ערב הגל החמישי: מי הם האנשים שנותרו מחוץ למעגל התעסוקה?

ערב פרוץ גל האומיקרון, שוק העבודה התאפיין במספר גבוה באופן חריג של מפוטרים ושל מבוגרים בגילאי 45-64. בעוד עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים ומחפשים עבודה היה בקרב צעירים בגילאי 21-34, הרי שדווקא המבוגרים היוו את עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים וגם לא מחפשים עבודה

flash 90

תקציר:

הממצא המרכזי של מסמך זה הינו שבעוד עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים ומחפשים עבודה (המוגדרים כמובטלים לפי ההגדרה המסורתית) היה בקרב צעירים (גילאי 21-34), הרי שדווקא המבוגרים (גילאי 45-64) היוו את עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים וגם לא מחפשים עבודה (שנהוג לכנותם מתייאשים).

בשתי הקבוצות הללו הסיבה המרכזית לגידול הייתה פיטורים, מה ששולל את ההנחה שבישראל ישנה מגמה של "ההתפטרות הגדולה".תוצאות אלו מקורן בהשוואה של מלאי האנשים שאינם עובדים בתקופה שלפני משבר הקורונה (ינואר פברואר 2020) למלאי האנשים שאינם עובדים בתקומה שקדמה לגל החמישי (הרבעון השלישי של 2021). אין מדובר בניתוח פאנל המתחקה אחר אותם האנשים לאורך משבר הקורונה. קבוצת הניתוח המרכזית שלנו היא אנשים שאינם עובדים בגילאי 21-64, אשר נשאלו בסקר כוח אדם של הלמ"ס מה סיבת הפסקת עבודתם (בהחרגה של פרטים שיצאו לפנסיה), בין אם הם מחפשים עבודה או שאינם. בשל מבנה סקר כוח אדם, רק פרטים שעבדו בשנתיים האחרונות נשאלו שאלה זו, לכן, קבוצת הניתוח במסמך זה מוגבלת לקבוצה זו. כלומר, הפרטים בתחילת הניתוח נדגמים מתוך מי שאינם עובדים בעת עריכת הסקר ועבדו מאז תחילת 2018, ובסוף הניתוח במי שאינם עובדים ועבדו מאז סוף 2019. פרטים שיצאו לפנסיה הוחרגו מהניתוח בשל מגבלת הנתונים שלא אפשרו לנו לנטרל את העונתיות בדפוסי היציאה לפנסיה.

תיאור תמונת המצב בשוק העבודה בעקבות המשבר

מניתוח נתוני הלמ"ס עולה כי שוק העבודה, נכון לרבעון השלישי של 2021 (ערב פרוץ הגל החמישי - האומיקרון) התאפיין במספר גבוה באופן חריג של מפוטרים ושל מבוגרים (גילאי 45-64):

מספר האנשים בגילאי 21-64 שלא עבדו ברבעון השלישי של 2021 (יולי-ספטמבר 21), היה גבוה ב-114 אלף איש, ביחס למספרם לפני המשבר (ינואר-פברואר 2020), מדובר בגידול דרמטי של 34% במספר האנשים שאינם עובדים.שאינם עובדים – מתוך האנשים שסיבת הפסקת עבודתם ידועה, על בסיס סקרי הלמ"ס אשר שואלים שאלה זו את מי שעבדו בנקודת זמן כלשהי בשנתיים שקדמו לסקר.

מתרשים 1 עולה כי הגידול לא היה אחיד לאורך התקופה. במהלך 2020 (ועד לסופה) עלה מספר האנשים שאינם עובדים ב- 151 אלף איש, כמחציתם (68 אלף איש) הצטרפו לקבוצה זו מיד עם פרוץ המשבר (בחודשים מרץ-אפריל 2020). והיתר הצטרפו בהדרגה לאורך שנת 2020.

בשנת 2021 התהפכה המגמה, כאשר התחילה ירידה במספר האנשים שאינם עובדים, אף כי המגמה לא הייתה רציפה לכל אורך השנה וגידול מחודש במספרם נרשם במאי -יוני 2021 (סיום תקופת הזכאות לדמי חל"ת).

