דמי קיום למשתתפים בהכשרות יכולים לתרום לעליית שכר ולתעסוקה בתחום ההכשרה
הסיבות העיקריות לנשירה מהכשרות מקצועיות - קשיי פרנסה והצורך לשלב עבודה עם הכשרה. נמצא קשר חיובי בין קבלת דמי קיום לסיכוי לעליית שכר לאחר הכשרה מקצועית ולתעסוקה בתחום ההכשרה
Shutterstock
מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה וזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה מראה כי למלגות קיום למשתתפי הכשרות מקצועיות פוטנציאל בהקטנת שיעור הנשירה בקרב אלו שלא הייתה ברשותם הכנסה בתקופת ההכשרה, וקשר חיובי עם תעסוקה בתחום ההכשרה.
המחקר יוצג בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שייערך ב-29-30 ביוני. החוקרים, ד"ר שגית אזארי-ויזל, ד"ר יעל מלצר, אלון פורת וירדן קידר, בחנו לראשונה את הקשר בין מתן מלגות קיום וסבסוד הלימודים למשתתפים בתוכניות הכשרה מקצועית של משרד העבודה לבין השתלבותם בשוק העבודה, תוך התבססות על סקרים בקרב שתי קבוצות: בוגרי הכשרות מקצועיות ונושרים מההכשרות המקצועיות בין השנים (2020-2012).
מהמחקר עולה שהסיבה העיקרית לנשירה קשורה ליכולת להמשיך ולהתפרנס בזמן ההכשרה, ולכן לדמי הקיום יכולה להיות השפעה על הקטנת שיעור הנשירה. על-פי הסקר, בקרב מקבלי דמי קיום שיעור הנשירה הוא 11%, בעוד שיעור הנשירה בקרב משתתפי ההכשרות שאינם עובדים ואינם מקבלים דמי אבטלה או דמי קיום (קבוצת ההשוואה הקרובה ביותר) הוא יותר מפי 2 (24%). 30% מהמשיבים אף טוענים שללא דמי קיום לא היו נרשמים להכשרה המקצועית.
החוקרים מוצאים מאפיינים שונים בין אלו שסיימו בהצלחה את ההכשרות לקבוצת הנושרים. כך, המסיימים בהצלחה את ההכשרות הם לרוב מבוגרים יותר, משכילים יותר ובעלי הכנסה גבוהה יותר, שכנראה מאפשרת להם להתמודד עם אתגרי ההכשרה.
למקבלי דמי קיום שאינם עובדים ואינם מקבלי דמי אבטלה, הסתברות גבוהה יותר לעליית שכר לאחר ההכשרה ביחס לקבוצת ההשוואה (אינם עובדים ואינם מקבלי דמי אבטלה), וכן הסתברות גבוהה יותר לעסוק בתחום ההכשרה, זאת בשונה מהאוכלוסייה הכללית, שם לא נמצאה ההשפעה החיובית של קבלת דמי קיום על השכר או על הסיוכי לעסוק בתחום ההכשרה.
בנוסף, נמצא כי דמי הקיום השפיעו לחיוב על הרצון להירשם לקורס- רוב המשיבים לסקר (82%) ציינו שלדמי הקיום הייתה השפעה חיובית על ההחלטה להירשם לקורס. ממצאים אלו מתיישבים עם מחקרים קודמים בעולם, שמצאו השפעה חיובית מובהקת של מלגות קיום, על שיעורי הרשמה, בעיקר בקרב בעלי הכנסות נמוכות.
עוד עולה מהסקר, כי רק 30% ממקבלי דמי הקיום טענו כי ללא דמי הקיום כיום לא היו נרשמים להכשרה, בקרב רוב המשתתפים בסקר (מעל 85%), סבורים כי מלגה בגובה של 2,500 ₪ בחודש או מלגה בגובה דמי האבטלה, הייתה יכולה להיות לעזר רב בתקופת ההכשרה. שכשנשאלו המשיבים בשאלה פתוחה לגבי הסכום הנכון עבורם, עולה מהסקר כי דמי הקיום המתאימים עומדים על כ-4,000 שקלים בחודש, בממוצע לאורך תקופת ההכשרה.
