מה צעירים חרדים חושבים על הורדת גיל הפטור?

80% מאלו ששירתו בצבא טוענים שהיו עושים זאת גם במצב של גיל פטור נמוך. בנוסף, הורדת גיל הפטור לגיל 21 צפויה להיות השפעה ניכרת על יציאה מוקדמת לעבודה של צעירים חרדים בגילאי 21-23 בהיקף שבין 20%-33% (4,200-6,900 חרדים עובדים).

חוק הגיוס העדכני למגזר החרדי עתיד להגיע בקרוב לדיון בכנסת. ביקשנו לבחון את ההשפעה האפשרית של סעיף מרכזי בחוק העוסק בגיל הפטור מן הצבא לבחורי ישיבות. על פי החוק הקיים גיל הפטור עומד על 24 והדיון הנסוב בחוק הינו על הורדת הגיל ל-21-22.

הורדת גיל הפטור אינה צפויה לפגוע במספר המתגייסים החרדים לצה"ל ותעודד יציאה לעבודה של אלפי חרדים: סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה כי 80% מאלו ששירתו בצבא טוענים שהיו עושים זאת גם במצב של גיל פטור נמוך. בנוסף, הורדת גיל הפטור לגיל 21 צפויה להיות השפעה ניכרת על יציאה מוקדמת לעבודה של צעירים חרדים בגילאי 21-23 בהיקף שבין 20%-33% (4,200-6,900 חרדים עובדים). 

נפרט עתה:

1. השפעת הורדת גיל הפטור על צעירים חרדים

הנשאלים בסקר נתבקשו להעריך האם הורדת גיל הפטור מגיל 24 לגיל 21 תביא ליציאה של גברים חרדים בגיל צעיר יותר להכשרה מקצועית או לעבודה. עמדות הנשאלים חלוקות מאוד בשאלה זו. כשליש (32.5%) מסכימים מאוד או מסכימים עם הערכה זו, 22% מסכימים לכך במידה מועטה, ומעט יותר משליש אינם מסכימים או כלל אינם מסכימים לכך (37.5%). 10% לא ידעו להשיב.

ההערכה הגבוהה ביותר ליציאה מוקדמת לעבודה היתה בקרב צעירים חסידים (41%), פחות מכך בקרב ליטאים (32%) והסכמה נמוכה יותר בקרב ספרדים (20.5%). ציר נוסף לפילוח התשובות הינו מודרניות-שמרנות. 46% מן החרדים המודרנים ובעלי נגיעות מודרניות מסכימים או מסכימים מאוד שהורדת גיל הפטור תגרום ליציאה מוקדמת לתעסוקה בעוד שרק 20.5% מן החרדים האולטרה-שמרנים סבורים כך. בקרב הקטגוריה של חרדים שמרנים שיעור המסכימים עולה ל-32% ובקרב החרדים שבין שמרנות למודרנה הוא עומד על 34.5%.

ההשפעה על הורדת גיל הפטור יכולה להגיע לכדי שליש מן הצעירים החרדים. להחלטה צפויה השפעה גדולה יותר בקרב צעירים מן המגזר החסידי ובקרב חרדים מודרניים. השפעה פחותה יותר צפויה בקרב חרדים מן המגזר הספרדי ובקרב חרדים שמרנים.

2. השפעה אישית של הורדת גיל הפטור

כאשר הנסקרים נשאלו באופן אישי האם שינוי כזה ישפיע או היה משפיע עליהם באופן אישי הם עונים בשיעורים גבוהים שלא היתה לכך השפעה כלל (81.5%). 18.5% היו יוצאים לעבוד או ללימודי מקצוע בגיל צעיר יותר, או מצהירים על עבודתם. גם כאן יותר חסידים אמרו שהיתה לכך השפעה עליהם (25.5%) מאשר ליטאים (15.5%) או ספרדים (12.5%). פער דומה ניכר בין מודרנים/נגיעות מודרניות ואלו שבין מודרניות לשמרנות (22.5% ו-21% בהתאמה) לבין חרדים שמרנים וחרדים אולטרה-שמרנים (15.5% ו-13%). פער מסוים ניכר גם בין צעירים בגילאי 18-20 שרק 16% מהם סבורים שהחלטה כזו תשפיע עליהם לעומת בני ה-21-23 ש-20% סבורים שהחלטה זו תשפיע עליהם, מחציתם יפנו להשכלה אקדמית או הכשרה מקצועית (9%).  

יותר משיבים העריכו שתהיה השפעה ניכרת להורדת גיל הפטור על כלל החברה החרדית מאשר אלו שהעריכו שצעד כזה ישפיע עליהם באופן אישי. הפער עשוי לנבוע מנטייה של משיבים להצדיק את הדרך בה בחרו ולא להצטער על בחירות עבר. לאור התשובה ניתן להעריך שהורדת גיל הפטור תשפיע באופן מיידי על כ-20% מן הצעירים החרדים. קבוצה זו משקפת 4,200 צעירים חרדים בגילאי 21-23 שמצהירים שהיו פונים להכשרה מקצועית/אקדמית בגיל צעיר יותר.  

