המס על משקאות ממותקים: איך הוא צפוי להשפיע על הישראלים?
כיצד ישפיע המיסוי על משקאות ממותקים על הצרכן הישראלי? רבע מהציבור העידו שיפחיתו את צריכת המשקאות בתגובה למס של עד חצי שקל, לעומת רוב משמעותי שיפחיתו את צריכתם אם המס יעלה על שני שקלים
flash 90
החל משנת 2013 התחילו מדינות רבות בעולם, בהן אנגליה, צרפת, הודו, פרו ועשרות מדינות בארה"ב, למסות משקאות מסוכרים. מטרתו של המס היא לעודד את הצרכנים להפחית את צריכת הסוכר, שמהווה גורם משמעותי למחלות כמו השמנת יתר, סכרת, ועששת, וכן לחסוך את ההפסדים כתוצאה מסכרת, שבעולם עשויים להגיע לכדי עשרות מיליארדי דולרים בשנה.
גם בישראל, שבה צפוי להיכנס לתוקף בינואר הקרוב מיסוי דומה על משקאות ממותקים, הנתונים הבריאותיים המושפעים מצריכת הסוכר מדאיגים: נתוני הלמ"ס מ-2017 לגבי השמנה,https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2021/rep_12/6.pdf למשל, מראים שבקרב מבוגרים בגיל 25-69 כ-58% מהגברים וכ-42% מהנשים בישראל סובלים מעודף משקל.
אך האם המיסוי אכן יוריד את צריכת המשקאות הממותקים, ובאיזו מידה? מחקרים שנערכו בנושא מראים שמיסוי אכן מסייע בהפחתת הצריכה. להערכת כלכלנים,Wang YC, Coxson P, Shen Y, Goldman L, Bibbins-Domingo K. A penny-per-ounce tax on sugar-sweetened beverages would cut health and cost burdens of diabetes. Health Affairs, 2014; 31, no 1: 199-207 מס של סנט אחד לאונקיה חוסך 17 מיליארד דולר בשנה בהוצאות בריאות, ומיסוי של 20% יביא להפחתה של כ-20% בצריכה בארה"ב. במקסיקו מיסוי של 10% ממחיר המשקה הביא להפחתת צריכה של כ-11.7% במשקי בית עם הכנסה נמוכה, לעומת הפחתה של כ-7.6% בשאר האוכלוסיה, כך שעבורם היו יתרונות המס רבים יותר.
לקראת המיסוי הצפוי נערך סקר בזק בשיתוף מרכז ויטרבי במטרה לבחון את הרגלי הצריכה של הצרכנים, וכיצד מעריכות האוכלוסיות השונות בחברה הישראלית את השפעת המיסוי על הצריכה.
הסקר נערך באינטרנט ובטלפון בקרב 750 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.59%± ברמת ביטחון של 95%.
החרדים מתנגדים למיסוי המשקאות הממותקים
כ-40% מהנשאלים חושבים כי רצוי שהמדינה תטיל מס על משקאות ממותקים כדי להביא להפחתת צריכת הסוכר של הציבור, לעומת 54% הסבורים שלא רצוי שהמדינה תנקוט בצעד זה. מפילוח הציבור היהודי לפי רמת דתיות, יותר ממחצית מהחילונים (52%) תומכים במס, לעומת פחות מרבע מהחרדים (19%).
יתר על כן, ככל שמספר הילדים לבית האב גדל, כך יורדת באופן משמעותי התמיכה במיסוי המשקאות הממותקים. מנגד, ככל שרמת ההכנסה עולה, ישנה עלייה חדה בתמיכה במס.
כיצד ישפיע המיסוי על הצריכה?
כיום צריכת המשקאות הממותקים בקרב האוכלוסייה הערבית, שבה כ-30% צורכים מעל 5 בקבוקים בשבוע, גבוהה משמעותית מצריכתם בציבור היהודי הלא-חרדי (12%) ואף החרדי (17.5%).
אוכלוסיות שבהן ההכנסה נמוכה מהממוצע צורכות יותר משקאות ממותקים, כך 13% מהיהודים ו-32% מהערבים צורכים מעל 5 בקבוקים בשבוע, לעומת 11% מהיהודים ו-24% מהערבים בעלי הכנסה גבוהה יותר. הפערים בצריכה נבעו גם מהבדלים במספר הילדים בכל בית אב: ככל שמספר הילדים גדל, צריכת משקאות גדלה בהתאם. ממוצע הילדים למשפחות שצורכות מעל 5 בקבוקים הוא 2.9 ולאלו שצורכות 5 ומטה 2.4 ילדים.
הצרכנים נשאלו עד כמה הם צופים שמיסוי בשיעורים שונים ישפיע על צריכתם. במיסוי של עד חצי שקל ציינו רק כרבע מהנשאלים (23%) שיפחיתו את צריכת המשקאות הממותקים, לעומת כשליש (37%) במיסוי של עד שקל, ויותר מחצי (62%) במיסוי של עד שני שקלים. במיסוי של שני שקלים ומעלה העידו כמעט שלושה רבעים מהנשאלים (74%) שיפחיתו את צריכתם.
