דפנה אבירם-ניצן

סקר שערך ארגון ה-OECD בשנת 2022, הבוחן את תפיסות הציבור במדינות הארגון ביחס לסיכונים שונים, סיפק תובנות ייחודיות על עמדות הציבור הישראלי כלפי סיכונים ארוכי טווח. בארבע השנים האחרונות, ישראל התמודדה עם משברים רבים שהובילו את הציבור להתמקד בעיקר באיומים מיידיים, בעוד שהסיכונים ארוכי הטווח נדחקו לשולי תשומת הלב הציבורית. שנת 2022, שהתאפיינה ביציבות יחסית, לאחר מגפת הקורונה ולפני פרוץ גל המחאות בינואר 2023 שבא בעקבות הרפורמה המשפטית, וכן לפני אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, אפשרה הצצה נדירה לעמדות הציבור ביחס לסיכונים לטווח הארוך דוגמת משבר האקלים.

רק כ-16% מכלל המינויים למנכ"לים מאז ראשית כהונת הממשלה ה-30 בשנת 2003 ועד מרץ 2025 – היו נשים (38 מתוך 238) • מצב הייצוג של נשים בממשלה ה-37 נמצא בשפל של לפחות 20 שנה: 2 נשים בלבד מונו למנכ"ליות (5% מכל המינויים), אין ולו מנכ"לית אחת שמונתה באופן רשמי.

סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה את עוצמת הפגיעה הכלכלית במפונים, ואת הפערים בין הדרום לצפון: 54% ממפוני הצפון וכמחצית מכלל תושבי הצפון מדווחים על ירידה בהכנסות משק הבית בשל המלחמה, לעומת 33% ממפוני הדרום.

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מחוץ לתהליך העולמי של מעבר לכלכלה דלת פליטות, אבל כדי שיצליח – המעבר הזה חייב להיעשות תוך מחשבה על העובדים החלשים שעלולים להיפגע ממנו.

גם היום, שנה ורבע מפרוץ המלחמה, הנפגעים העיקריים ממנה מבחינה כלכלית הם אוכלוסיית העצמאים: 54% מהעצמאים מדווחים על ירידה של כ- 50% בפעילות העסקית וכ- 58% דיווחו על ירידה בהכנסת משק הבית. בנוסף, כשליש מהעצמאים מתקשים לעמוד בתשלומי הדיור. נתונים מדאיגים גם על מצבם הכלכלי של ערביי ישראל: 37% מהערבים השכירים מדווחים על ירידה בהיקפי המשרה, 55% מדווחים על ירידה בהכנסת משק הבית ו- 52% נכנסו או העמיקו את האוברדרפט. שיעור בולט בקרב השכירים הצעירים מדווחים על ירידה בהיקפי המשרה.

מסמך זה בוחן את התפתחות רכיבי הצמיחה של המשק בשנתיים האחרונות, שהיו מרובות תהפוכות: החל מניסיונות ההפיכה המשפטית ותגובת הנגד של חלקים גדולים בציבור שיצאו לרחובות והפגינו כנגד, וכלה בבמתקפת ה-7.10.23 ומלחמת חרבות ברזל שטרם הסתיימה.

בשנת 2024, לראשונה מאז קום המדינה עלה ערכו של יצוא שירותי ההיי-טק על ערכו של היצוא התעשייתי, זאת על רקע שתי המגמות ההפוכות של ירידה במשקל היצוא התעשייתי ועלייה דומה במשקל יצוא שירותי ההייטק. בשנתיים האחרונות מסתמנת ירידה ריאלית ביצוא התעשייתי, אשר עלולה לפגוע ביציבות התעסוקתית בפרפריה וביציבות המשק כולו בעתות משבר ושיבושים בשרשראות האספקה.

49% סבורים כי איכות השירותים הציבוריים כיום נפגעה בהשוואה לממשלות הקודמות, לעומת כ-15% בלבד שציינו כי איכותם השתפרה • 63% סבורים כי יש לצמצם או לבטל את הכספים הקואליציוניים שנחתמו בתקציב המדינה הנוכחי • הציבור נותן ציון משוקלל בלתי מספיק לממשלה על מדיניותה בתחום הרווחה והשירותים לפרט, הביטחון האישי והסיוע הכלכלי לאוכלוסיות ועסקים שנפגעו במלחמה. הסיבות העיקריות לכך הן סדרי עדיפויות שגויים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.