3. מקומן של המפלגות החרדיות בהורדת גיל הפטור

רוב מוחלט של הנשאלים סבורים שעל המפלגות החרדיות לפעול להורדת גיל הפטור (62%) בעוד שרק 17.5% מתנגדים לכך. שיעור גבוה מן הנשאלים לא ידע לענות על שאלה זו (20.5%). מבין המשיבים בחיוב, למעלה ממחצית סברו שהסיבה לכך היא ביטול הצורך ב"דיחוי" לגיל זה (53%) וכשליש סברו שהסיבה לכך היא כדי לאפשר לצעירים לצאת בגיל מוקדם יותר לעבוד (32.5%). 9% סברו ששתי הסיבות נכונות. בקרב המתנגדים לכך שהמפלגות החרדיות יפעלו להורדת גיל הפטור רווח הנימוק שהדבר יפגע בעולם הישיבות והכוללים או שלא תהיה לכך השפעה כלל (35% כל אחד) ופחות מכך שעל המפלגות החרדיות לדאוג רק ללומדי התורה (13%).

רוב ברור של הנשאלים תומך בפעילות אקטיבית של המפלגות החרדיות להורדת גיל הפטור, צעד ממנו הן נמנעו עד היום. הסיבות לתמיכה בפעילות זו שונות: הקלות מ"דיחוי" לבחורי ישיבות או דאגה דווקא לאלו שרוצים לעזוב את עולם הישיבות ולצאת לעבוד.

4. השפעת הורדת גיל הפטור על גיוס לצבא או התנדבות לשירות האזרחי

אחת השאלות שמעסיקות את מעצבי המדיניות הינה האם הורדת גיל הפטור תגרום לכך שפחות צעירים חרדים יפנו לשירות צבאי או אזרחי. 69.5% מן הנשאלים ששירתו טענו שהדבר לא היה משפיע על שירותם בצה"ל ובשירות האזרחי ובטוח או כנראה שהיו פונים לכך. 30.5% אומרים שכנראה או בטוח לא היו משרתים בצבא או בשירות האזרחי.

כאשר מפלחים את הנתונים בין אלו ששירתו בצבא לאלו שהתנדבו לשירות האזרחי מגלים פערים לא מבוטלים. שיעור המשרתים בצה"ל שבטוחים שהיו הולכים לשרת בכל מקרה עומד על 52% לעומת 31% בקרב אלו שהתנדבו לשירות האזרחי. שיעור אלו שכנראה היו הולכים לצבא או לשירות האזרחי דומה ועומד על 27.5% לעומת 30% (בהתאמה). לעומת זאת שיעור אלו שבטוח לא היו הולכים לצבא עומד על 5.5% לעומת 19% ממשרתי השירות האזרחי.

מרבית המשרתים בצבא ובשירות האזרחי היו פונים לשירות זה בכל מקרה. אם כי ישנם פערים ניכרים לטובת השירות הצבאי שכמעט כל מי ששירת בו היה פונה לשירות זה גם במצב של גיל פטור נמוך. לעומת זאת ההתנדבות לשירות האזרחי הינה "פריכה" יותר וחלק ניכר מהמתנדבים לא היו פונים לשירות במצב של הורדת גיל הפטור. 

5. הבדלים בין המשרתים בצבא למתנדבים בשירות האזרחי

ההבדל בין המשרתים בצבא למתנדבי השירות האזרחי ניכר גם בסוגיות נוספות. 42.5% מאלו ששירתו בצבא עונים שבכוונתם לפנות להכשרה מקצועית או אקדמית, זאת לעומת 21% בלבד מן המתנדבים בשירות האזרחי. גם 56% מן המשרתים בצבא בטוחים או חושבים שהשירות הכין אותם לעולם התעסוקה, זאת לעומת 29% בלבד מן המתנדבים בשירות האזרחי. 8% מאלו ששירתו בצבא לומדים כיום בישיבה/כולל זאת לעומת 21% מקרב אלו שהתנדבו לשירות האזרחי.

תשובות אלו מעידות על פערים בין השירות הצבאי והאזרחי גם ביחס לעתידם של המשרתים. השירות בצבא מכין לתעסוקה וחלק ניכר מן הבוגרים פונים בעקבותיו להכשרה מקצועית או אקדמית. לעומת זאת השירות האזרחי איננו מכין לתעסוקה, רק מעטים מבוגריו מתעתדים לפנות להכשרה מקצועית או אקדמית וחלק לא מבוטל מבוגריו חוזר ללימודי ה"כולל".

---

הסקר נערך על ידי מכון הסקרים החרדי אסקריא ובליווי ד"ר אור ענבי וד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
הסקר נערך בין התאריכים 10.8-17.8.2020 בקרב מדגם מייצג של 484 צעירים חרדים בגילאי 18-30 בו ביקשנו לבחון השפעות אפשריות של צעד זה.