יום האישה הבינלאומי 2022: מה מצבן של הנשים בפוליטיקה הישראלית?

בעולם מצוין השבוע יום האישה הבינלאומי, וזאת הזדמנות לסקור את רמת הייצוג הנשי בפוליטיקה הישראלית. מצד אחד הנתונים מעודדים - אנו נמצאים כרגע בנקודת שיא של ייצוג נשי בכנסת עם 35 ח"כיות, וגם בממשלה עם 9 שרות. מצד שני, הדרך לשוויון מגדרי בפוליטיקה עוד רחוקה - רק אישה אחת עומדת כיום בראשות מפלגה, ומרבית התיקים הבכירים בממשלה מופקדים בידי גברים

flash 90

סוגיית הייצוג של נשים בזירות הפוליטיות עומדת בשני העשורים האחרונים במרכזו של דיון ציבורי במדינות רבות בעולם. הנחת היסוד של הדיון הזה היא שלייצוג משמעותי של נשים בתפקידים פוליטיים יש חשיבות רבה. נוכחותן של נשים בזירה הציבורית היא חיובית ומחוייבת מבחינת ערכים דמוקרטיים כגון שוויון ופלורליזם, והיא מסייעת לביצור מעמדן בחברה ולהנחלת התפיסה הרואה בנשים אזרחיות שוות ערך. הדיון מתקיים על רקע מציאות שבה במדינות רבות שיעורן של הנשים מקרב נבחרי הציבור עדיין נמוך. הפער הזה הוביל מדינות ומפלגות לנקוט צעדים שמטרתם לשפר את ייצוג הנשים בזירות הפוליטיות. כך, מספר מדינות אימצו מכסות ייצוג שהביאו לעלייה רציפה ומשמעותית בייצוג הנשים בבתי נבחרים. לאחרונה אף התרבו המקרים של ממשלות בעלות איזון מגדרי – כאלה המורכבות ממספר שווה של נשים וגברים בתפקידי שרים.

נשים בטופ

מספר הנשים שהגיעו למשרה הפוליטית הבכירה במדינות (ראשות ממשלה או נשיאות) גדל מאוד בשני העשורים האחרונים. לאחר פרישתה של אנגלה מרקל – שהנהיגה את גרמניה מעל 16 שנים – מכהנות כיום נשים בתפקיד הבכיר ב-7 מתוך 38 מדינות ה-OECD. ביניהן ניתן למנות את ג'סינדה ארדרן (ניו זילנד), מֶטֶה פרדריקסן (דנמרק) ומגדלנה אנדרסון (שוודיה). כפי שניתן לראות בלוח 1, מאז שנת 2012 כיהנו נשים בתפקיד ראשת ממשלה או נשיאה ביותר ממחצית (21 מ-38) מדינות ה-OECD. רשימה זו כוללת מדינות בהן בתקופה זו נשברה לראשונה תקרת הזכוכית (גרמניה, בלגיה, אוסטריה, שוודיה) לצד מדינות בהן כיהנו נשים בתפקיד הבכיר עוד קודם לכן (בריטניה, קנדה, ניו זילנד). ב-14 מתוך 38 מדינות ה-OECD נשים לא כיהנו עדיין בתפקיד החשוב ביותר. במדינות אלה נכללת גם ארצות הברית, אך כהונתה הנוכחית של קאמלה האריס בתפקיד סגנית-הנשיא – האישה הראשונה בתפקיד – מסמנת התפתחות חשובה מבחינה זאת.

לוח 1: הפעם האחרונה בה כיהנה אישה בתפקיד הבכיר* ב-38 מדינות ה-OECD

שוודיה	מ. אנדרסון	מכהנת
אסטוניה	ק. קאלאס	מכהנת
ליטא	א. סימונטה	מכהנת
פינלנד	ס. מארין	מכהנת
דנמרק	מ. פרדירקסן	מכהנת
איסלנד	ק. יקובסדוטיר	מכהנת
ניו זילנד	ג'. ארדרן	מכהנת
נורווגיה	א. סולברג	2020
גרמניה	א. מרקל	2020
שווייץ	ס. סומארוגה	2020
בלגיה	ס. וילמס	2020
אוסטריה	ב. בירליין	2020

בריטניה	ת. מיי	2019
צ'ילה	מ. באשלט	2018
פולין	ב. שידלו	2017
דרום קוריאה	ג.ה. פאק	2016
לטביה	ל. סטראויומה	2016
סלובניה	א. ברטושק	2014
קוסטה ריקה	ל. מירנדה	2014
אוסטרליה	ג'. גילארד	2013
סלובקיה	א. רדיצ'ובה	2012
קנדה	ק. קמפבל	1993
פורטוגל	מ. פינסילגו	1980
ישראל	ג. מאיר	1974

מעולם לא:

איטליה, אירלנד, ארצות הברית, הולנד,  הונגריה, טורקיה, יוון, יפן, לוקסמבורג, מקסיקו, צ'כיה, צרפת, קולומביה

*ראשות ממשלה או נשיאות בדמוקרטיות נשיאותיות (נשיאות טקסיות לא נכללו ברשימה).

ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שבהן הגיעה אישה לתפקיד הפוליטי הבכיר במדינה. זה קרה עוד בשנת 1969 כאשר גולדה מאיר מונתה לראשות הממשלה. היא הייתה האישה השלישית בלבד בעולם שהגיעה לתפקיד. אולם, מאז שעזבה מאיר את ראשות הממשלה ב-1974 כיהנו בישראל תשעה ראשי ממשלה גברים ואף לא אישה אחת.

נשים בכנסת

נכון להיום (ראשית מרץ 2022) מכהנות בכנסת 35 נשים, המהוות 29% מכלל חברי הבית. הגידול במספר חברות הכנסת הוא אחד מהתופעות הפוליטיות הבולטות בשלושת העשורים האחרונים. בשלוש הבחירות הראשונות (1955-1949) עמד שיעור הנשים מקרב חברי הכנסת על כ-10%. לאחר מכן, במשך ארבעה עשורים עד שנת 1999, חלה ירידה במספר הנשים שנבחרו לכנסת, והוא נע בין שפל של 7 (1988) לשיא של 11 (1992). בין שנת 1999 ל-2015 ניכר גידול חד במספר חברוֹת הכנסת אך מאז אותן בחירות חלה התייצבות. בחמש הבחירות האחרונות מספר הנשים שנבחרו לכנסת נע בין 28 ל-30. בבחירות האחרונות נכנסו 30 נשים, אך השימוש הרחב בחוק "הנורווגי" – שבמסגרתו התפטרו שרים מחברותם בכנסת – הכניס לכנסת שש נשים נוספות, אחת מתוכן נאלצה לעזוב בעקבות התפטרותו של השר אלי אבידר וחזרתו לכנסת.

מספר חברות הכנסת

הערה: מלבד העמודה האחרונה, הנתונים בתרשים מתייחסים למספר הנשים בכנסת בהיבּחרה (מייד לאחר הבחירות).

העלייה בייצוג הנשי בכנסת רחוקה מלהיות ייחודית. למעשה, הזינוק במספרן של נשים שנבחרו לפרלמנטים היא אחת התופעות הבולטות שמתרחשת בשני העשורים האחרונים – ולא רק במדינות דמוקרטיות. לשם ההמחשה, עד שנת 2003 הייתה רק מדינה אחת שבפרלמנט שלה שיעור הנשים היה גדול מ-40%. מאז, נשים בפרלמנטים של עוד ועוד מדינות חצו את הסף הזה וכיום יש 32 מדינות כאלה. השוואה של הייצוג הנשי בכנסת לייצוג המקביל במדינות אחרות מראה כי ישראל מדורגת כיום במקום ה-61 מתוך 192 מדינות. אם נצמצם את נקודת הייחוס למדינות החברות ב-OECD, נראה שישראל ממוקמת כיום במקום ה-23 מ-38 (לוח 2).

לוח 2: שיעור הנשים (ב-%) בפרלמנטים של מדינות ה-OECD (מעודכן לתאריך 1.1.2022)

1	מקסיקו	50.00%
2	ניו זילנד	49.20%
3	איסלנד	47.60%
4	שוודיה	46.10%
5	קוסטה ריקה	45.60%
6	פינלנד	45.50%
7	נורווגיה	45.00%
8	ספרד	43.00%
9	בלגיה	42.00%
10	שווייץ	42.50%
11	אוסטריה	41.50%
12	הולנד	40.70%
13	פורטוגל	40.00%

14	דנמרק	39.70%
15	צרפת	39.50%
16	איטליה	36.30%
17	צ'ילה	35.50%
18	גרמניה	34.90%
19	בריטניה	34.40%
20	לוקסמבורג	33.30%
21	אוסטרליה	31.10%
22	קנדה	30.50%
23	ישראל	30.00%
24	סלובניה	28.90%
25	ליטא	28.40%
26	פולין	28.30%

27	ארה"ב	27.70%
28	לטביה	27.00%
29	אסטוניה	25.70%
30	צ'כיה	25.50%
31	אירלנד	23.10%
32	סלובקיה	21.30%
33	יוון	21.00%
34	קולומביה	18.80%
35	ד' קוריאה	18.60%
36	טורקיה	17.40%
37	הונגריה	13.10%
38	יפן	9.70%

* הנתונים מתייחסים לבית הנבחרים היחיד או לבית התחתון

נשים בממשלה

עד שנת 1974, האישה היחידה אשר כיהנה בממשלות ישראל הייתה גולדה מאיר. מלבדה היה שולחן הממשלה מיותם לחלוטין מנשים. הבאות בתור להתמנות לתפקיד שר היו שולמית אלוני (1974), שרה דורון (1983), שושנה ארבלי (1986) ואורה נמיר (1992). למעשה, בין הקמת המדינה לשנת 1996 כיהנו בממשלות ישראל 5 נשים בלבד. מאז השתפר המצב, ו-23 נשים נוספות מונו לתפקידי שׂרות.