קרוב למחצית מהעובדים העידו על ירידה בתפוקה בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. 40% ציינו שלא חל שינוי בתפוקתם ורק 14% העידו שתפוקתם עלתה • הסיבות העיקריות לירידה בתפוקה הן קושי להתרכז בגלל המצב (56%) וירידה בפעילות של מקום העבודה או סגירתו (48%).

על הממשלה להפעיל מודל של חל"ת גמיש כדי למנוע הוצאה גורפת של עובדים לחל"ת. לצד זאת, יש לתת מקדמות באופן מיידי לעסקים שדיווחו על ירידה של יותר מ-25% במחזור.

על ממשלת ישראל להכיר בחשיבותם האסטרטגית של ענפי החקלאות, המזון והתעשייה של מוצרים ביטחוניים להבטחת תפקודו הרציף של המגזר העסקי בזמן המלחמה. מענקי השקעה בחדשנות טכנולוגית לענפי החקלאות והבניה יתרמו לחיזוק החוסן הלאומי ולתפקוד המשק.

עיקרי התובנות מדיון צוות שוק העבודה החדש

מרבית המפונים והמתפנים הם תושבי הדרום וחלקם מהצפון. רוב המפונים משני האזורים זכאים למלון או לבתי הארחה במימון המדינה.

החשש מהחלשת מעמדם ועצמאותם של המוסדות הפיננסיים (כמו בנק ישראל), לצד הפגיעה במעמדם של מוסדות החוק, מרתיעים את המשקיעים ואת חברות דירוג האשראי. בזמן שממשלת ישראל שוחקת את הדמוקרטיה ואת איתנותם של המוסדות, נוגסת במקצועיות השירות הציבורי, פוגעת באמון של יותר ממחצית העם ויוצרת פילוג בעם, השקל נחלש והמשקיעים יוצאים מהמשחק.

יש להעמיק עוד יותר את היעד להפחתת הפליטות עד 2030 ל-50% ובכך ליישר קו עם הסטנדרט הבין-לאומי. לצד חוק האקלים, יש לקדם בהקדם תוואי למיסוי פחמן שייצר את מערך התמריצים הנדרשים למעבר למשק דל-פליטות, ייתן ודאות למגזר העסקי ויבטיח שתשלומי המס יגיעו לקופת האוצר הישראלי ולא לאירופה, שכבר אישרה מס גבולות.

סקר עמדות הציבור בנושא כלכלה ויוקר המחייה, המתפרסם לקראת כנס אלי הורביץ 2023, מעלה כי 60% מהציבור בישראל רואה בממשלה אחראית ליוקר המחייה. כמחצית מהציבור מדווחים על הרעה במצבם הכלכלי האישי.

קרוב לחצי שנה מוקפאות ההכשרות המקצועיות, בשל קרב הניטש בין משרדי הממשלה. עד שיוחלט מי בעל הבית, האזרח הקטן משלם.

שיעור המרוצים מאיזון זה גבוה בקרב העובדים מהבית ביחס לעובדים במשרד. 47% מהשכירים מדווחים על השכר כמאפיין החשוב ביותר בעבודתם, עלייה לעומת 39% ב- 2018.

מסימולציות שבחנו כיצד תשפיע התכנית על מצבן הכספי של משפחות לפי עשירוני הכנסה עולה כי הפגיעה בעשירונים הנמוכים כתוצאה מהחקיקה תהיה החריפה ביותר. בנוסף לפגיעה הכלכלית שמוצגת בסימולציות, צפוי להערכתנו קיצוץ חד בהוצאה הציבורית שיוביל לירידה בקצבאות ולצמצום היקף ואיכות השירותים הציבוריים לאזרח.

מעבר לכלכלה דלת פחמן ואישור יעדים להפחתת פליטות ל-2050 הם הישגים משמעותיים במאבק הישראלי במשבר, שהושגו בסיוע צוותי המכון. לנוכח האיומים המקומיים והקונקרטיים על ישראל והביקורת שספגה, על הממשלה להכיר בהזדמנויות הטמונות בו ולפעול בהקדם.