לאחר סיום הזכאות לדמי חל"ת, ביולי 2021-ספטמבר 2021 הואץ קצב הירידה במספר האנשים שאינם עובדים, כך שערב הגל החמישי מספרם היה נמוך ב-37 אלף איש ביחס לשיא שנרשם בסוף 2020 ועדיין נותר גבוה ב-115 אלף איש ביחס למצב טרום המשבר (ינואר-פברואר 2020).

תרשים 1: האנשים שאינם עובדים לאורך המשבר, דו-חודשי, סגרים באדום, אלפים

ישנו הבדל משמעותי במגמות ובגילאים בין האנשים שלא עבדו בתקופה הנסקרת, אך חיפשו עבודה (המוגדרים כמובטלים, השייכים לכוח העבודה) לבין אלו שלא חיפשו עבודה (שאינם מוגדרים כשייכים לכוח העבודה).

תרשים 2: אנשים שאינם עובדים לאורך המשבר, לפי סטטוס חיפוש עבודה, באלפים

מתרשים 2 עולה כי בעוד מספר האנשים שלא עבדו, אך חיפשו עבודה (מובטלים בהגדרה המסורתית) זינק בתחילת המשבר באופן דרמטי מ- 80 אלף איש טרום המשבר לרמת שיא של 130 אלף איש ביולי-אוגוסט 2020 (גידול מצטבר של כ-50, המשקף זינוק של 63%), החל מתחילת 2021 (ינואר-פברואר 2021) ירד מספרם ברציפות, והתייצב על 100 אלף איש ברבעון השלישי של 2021.

כלומר ערב הגל החמישי, הסתכם הגידול המצטבר במספר המובטלים, דהיינו האנשים שלא עבדו, אך חיפשו עבודה, בכ-20 אלף איש לעומת מספרם טרום המשבר, כאשר רובו המכריע של הגידול (99%) מוסבר על ידי פיטורים (טבלה 2). נתונים אלו תומכים ומחזקים את המסקנה שלנו ממסמך קודם שפורסם בנושא,דפנה אבירם ניצן ורועי קנת פורטל, האם מגמת ההתפטרות הגדולה בעולם מאפיינת גם את המשק הישראלי? המכון הישראלי לדמוקרטיה, 15 בדצמבר 2021: https://www.idi.org.il/articles/36781 לפיה לא קיימת בישראל מגמת ההתפטרות הגדולה. למעשה, מניתוח הנתונים עולה כי במהלך המשבר חל צמצום של כחמשת אלפים איש במספר המתפטרים ביחס למצב טרום המשבר,כולל מסיימי עבודה בשל חוסר שביעות רצון מתנאי העבודה, כיוון שהעבודה לא התאימה לכישורים, ומסיבות אחרות. צמצום שהתקזז עם עלייה דומה במספר האנשים שהפסיקו לעבוד מסיבות בריאותיות או בשביל לטפל בבני המשפחה.

מצד הרכב הגילאים, עיקר הגידול במספר המובטלים, שהם האנשים שלא עבדו, אך חיפשו עבודה (45% ממנו) נובע מהצעירים (21-34), ומאנשים בגילאי הביניים (35-45), שהיוו 30% נוספים, בעוד המבוגרים (45-64) היוו רק כרבע מהגידול במספר האנשים שלא עובדים וחיפשו עבודה. מטבלה 1 ניתן לראות שהצעירים וגילאי הביניים תרמו לגידול במספר המובטלים יותר מחלקם בכוח העבודה. במילים אחרות, מבין המובטלים מחפשי העבודה, הקורונה פגעה בעיקר בצעירים.

לעומתם, עלה מספר האנשים שלא עבדו ולא חיפשו עבודה, מ-254 אלף איש טרום הקורונה, לשיא של 380 אלף איש בקיץ 2021 (מאי-יוני 2021). מדובר בגידול מצטבר של כ-126 אלף איש במהלך המשבר ועד ערב הפסקת הזכאות לדמי חל"ת (גידול של קרוב ל-50%). רוב הגידול בקבוצה זו היה בקרב המבוגרים (45-64), רובם היו אנשים שפוטרו מעבודתם (טבלאות 3-4).