נתוני השוואה בינלאומית מחזקים את הטענה שעולה מהסקר, כי דמי הקיום בישראל נמוכים בהשוואה למדינות אחרות (אם כי משך ההכשרה לא בהכרח זהה), גובה דמי הקיום בישראל נמוך ועומד על 6% מהשכר החציוני בעוד שבמדינות מפותחות אחרות שבדקנו, דמי הקיום המקסימליים מהווים 20% בממוצע מהשכר החציוני (גרמניה, דנמרק, צרפת, ארה"ב ושוודיה).
ד"ר אזארי-ויזל, ד"ר מלצר, פורת וקידר מדגישים כי "במדינות רבות כמו בריטניה, דנמרק וגרמניה, דמי קיום מהווים חלק אינטגרלי מתוכניות ההכשרה במטרה לכוון למקצועות נדרשים ולהתגבר על מגבלת הנזילות של המשתתפים. רבים מהפונים להכשרות מקצועיות מגיעים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, ולכן זקוקים לאותה עזרה כלכלית לרכישת הון אנושי. החסם הכלכלי מתעצם בישראל, לנוכח הקהל המבוגר יחסית הפונה להכשרות עקב השירות הצבאי, כאשר לעיתים קרובות המשתתפים הם בעלי משפחות ונדרשים להוצאה כספית גדולה".
בהקשר זה, מעניין לציין כי ששיעור ניכר מהמשיבים בהכשרות מסובסדות (72%), כלל לא ידעו שישנה אפשרות לקבל דמי קיום. ממצא זה יכול להסביר את שיעור הכיסוי הנמוך של מלגות הקיום (1.2% בקרב משתתפים בהכשרות מסובסדות, עליו מדווח משרד העבודה. לאור כל זאת, סבורים החוקרים, כי יש צורך בחשיבה מחודשת על תנאי הזכאות לדמי קיום, על גובה המלגה ועל אופן הנגשת המידע על הזכאות לדמי קיום בעת הכשרות מקצועיות – כלומר יש צורך בחיזוק המודעות לכך.
באשר לסיבות לפנייה להכשרה, מהסקר עולה כי 85% מהבוגרים החלו את לימודיהם כדי לרכוש מקצוע חדש או קידום, לעומת 76% בלבד מהנושרים. 10% מהנושרים החלו בהכשרה מאחר והיו מובטלים וביקשו לנצל את הזמן ללימודים לעומת 4% בלבד מהבוגרים. ממצא זה מראה כי קבוצת הבוגרים, היא קבוצה בעלת מוטיבציה ורצון גבוהים יותר להשתתף בהכשרה ביחס לקבוצת הנושרים.
בין המלצות החוקרים
- יש להמשיך ולבצע מעקב אחר ביצועי משתתפי ההכשרות המקצועיות בכלל, ומקבלי דמי קיום בפרט, ולייצור על בסיס הנתונים מאגר מידע רחב שבאמצעותו ניתן יהיה לבחון את האפקטיביות של מלגות הקיום בהשתלבות ובהצלחת משתתפי ההכשרות בשוק העבודה.
- יש להגדיל את גובה מלגות הקיום למשתתפי ההכשרות, שכיום הוא נמוך מדי גם בהשוואה בינלאומית.
- יש לעשות חשיבה מחודשת על תנאי הזכאות- פישוט התהליכים לקבלת דמי קיום להכשרות מקצועיות.
- יש להעלות את המודעות של משתתפי הכשרות מקצועיות לזכאותם לקבלת לדמי קיום באמצעות הנגשת המידע
- על מכללות הלימוד להכשרה מקצועית לנקוט בפעולות אקטיביות להקטנת שיעור הנשירה.
דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה התייחסה לממצאי המחקר וציינה כי "מדובר במחקר חשוב ביותר, שכן השכלה טכנולוגית ומקצועית איכותית, המתמקדת במתן כישורי מקצוע לא רק מעצימה את ההון האנושי, אלא יש לה גם תפקיד מרכזי בפיתוח כלכלי, בהעלאת פריון העבודה ובהקטנת הפערים בחברה הישראלית. יש בתחום זה כשל שוק ברור, כפי שמגדירים זאת הכלכלנים, שכן התועלת למשק כולו מכשרה מקצועית עולה משמעותית מהתועלת שרואה המעסיק הפרטי שיכשיר את העובד".
ד"ר אזארי ויזל וד"ר מלצר: "מגיפת הקורונה פתחה חלון ההזדמנויות לקידום ההכשרות המקצועיות בשילוב דמי קיום, על רקע הצורך לתת מענה למובטלי הקורונה שלא הצליחו לחזור חזרה לשוק העבודה. המשבר חידד את את הצורך בהכשרות איכותית ומקצועית שעבור חלקים מהאוכלוסייה מתאפשרת רק בשילוב דמי קיום, צורך זה היה קיים עוד לפני המשבר, אולם קיבל משנה תוקף לאור הצורך בשילוב מחדש של מפוטרי הקורונה בשוק העבודה".
ניצן ממרוד, מנהל האגף להכשרה מקצועית, זרוע עבודה במשרד העבודה והרווחה: "זרוע העבודה בכלל והאגף להכשרה מקצועית בפרט עוסק בימים אלה בעדכון וטיוב תהליכים ונהלים במטרה לשפר את השירות לפרט, להעלות את מספר הלומדים ולצמצם נשירה. אחד התהליכים המרכזיים הינו דמי הקיום, או בשמם החדש – "מלגת הכשרה", שמטרתה לסייע משמעותית ליכולת של הפרט ללמוד ולכלכל את עצמו בתקופת ההכשרה. בנוהל החדש יבואו לידי ביטוי רוב ההמלצות מהמחקר, החל מתנאי הזכאות, דרך תהליך ההנגשה הדיגיטלי והפשוט ועד לגובה דמי המלגה".
רקע נוסף
המחקר מציג נתונים מעניינים על זהות המשתתפים בהכשרות: בקרב גברים ניכרת מגמת עלייה בהיקף הלומדים לאורך השנים הנבדקות (הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים) ואילו בקרב נשים נרשמה ירידה בשלוש השנים האחרונות בהשוואה לשנים 2017-2015 (בעיקר בעקבות ירידה בלימודי המינהל והמטפלות). למעלה מחמישית מהלומדים בשנים הנבדקות משתייכים לאוכלוסייה הערבית, כאשר משקל הנשים הערביות מהווה כ-16% בלבד מכלל הנשים הלומדות בקורסים. מספרם של הגברים היהודים החרדים שלומדים בהכשרות המפוקחות ע"י משרד העבודה הוא כ-600 לומדים בשנה בממוצע, והם מהווים כ 4% בלבד מכלל הגברים היהודים שלמדו בהכשרות בשנים הנבדקות. גברים חרדים לומדים לרוב במסלול המתוקצב ובעיקר את מקצועות המחשבים והחשמל והאלק'.
- כחמישית מכלל הלומדים בהכשרות המקצועיות, מתגוררים בישוב באזור הצפון ושיעור דומה מתגוררים באזור המרכז, וכ-12% באזור תל אביב. משקל בולט נמצא ללומדים מאזורי הפריפריה במסלול השוברים (כ-29% מאזור צפון וכ-24% מאזור דרום), ואילו אזור המרכז בולט בעיקר במסלול הלא מתוקצב (כ-22% מהלומדים).
- הגיל הממוצע של הלומדים עלה במעט לאורך השנים, כאשר בשנים 2012-2014 עמד על כ-30 שנה בממוצע ואילו בשלוש השנים האחרונות עומד על כ-32 שנה בממוצע.
גרף 1 – גובה מלגת הקיום ביחס לשכר החציוני (נתוני 2018-2019)
תרשים 2: שיעורי הנשירה מקורס הכשרה מקצועית לפי תחומי לימוד
תרשים 5 - סיבה מרכזית לנשירה (275 תצפיות)
