקנים והסוציאליסטים. שתי המפלגות האלה, אשר חלשו על המערכת הפוליטית בצרפת בחמישים השנים האחרונות, נחלשו כבר בבחירות הקודמות, כאשר המועמדים מטעמן קיבלו 20% ו-6%. הפעם הייתה המהלומה גדולה אף יותר – מועמדת הרפובליקנים זכתה בפחות מ-5% מהקולות ואילו מועמדת הסוציאליסטים בפחות מ-2%.

תוצאות סיבוב ההצבעה הראשון

מועמד/ת	מפלגה / זרם אידיאולוגי	אחוז הקולות
עמנואל מקרון	הרפובליקה בתנועה (מרכז)	27.90%
מרין לה פן	האיחוד הלאומי (ימין קיצוני)	23.20%
ז'אן-לוק מלנשון	צרפת בלתי כנועה (שמאל קיצוני)	22.00%
אריק זמור	כיבוש מחדש (ימין קיצוני)	7.10%
ואלרי פקרס	רפובליקנים (ימין מתון)	4.80%
אחרים		15.20%

התחזקות מועמדי המפלגות הקיצוניות והיחלשות המפלגות הוותיקות המתונות מבטאות את המיאוס של רבים בקרב הציבור הצרפתי בממסד הפוליטי. הדבר השתקף בין היתר גם בירידה באחוזי ההצבעה בבחירות (ראו תרשים) שרשם שפל של 15 שנים. מגמות אלה מדאיגות במיוחד את המחנה של הנשיא המכהן מקרון. לכאורה, העפלתו לסיבוב השני הייתה אמורה להבטיח לו את הניצחון, כיוון שהתמודדות חזיתית בין מועמד מרכז לבין מועמדת של הימין הקיצוני אמורה לשחק לטובתו. כך, למשל, ההיגיון אומר שהתומכים הרבים שהצביעו עבור מועמד השמאל הקיצוני מלנשון (22% מהקולות) יעבירו את תמיכתם למקרון. אלא שהסלידה העמוקה בקרב חלקים רחבים מהציבור הצרפתי ממקרון ומסגנון מנהיגותו (הוא נשיא מאוד לא-אהוד) מעמידה את ההיגיון הפוליטי הזה במבחן. ייתכן מאוד שחלק לא מבוטל מתומכי מלנשון ינקטו בהצבעת מחאה ויצביעו ללה-פן בסיבוב השני. איום נוסף מולו עומד מקרון הוא החשש שרבים יחליטו להביע את מחאתם וסלידתם על-ידי הימנעות מהצבעה.

אחוזי ההצבעה בארבע הבחירות האחרונות לנשיאות

תוצאות הסיבוב השני יהיו תקדימיות בכל מקרה. ניצחון מפתיע של לה פן יזעזע לא רק את צרפת אלא גם ייצור גלי הדף באיחוד האירופי. הוא יעניק למפלגות הפופוליסטיות במדינות אחרות עידוד משמעותי ועלול להציב את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית בפני איום רציני. ניצחון של מקרון - ימצב אותו בתור הנשיא הראשון שזוכה לתקופת כהונה שנייה מזה עשרים שנה (האחרון שנבחר מחדש היה ז'ק שיראק ב-2002). אולם גם לאחר הישג כזה, מקרון לא יוכל לנוח על זרי הדפנה – הוא יצטרך לעמול קשה במיוחד כדי לשקם את האמון בו ובמפלגתו, כיוון שבעוד פחות מחודשיים יתקיימו בצרפת הבחירות לפרלמנט. לפני 5 שנים הצליח מקרון לסחוף את מפלגתו לניצחון משמעותי בבחירות אלה. התחזיות הן שהפעם המשימה תהיה קשה בהרבה.