כלומר, אם המשבר גרם בעיקר לפיטורים של צעירים שהמשיכו לחפש עבודה, הרי שחלק גדול מהמבוגרים שפוטרו, יצאו לחלוטין מכוח העבודה, כאשר הפסיקו לחפש עבודה או כפי שנהוג לתאר התנהגות שכזו – התייאשו.

גידול זה במספר האנשים שלא עבדו ולא חיפשו עבודה היה רציף לאורך המשבר, עם גידול חד בתחילת המשבר (מרץ-אפריל 2020, סביב הסגר הראשון), ובנובמבר-דצמבר 2020, לאחר ההכרזה על הארכת דמי האבטלה עד יוני 2021 ובמקביל למתן מענקים כספיים למובטלים.המענק ניתן למי ששהו באבטלה מעל מאה ימים וגובהו היה 2000 שקלים או 5000 לשני בני זוג. ראו : הביטוח הלאומי, "מענק אבטלה ממושכת", https://www.btl.gov.il/Corona/Pages/MaanakAvtCont.aspx

לאחר סיום הזכאות לחל"ת, בחודשים יולי-ספטמבר 2021, נראו אינדיקציות ראשוניות לבלימת הגידול במספר האנשים שלא עובדים ולא מחפשים עבודה ואף לירידה ניכרת במספרם, זאת במקביל לדיווחים על התאוששות בשוק העבודה בפרט. אולם בסה"כ מספרם נותר נכון לרבע השלישי של 2021 גבוה בכ-94 אלף איש בהשוואה למספרם ערב המשבר.

הגידול נבע מגידול במספר העובדים שפוטרו מעבודתם: במהלך התקופה חלה עלייה מצטברת של 107 אלף במספר המפוטרים, לצד גידול של 23 אלף איש שהפסיקו לעבוד מסיבות בריאותיות ו/או טיפול בבן משפחה (סיבות שככל הנראה קשורות ברובן לקורונה).

לצד גידול זה במספר המפוטרים והמפסיקים לעבוד מסיבות רפואיות שונות, גידול שהסתכם בכ-130 אלף איש, חלה ירידה ניכרת, של כ- 37 אלף במספר המתפטרים.

זה המקום להזכיר כי נתונים אלו מתייחסים לתקופה של עד ערב הגל החמישי (האומיקרון), כאשר סביר להניח שמאז חלה הידרדרות מחודשת בנתוני התעסוקה והצמיחה, אולם נתונים עדכניים לגבי השלכות הגל החמישי עדיין לא קיימים במועד כתיבת מסמך זה.

כך, ערב הגל החמישי, מתוך כלל האנשים שאינם עובדים, רק 22% חיפשו עבודה (ולכן הוגדרו כמובטלים השייכים לכוח העבודה) וכל היתר ( 78%) לא חיפשו עבודה. התפלגות זו אינה שונה במהותה מההתפלגות שאפיינה את אוכלוסיית האנשים שלא עבדו גם ערב המשבר הקורונה (עלייה של כאחוז וחצי במשקלם של מי שאינם מחפשים עבודה).

על רקע נתונים אלו, נראה כי שוק העבודה של תחילת 2022 מציב בפני הממשלה הנוכחית אתגר לא פשוט = החזרת 194 אלף איש לתעסוקה. את האתגר ניתן לחלק לשני אתגרי משנה: 

האחד – כיצד מסייעים לכל המובטלים שמחפשים עבודה להשתלב מחדש בתעסוקה. מדובר באותם 100 אלף שנותרו נכון לרבעון השלישי של 2021, ללא מקום עבודה (וסביר להניח שמספרם רק עלה על רקע פרוץ הגל החמישי). נכון שעיקר הגידול במחפשי עבודה במהלך הקורונה היה בקרב הצעירים, אולם לדעתנו האתגר שניצב בפני ממשלת ישראל כיום הוא התמודדות עם כלל מחפשי העבודה שאינם עובדים. נתון המסתכם בכ-100 אלף עובדים. לפיכך נמשיך ונאפיין את כלל מחפשי העבודה שאינם עובדים (אשר מוגדרים כמובטלים בהגדרה הקלאסית).