ככל שיותר מחוסרי ומשפרי דיור ינצלו את חלון ההזדמנויות וירכשו דירה בפריפריה הרחוקה, יירדו המחירים במרכז ויתרחב היצע הדירות הפנויות להשכרה באזורים המבוקשים. נדרשת גם הגדלת מענקים שיסייעו לגייס הון ראשוני לרכישת דירה.

משבר האקלים הוא איום סביבתי, כלכלי, חברתי וביטחוני עבור מדינת ישראל. בהיעדר העברת חוק האקלים והיערכות ממשלתית משמעותית למשבר האקלים, תיוותר ישראל חריגה בנוף הבין-לאומי, ותתקשה לסחור עם העולם המפותח.

גל פיטורי העובדים מענף ההיי־טק שנרשם בחודשים האחרונים העלה את השאלה אם מדובר במשבר או רק בתיקון של העליות החדות שמהן נהנה הענף בתקופת ההתאוששות ממשבר הקורונה. כדי לענות על שאלה זו, בחנו את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפרספקטיבה רחבה יותר של עשור לאחור.

מאחורי השיא במספר המשרות הפנויות, בעידן של תעסוקה מלאה ומשק עם צמיחה מהירה. אילו צעדים על המדינה לנקוט כדי לקדם שילוב עובדים שמחוץ לשוק התעסוקה וסיוע לעסקים?

סקר מיוחד לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה חושף את הסוגיות החברתיות שהכי מטרידות את הציבור הרחב. בסקר, מוענקים ציונים לממשלה על תפקודה בתחומים השונים – 56% נותנים ציון נכשל על הורדת מחירי הדיור, ומנגד, 38% מעניקים ציון טוב על שירותי הבריאות. וגם, האם הציבור תומך בהעלאת מסים לטובת שיפור השירותים החברתיים.

כ-250 אלף איש אינם מקבלי אף קצבה מהמדינה, רובם מגיעים מאוכלוסיות חלשות יחסית. רובם הגדול הצהירו כי הם מעוניינים לעבוד, וחלק גדול מהם מחפשים עבודה באופן אקטיבי, אך רבים ממתינים למשרה שתתאים לציפיותיהם. הנתונים מעלים חשש שבהעדר פתרון אחר הם ייאלצו בקרוב לעבור להסתמך על הבטחת הכנסה או ייכנסו לחובות

ערב פרוץ גל האומיקרון, שוק העבודה התאפיין במספר גבוה באופן חריג של מפוטרים ושל מבוגרים בגילאי 45-64. בעוד עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים ומחפשים עבודה היה בקרב צעירים בגילאי 21-34, הרי שדווקא המבוגרים היוו את עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים וגם לא מחפשים עבודה

קבלת דמי קיום מוערכת כגורם המרכזי לרצון לעבור הכשרה מקצועית. לא פחות מרבע מעוניינים אך ורק בהסבה מקצועית

"ההתפטרות הגדולה" ששטפה את ארה"ב ובריטניה בחודשים האחרונים היא אחד מסמלי ההתאוששות מהמגפה והקושי באכלוס משרות בתקופה של פתיחת המשק. גם בארץ חל גידול משמעותי במספר ובשיעור המתפטרים, אך האם מגמת ההתפטרות הגדולה מאפיינת גם את ישראל?

דוח חדש חושף תמונת מצב מדאיגה על מצבם הכלכלי של מובטלי הקורונה, ומספק גם הסבר על אי חזרתם לשוק העבודה. וכמה מהם החליפו עבודה?

על רקע הירידה העקבית בעבודה מהבית בהשוואה לתחילת הקורונה, מתברר שבעלי הכנסות גבוהות עובדים מהבית יותר מפי שניים לעומת בעלי הכנסות נמוכות. לצד זאת, קרוב ל-70% מהשכירים מעוניינים לעבוד מהבית, וכמה מהם מעריכים את העבודה מהבית כאפקטיבית ויעילה?

היישר מוועידת האקלים, דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומובילת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים עם הממשלה, מתארחת בפודקאסט השבועי שלנו עם כל המסקנות מגלזגו: מהם ההישגים הכי דחופים שנדרשים עכשיו? איך מגייסים את המגזר העסקי להיכנס מתחת לאלונקה? איך מתמודדים עם העובדה שהמדינה הכי מזהמת בעולם לא הגיעה לוועידה? והאם ישראל, אומת הסטארט אפ, תהיה זו שתביא את הבשורה?