שתי הממשלות האחרונות רשמו, כל אחת בתורה, רמות שיא חדשות של ייצוג נשי בממשלה. הממשלה ה-35, "ממשלת החילופים" המנופחת שהוקמה לאחר בחירות 2020, כללה בראשית כהונתה מספר שיא של 8 נשים בתפקידי שר.עזיבתה של ציפי חוטובלי לתפקיד שגרירת ישראל בלונדון הקטינה את מספר השרות שכיהנו בממשלה ל-7. מדובר היה בהכפלה של השיא הקודם. עד אז כיהנו בממשלה בנקודת זמן נתונה 4 נשים לכל היותר. הממשלה הנוכחית, ממשלת בנט-לפיד, שברה את השיא ומכהנות בה כיום 9 נשים מתוך כלל 27 השרים (33%).

אף כי מדובר בהתפתחויות חיוביות, רצוי שלא להתפעל יתר על המידה מהשיפור הזה בנוכחות הנשית בממשלות ישראל. ראשית, מכיוון שהגידול בנוכחות הנשית בממשלה לא תורגם לעת עתה למינוי שלהן לאחד ממשרדי הממשלה היוקרתיים. שרת החוץ האחרונה שכיהנה הייתה ציפי לבני (2009-2006) ובשני המשרדים היוקרתיים הנוספים – הביטחון והאוצר – לא כיהנו נשים מעולם.

שנית, מכיוון שהשיפור הזה הוא איטי בהשוואה לדמוקרטיות רבות אשר בהן לא רק שעלה הייצוג הנשי בממשלות אלא אף התגברו המקרים בהם כיהנו ממשלות מאוזנות מבחינה מגדרית או אף כאלה עם רוב נשי. כפי שאפשר לראות בתרשים להלן, בנורווגיה, ספרד, פינלנד ושוודיה, מכהנות כיום ממשלות בהן נשים מהוות רוב, ובקנדה ובהולנד – מספרן שווה או כמעט שווה לזה של השרים הגברים. שיפור משמעותי מבחינה זו נרשם גם בארצות הברית. לפני כשנתיים, נשים היוו רק 13% מכלל חברי הקבינט של דונלד טראמפ. כיום, שיעור ייצוגן בקבינט של הנשיא ג'ו ביידן עלה באופן חד ל-38%, כולל האישה הראשונה בתפקיד סגנית הנשיא והאישה הראשונה בתפקיד מזכירת האוצר (ג'אנט ילן).

התפלגות מגדרית של חברי ממשלות – מרץ 2022

סיכום

הנתונים מעידים על כך שהייצוג הנשי בפוליטיקה הישראלית נמצא כיום ברמות שיא – בכנסת, בממשלה וגם ברשויות המקומיות. אף כי לא מדובר בנבחרות ציבור, ראוי להזכיר גם את המינוי של גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה – האישה הראשונה בתפקיד, ואת כהונתה של אסתר חיות כנשיאת בית המשפט העליון – האישה השלישית בתפקיד והשנייה ברציפות. בנוסף, ראוי לציין את פריצת הדרך שחלה בשנים האחרונות בייצוג הנשי בקרב המפלגות הערביות. מפלגות אלה (רע"מ, בל"ד תע"ל) שנמנעו בעבר לשבץ מועמדות ברשימותיהן החלו לעשות זאת ובכנסת ה-23 (2021-2020) נכנסה מועמדת מטעם כל אחת מהן לכנסת.

התמונה שמצטיירת היא חיובית, אך יש גם היבטים בהם השיפור בייצוג הפוליטי הנשי מדשדש. למשל, כיום מכהנת רק ראשת מפלגה יחידה – מרב מיכאלי במפלגת העבודה. לפני תשע שנים כיהנו 3 נשים כראשות מפלגה (ציפי לבני בתנועה, זהבה גלאון במרצ, שלי יחימוביץ' בעבודה). מלבד זאת, כל עוד המפלגות החרדיות ימשיכו בסירובן לשבץ נשים ברשימות המועמדים שלהן, הסבירות להתקרב לשוויון מגדרי בייצוג כנסת תהיה קלושה. כלומר, הדרך לייצוג הולם – כזה שישקף את שיעורן של נשים בכלל האוכלוסייה – עדיין ארוכה.

לסיום, אין לשכוח שייצוג פוליטי משקף רק היבט אחד של מעמד הנשים בחברה. היבט מרכזי אחר שצריך להיות מובא בחשבון קשור במעמדן הכלכלי של נשים בחברה. כאן תמונת מצבן של נשים בחברה הישראלית מעודד פחות: בצד שיעורי השתתפות גבוהים של נשים בשוק העבודה (מקום 22 בעולם לפי דוח מדד הפער המגדרי העולמי של שנת 2021), סובלות נשים בישראל מפערי שכר גבוהים בהשוואה לגברים המועסקים בעבודה דומה (מקום 105 בעולם!) ומשיעור ייצוג נמוך במשרות ניהול בכירות (מקום 66).