השני – כיצד גורמים לאנשים שלא עובדים ולא מחפשים עבודה לחזור לחפש עבודה, או ליתר דיוק, כיצד מחזירים לשוק העבודה את אותם 94 אלף איש שנפלטו מכוח העבודה במהלך המשבר ומאז לא חזרו לחפש עבודה (חשוב לזכור שגם לפני המשבר היו כ- 254 אלף איש בגילאי העבודה שלא חיפשו עבודה ממגוון סיבות שלא היו קשורות לקורונה. לכן, במסמך זה נתמקד רק בשינוי מהמצב טרום המשבר, ולא בהרכב כלל האנשים שאינם מחפשים עבודה).חשוב לציין כי מעצם הגידול באוכלוסייה, ובפרט על רקע הגידול בתחלואה, סביר שמלאי האנשים שאינם עובדים יגדל, ולכן יתכן שבחינת השינוי שהתרחש בעקבות הקורונה תביא לאומדן ייתר לפוטנציאל ההחזרה לתעסוקה. אולם למרות הסתייגות זו אנחנו מאמינים כי האוכלוסיות שיצאו בשיעורים חריגים משוק העבודה הן אלו שיש לשים עליהן דגש גם במדיניות.

נציין, כי אוכלוסייה זו של אנשים שיצאו משוק העבודה במהלך המשבר ולא חזרו אליו מאז הם האנשים שבסיכון הגבוה ביותר להתנתק ממנו כליל ולכן יש לייחס להם חשיבות רבה בעת גיבוש המדיניות בשוק העבודה.

אפיון מחפשי העבודה

כמחצית ממחפשי העבודה ברבעון השלישי של 2021 היו צעירים (21-34), וכרבע (24%) מהם בגילאי הביניים (34-44). היתר הם מבוגרים (45 -64). התפלגות זו דומה למצב טרם המשבר. מחפשי העבודה, אם כן, הם צעירים ברובם.

טבלה 1: גילאי מחפשי העבודה

גיל	מחפשי עבודה ינואר-פברואר 2020	מחפשי עבודה 2021 Q3	שיעור ממחפשי עבודה 2021 Q3	גידול	חלק בגידול	חלק בכוח העבודה (2017)	חלק בגידול\ חלק בכוח העבודה
21-34	41	50	50%	9	45%	36%	125%
34-44	18	24	24%	6	30%	27%	110%
45-64	20	26	26%	5	25%	37%	68%
סך הכל	80	100	100%	20	100%	100%	100%

כאמור, הגידול במספר מחפשי העבודה מוסבר רובו ככולו בפיטורים. אולם, גם כשמסתכלים על סיבות הפסקת העבודה של כלל מחפשי העבודה (לא רק על הגידול), לפיטורים תפקיד מכריע: כמחצית (54%) ממחפשי העבודה ברבעון השלישי של 2021 פוטרו ממקום עבודתם האחרון. 9% נוספים לא פוטרו, אך סיימו את העסקתם מסיבות בריאותיות או בשביל לטפל במשק הבית או במשפחה. רק כשליש (34%) ממחפשי העבודה התפטרו ממקום עבודתם האחרון, זאת לעומת כמחצית (52%) טרם המשבר. כלומר, משקל האנשים שפוטרו בתקופת הקורונה היה גבוה יותר מבזמני שגרה.

טבלה 2: סיבות הפסקת העבודה האחרונה של מחפשי עבודה

	מחפשי עבודה ינואר-פברואר 2020	מחפשי עבודה 2021 Q3	שיעור ממחפשי עבודה 2021 Q3	פער	חלק בגידול
פוטר	35	55	54%	20	99%
סיבות בריאותיות או טיפול במשפחה	4	9	9%	5	27%
התפטר	42	36	36%	-5	-27%
כל הסיבות (פרט לפנסיה)	80	100	100%	20	100%

אפיון האנשים שיצאו משוק העבודה במהלך המשבר

כאמור, מי שיצאו משוק העבודה במהלך המשבר ולא חזרו אליו מאז הם האנשים שבסיכון הגבוה ביותר להתנתק ממנו כליל.

המבוגרים (בני 45 - 64) היוו את עיקר הגידול (61% ממנו) שחל במהלך המשבררבעון שלישי 2021 לעומת ינואר-פברואר 2020. במספר האנשים שלא עובדים ולא מחפשים עבודה, זאת בעוד הצעירים היוו רק 22% ממנו. חלקם של המבוגרים בתרומה לגידול גבוה מחלקם בכוח העבודה, וחלקם של צעירים ושל גילאי הביניים (35-44) הוא קטן מחלק זה. כלומר, עולה מהנתונים כי אין ממש בטענות בדבר "התפטרות גדולה" של צעירים שמאסו בשוק העבודה.