הפערים בין הקבוצות החלשות לחזקות הולכים ומתרחבים על רקע משבר הקורונה: שיעור המדווחים על פגיעה בשכר ביולי האחרון עמד על 10% בקרב שכירים בהיי טק, לעומת 25% מהשכירים ביתר ענפי המגזר העסקי. בתוך כך, יותר גברים נפגעו בשכרם ביולי, אך עוצמת הפגיעה בשכרן של נשים הייתה חזקה יותר

בישראל נשמעת תדיר הטענה על נטל בירוקרטי כבד, עודף רגולציה, חוסר יעילות ואף סתירות בין דרישות רגולטוריות שנות. מאידך, בתחומים שונים נשמעות טענות בדבר היעדר רגולציה מספקת ומעודכנת. המכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר ומסביר מהו חוק יסודות האסדרה (רגולציה) המתגבש, ומה יהיו סמכויותיה של רשות הרגולציה העתידה לקום במסגרת החוק

צוות חשיבה של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות נציגים מהאוצר, זרוע העבודה, ההסתדרות, נציגי המגזר העסקי וארגוני המגזר השלישי בוחן בימים אלה את המודל הראוי להסדרת העבודה מהבית. הצוות, בראשות אבי ניסנקורן, עמית מחקר אורח במכון ודפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה בוחן לעומק את הסדרת יחסי העבודה, מודל החזר הוצאות על עבודה מרחוק, פרטיות העובד, זמן רווחה ושעות עבודה אל מול העלאת הפריון.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מברך על פרסום דוח הוועדה הבין-משרדית לרגולציה חכמה ועל הכוונה ליישר קו עם מדינות מובילות ב-OECD באמצעות הקמה ומיסוד של רשות רגולציה. זהו צעד חשוב בבניין היכולות המקצועיות של הרגולטורים השונים בממשלה. לצד זאת, יש להבטיח שהגוף שיוקם לא ינגוס בסמכויות הרגולטורים המקצועיים

לראשונה מתחילת משבר הקורונה, הפגיעה בשכירים גדולה ביחס לפגיעה בעצמאים, כאשר כ-17% מהשכירים דיווחו כי אינם עובדים כתוצאה מהמשבר, לעומת 12% מהעצמאים שדיווחו שלא עבדו מאחר ונאלצו לסגור את העסק. בתוך כך, הפגיעה בנשים העצמאיות הייתה חמורה יותר מזו בקרב הגברים

משבר הקורונה יצר הזדמנות להכשרת ההון האנושי בישראל, אך נראה כי הממשלה הקודמת לא הצליחה למשוך את מאות אלפי המובטלים לשדרוג כישוריהם ולהעלאת את פריון העבודה. ועדיין, קרוב למחצית ממובטלי הקורונה עדיין מעוניינים בהכשרה מקצועית

הפגיעה בשכר בעקבות משבר הקורונה מרוכזת באוכלוסיות החלשות: 45% ממשקי הבית עם הכנסה חודשית נמוכה ביותר, כמו גם 37% מבעלי ההשכלה הנמוכה ו-40% מהשכירים במגזר הערבי

דיגיטציה, טכנולוגיות חדשות ומעבר לכלכלה ירוקה יאלצו את שוק העבודה לחשב מסלול מחדש. לפי ארגון העבודה העולמי, משבר האקלים לבדו מציב בסיכון כ-1.2 מיליארד משרות. על ממשלות לנקוט כעת בצעדים שיאפשרו מעבר חלק של משרות ואוכלוסיות למציאות המשתנה, דוגמת הכשרות מקצועיות מותאמות

זה שנים שישראל ממוקמת במקום לא מחמיא בדירוגים הבינלאומיים הבוחנים את נטל הבירוקרטיה הממשלתית ואת מידת הנוחות של עשיית עסקים. נדרשת תכנית שתיושם באופן מיידי להקלת הנטל הבירוקרטי ולטיוב הרגולציה שמוטלת על המגזר העסקי

