לא להרחיב את ועדות הקבלה

החוק מאפשר כיום ליישובים קהילתיים לקיים ועדות קבלה. כאשר אדם לא מתקבל ליישוב משום תרבותו או היותו שייך לאוכלוסייה מסוימת, כבודו נפגע בצורה קשה העולה כדי השפלה ממש, שאין להשלים עמה, לא במדינה דמוקרטית ולא במדינה יהודית. כאילו זה לא היה גרוע מספיק, החוק המוצע מבקש להרחיב ולהוסיף יישובים רבים נוספים

flash 90

בקרוב תעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק המרחיבה באורח דרמטי את תחולתו של "חוק ועדות הקבלה", הזכור לרע, שעבר בשנת 2011. לפי ההצעה, ניתן יהיה להקים ועדות קבלה ביישובים רבים הרבה יותר מאשר היום. בעוד שהחוק הקיים חל על יישובים בנגב ובגליל, שבהם עד 400 בתי אב, החוק המוצע יחול על יישובים בהם "שווקו עד 600 מגרשים לבניית בתי קבע", ומעבר לנגב והגליל יחול על חבלי ארץ נוספים וכן על יהודה ושומרון.

תזכורת: חוק ועדות הקבלה הוא חוק שמאפשר ליישובים קהילתיים לקיים ועדות קבלה, שבאפשרותן לסנן מועמדים ליישוב (כולל כאלה המבקשים לקנות ולעתים שוכרים דירה ביישוב), כאשר בין השאר עילות הסירוב כוללות "חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה". מכאן שהחוק נותן גושפנקא חוקית לגזענות ולהדרה, פרקטיקה שהייתה בפירוש טרם חקיקת החוק, בהתאם לוועדות קבלה שפעלו טרם החוק. על אף שבחוק ישנה פסקה שאוסרת אפליה, בפרקטיקה ובמבחן התוצאה, ניתן באמצעותו למנוע ממיעוטים ומאוכלוסיות שונות להתקבל ליישובים קהילתיים קטנים לפי טענת "חוסר ההתאמה". בכך החוק פוגע קשות בזכות לשוויון ולכבוד האדם במובנו הגרעיני ביותר: כאשר אדם לא מתקבל ליישוב משום תרבותו או משום היותו שייך למיעוט או לאוכלוסייה מסוימת (מדובר לא רק במי שאינם יהודים, אלא גם במשפחות חד הוריות, להט"ב, ועוד) כבודו נפגע בצורה קשה העולה כדי השפלה ממש, שאין להשלים עמה, לא במדינה דמוקרטית ולא במדינה יהודית. מעבר לכך, תהליך החיטוט שעוברים מועמדים ליישובים קטנים, בידי מי שעומדים להיות שכניהם ליישוב, פגוע קשות בזכות לפרטיות, ותהליך זה עצמו מהווה גורם מרתיע.

וכאילו החוק לא היה גרוע מספיק (ועבר אך בקושי ביקורת חוקתית בבג"צ, בעיקר בנימוק שהעתירה לא הייתה בשלה להכרעה), החוק המוצע מבקש להרחיב ולהוסיף יישובים רבים נוספים: הוא יחול על יישובים גדולים יותר, בהם משפחות רבות יותר, וכן באזורים נוספים, שכיום, ומאז חקיקת החוק, אסור לערוך ועדות קבלה. כל ההצדקה המקורית של החוק נבעה מטענה של שמירה על אופיו של "יישוב קטן" הנמצא באזורים המרוחקים מהמרכז. גם לגבי יישובים בהם 400 בתי אב ההצדקה הזו לא הייתה משכנעת שכן לא מדובר בהכרח בקהילות קטנות ושיתופיות. לכן, מקל וחומר שיישוב ובו 600 בתי אב לא מקיים את הכלל הזה. בנפול רציונל זה נותר אך ורק הרציונל המוכחש של החוק: גזענות, בדלנות, והגנה על ערך הנדל"ן ביישובים מיוחסים.  

בייחוד על רקע תופעות של גזענות ובדלנות,  גם בערים גדולות, יש להתנגד למסר העולה מהתיקון הזה. התופעה של שכונות או ערים המבקשות לשמור על "אופי יהודי" הולכת ומתרחבת, ומסר כזה, המגיע מהממשלה, ומהכנסת, עלול להגביר מגמות מסוכנות כאלה.

דווקא ממשלה המסמלת את המאחד, את המגשר בין מגזרים, אסור שתאשר תיקון מזיק שכזה, המדיר אוכלוסיות שלמות ופוגע בכבוד האדם. להיפך, ראוי היה כי ממשלה כזו תבטל את חוק ועדות הקבלה המקורי, או תצמצם אותו.