נראה כי אף שצעירים מהווים את רוב העלייה במספר האנשים שלא עובדים אך מחפשים עבודה, נכון למצב המשק טרום הגל החמישי, מבוגרים יצאו מתעסוקה בהיקפים גדולים בהרבה ומעבר למשקלם בכוח העבודה, ורבים מהם הפסיקו לחפש עבודה ולמעשה נשארו מנותקים משוק העבודה.

תוצאות אלו עולות בקנה אחד עם מחקרם של איתמר יקיר ורועי קנת פורטל שהתפרסם בכנס אלי הורוביץ האחרון, שמצא כי הפגיעה בתעסוקת צעירים במהלך המשבר הייתה קשה יותר, אך כי לאחר יציאה לאבטלה או לחל"ת במהלך המשבר, "השכירים המבוגרים שיצאו מתעסוקה היו, בממוצע, ללא תעסוקה למשך זמן ארוך יותר."איתמר יקיר ואחרים, ההשתלבות מחדש של מובטלי הקורונה בשוק העבודה הישראלי, צפוי לצאת בתחילת 2022, המכון הישראלי לדמוקרטיה. ציטוט מטיוטה לדיון התפרסמה בכנס אלי הורוביץ 2021, עמ' 62.

טבלה 3: גילאי אנשים שאינם מחפשים עבודה

גיל	לא מחפשים עבודה ינואר-פברואר 2020	לא מחפשים עבודה 2021 Q3	פער	חלק בגידול	חלק בכוח העבודה (2017)	חלק בגידול\ חלק בכוח העבודה
21-34	152	173	21	22%	36%	61%
34-44	45	62	16	17%	27%	63%
45-64	56	114	58	61%	37%	166%
סך הכל	254	348	95	100%	100%	100%

טבלה 4: סיבות הפסקת העבודה האחרונה של אנשים שאינם מחפשים עבודה

	לא מחפשים עבודה ינואר-פברואר 2020	לא מחפשים עבודה 2021 Q3	פער	חלק בגידול
פוטר	35	142	107	115%
סיבות בריאותיות או טיפול במשפחה	44	67	23	25%
התפטר	174	137	-37	-40%
סך הכל	253	345	93	100%

סיכום והשלכות למדיניות

לסיכום, ניתוח זה מעלה שלוש מסקנות חשובות.

ראשית, עולה כי עיקר הגידול במספר האנשים שאינם עובדים נובע מפיטורים, ולא מהתפטרות, וקל וחומר שלא מהתפטרות בשל שינוי בהעדפות של אנשים צעירים, תופעה שלפחות עד ספטמבר של 2021 היא בטלה בשישים. אין התפטרות גדולה, יש פיטורי עתק.

שנית, הממצאים מדגישים את חשיבות הדאגה לתנאי החיים של הורים ואוכלוסיות בקבוצת סיכון בריאותית. אי אפשר להפריד בין הקשיים האישיים של הורים שצריכים לשמור על ילדיהם, והקשיים הבריאותיים של קבוצות בסיכון, לבין הקשיים הכלכליים של המשק כולו.

שלישית, נראה כי משבר הקורונה השפיע אחרת על צעירים ועל מבוגרים. צעירים יצאו מתעסוקה בהיקפים גדולים, אך המשיכו לחפש עבודה בשיעורים דומים למצב טרם המשבר. מבוגרים, לעומת זאת, נפלטו מתעסוקה ונותרו מחוץ לכוח העבודה, שכן הם הפסיקו לחפש. הצורך לסייע לצעירים שנפגעו, ולשלב את המבוגרים שהתייאשו חזרה במעגל התעסוקה הוא דחוף וחיוני. אם לא נדאג היום למבוגרים שיצאו מתעסוקה בזמן המשבר, חלקם עלולים להתנתק משוק העבודה לצמיתות ולצאת לפרישה מוקדמת, אשר תפגע ברמת החיים לאורך גיל הפרישה.