מפילוח המדגם היהודי לפי רמת דתיות עולה כי במיסוי של עד חצי שקל לא נרשמו הבדלים משמעותיים בין החרדים לחילונים, כאשר קרוב לשליש מהחרדים ומהחילונים (29% ו-30% בהתאמה) ציינו שיפחיתו את צריכת המשקאות הממותקים. במיסוי של שני שקלים ומעלה העידו רוב דומה מהחרדים ומהחילונים שיפחיתו את צריכתם (62% ו-65% בהתאמה).
בהשוואה בין היהודים לערבים במדגם, נרשמו הבדלים גדולים: במיסוי של עד חצי שקל ציינו רק כ-20% מהיהודים שיפחיתו את צריכת המשקאות הממותקים, לעומת כ-30% מקרב הערבים. במיסוי של שני שקלים ומעלה לעומת זאת, העידו רוב דומה הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים שיפחיתו את צריכתם (69% ו-65% בהתאמה).
האם המס מחטיא את המטרה? לפי הנתונים, לא נראה שאוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה ומספר נפשות גדול יותר למשק בית צפויות להפחית את צריכתן כתוצאה מהמיסוי באופן פרופורציונלי בהשוואה לאוכלוסייה בעלת הכנסה גבוהה ומספר נפשות נמוך יותר במשק ביתם.
ומה מלמד ניסיון העבר?
מאחר ואין בישראל חוק מקביל שיכול לשמש כמדד לבחינת היעילות הצפויה של המס המוצע, ניתן לבחון תמריצים דומים שהציע המחוקק. לדוגמה, חוק השקיות שחוקק ב-2017, , שבשנה הראשונה לאחר אישורו, חלה ירידה של כ-79% בצריכת השקיות החד פעמיות, אם כי בשנשנת 2019 נצרכו כ-20% יותר שקיות לעומת ב-2018, כך שייתכן שגם תמריץ התחלתי מוצלח מאבד את כוחו על הציבור לאורך זמן.https://mida.org.il/2018/03/03/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%9B%D7%A9%D7%9C-%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%98 מאידך, הזיהום הסביבתי שגורמות השקיות משפיע על כלל החברה, ולכן ניתן להניח שהלחץ והביקורת החברתית על יחידים מסייעים בהורדת הצריכה של השקיות. לעומת המשקאות הממותקים, שהשפעתם על כלל החברה באה לידי ביטוי ב עומס רב על מערכת הבריאות, ובהתאם נתפסת כפחות מזיקה לחברה אינטואיטיבית. לפיכך, מס על שקיות חד-פעמיות שונה באופן מהותי ממיסוי משקאות עתירי סוכר.
גם את חוק הפיקדון שנחקק בשנת 1999 ניתן לראות כהצלחה: כ-80% מהבקבוקים כיום ממוחזרים (לא כולל בקבוקי משקה גדולים שהוחרגו עד כה מהחוק), כאשר בעקבותיו חלה ירידה בזיהום הסביבתי, ועלייה במחזור בקבוקי פלסטיק. עם זאת, גם המקרה הזה מעט מזה מהמס על משקאות ממותקים, שכן מדובר בתוספת קטנה יחסית למחירו של כל בקבוק, שבניגוד למס הסוכר נותן תמריץ למחזר ולא לצרוך פחות.
האם מיסוי המשקאות הממותקים יסייע להילחם בבעיות הבריאות הנובעות מצריכת סוכר מרובה? אין זאת שאלה פשוטה. ראשית, גם אם המיסוי יוביל לירידה בצריכה, עדיין תיוותר האפשרות שתחול עלייה בצריכה של חטיפים עתירי סוכר שלא מוסו, כפיצוי על הורדת צריכת סוכר ממשקאות. במצב כזה היתרון הבריאותי של המס ייעלם, וייוותרו רק עליות המחירים עצמן.
אם כן, מדוע לא למסות את כל דברי המתיקה? קיים היגיון מסוים בלפתוח במיסוי משקאות ממותקים בלבד,. כדי לבחון האם אכן יש למהלך השפעה חיובית, וזאת בטרם ממסים מוצרים ממותקים נוספים. שנית, שימוש בכספי המס על המשקאות לסבסוד של מוצרי מזון בריא עשוי להפחית את האפקט השלילי האפשרי של מיסוי על מוצרים ממותקים נוספים, ונקודה זו יכולה לעמוד לנגד מקבלי ההחלטות.
רותם שפיגלר היא דוקטורנטית שעוסקת בניתוח משפטי והתנהגותי של התנהגות צרכנים
פורסם לראשונה בכלכליסט