עם ירידת התחלואה והסרת המגבלות על הפעילות הכלכלית במרבית ענפי המשק, המדיניות הממשלתית צריכה לכוון להתאוששות מכלילה ובת קיימא, תוך הדגשת גידול מהיר בתעסוקה. לצד זאת, כל עוד המגיפה במדינות רבות עדיין מגבילה את הפעילות הכלכלית בחלק מענפי המשק, לא ניתן לזנוח את רשתות הביטחון הממוקדות למי שהכנסתו נפגעה. חלק מכלי המדיניות שהחלו לפעול במהלך המשבר יסייעו גם ביציאה ממנו, אחרים צריכים להיות מותאמים לשלב ההתאוששות, ונוספים טרם גובשו וטרם הופעלו

צוות שוק העבודה העתידי פועל לגיבוש תוכנית אסטרטגית מקיפה ויישומית אשר תתווה את הדרך ותציע קווים מנחים לקובעי המדיניות כיצד להיערך לאתגרי שוק העבודה העתידי

שיעור גבוה יותר של מובטלים או עובדים שיצאו לחל"ת ופגיעה עמוקה יותר בשכר ובהיקף המשרה, מעצימים את הבעיות שרווחו עוד קודם לכן בחברה הערבית. קיים חשש אמיתי שמשפחות רבות יתדרדרו לעוני, ושעובדים רבים שנפלטו משוק העבודה לא ימצאו את דרכם חזרה. לאלו עלולות להיות השלכות ארוכות טווח שליליות על החברה הישראלית כולה

הצגת מתווה מוצע להחזרת מובטלי הקורונה לשוק העבודה שהוצגה במסגרת דיון משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה, משרד האוצר ודוברים משפיעים נוספים

דליפת הנפט בים התיכון הציפה סוגיה מדאיגה עליה תצטרך מדינת ישראל לתת את הדעת בשנים הקרובות: איכות הסביבה ומשבר האקלים. ואכן, 44% מהישראלים לוקחים בחשבון את עמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה כשהם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע, בהם בעיקר מבוגרים בני 65+ והמשתייכים למחנה השמאל והמרכז

לא כולם יכולים ליהנות מיתרונות העבודה מהבית בתקופת הקורונה. למעשה, האופציה הזו פתוחה בעיקר בפני אקדמאים ובעלי רמת הכנסה גבוהה מהממוצע. כך, רק 35% מהמשתכרים שכר מינימום עובדים מהבית, לעומת שני שלישים (66%) מאלה המרוויחים הרבה מעל הממוצע. בדומה לכך, שיעור העובדים מהבית עולה עם רמת ההשכלה

מתחילת משבר הקורונה, נחתכה משכורתם של כרבע מהשכירים בישראל בכרבע. הנפגעים העיקריים: צעירים ומבוגרים. כך, כ-43% מהצעירים בני 18-24 דיווחו על ירידה בשכר יחסית לטרום המשבר, כמו גם כשליש מבני ה-55+

המדיניות המקרו כלכלית ליציאה ממשבר הקורונה כוללת ארבעה נדבכים מרכזיים: המשך הרחבה פיסקלית והרחבה מוניטרית כדי למנוע העצמה של הנזק והשלכות ארוכות טווח של המשבר; מיקוד ההוצאה הממשלתית כבר בשנת 2021 צריך לעבור ממיקוד ברשתות הביטחון לתמיכה בהתאוששות, בדגש על התאוששות ירוקה- השקעה בתשתיות, השקעה בהון אנושי, רפורמות לשיפור הסביבה העסקית והגברת התחרותיות במשק; הימנעות ממענקים גורפים בשל עלותם הגבוהה, יעילותם הנמוכה, וחוסר הצדק הגלום בהם; עם הגשת התקציב הבא יש להציג תוואי להחזרת החוב הציבורי לרמה בת קיימא

משבר הקורונה פגע במצב התעסוקתי של העצמאים באופן חמור בהשוואה לשכירים- נכון לשבוע השני של דצמבר כ- 74% מהעצמאים עבדו, אך מרביתם (45%) דיווחו על עבודה חלקית ורק מיעוט (24%) המשיכו לעבוד בהיקפים דומים לאלו שנרשמו טרום קורונה. סקר מיוחד על מצב העצמאים

מדינת ישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב טוב יחסית, ולכן עומדת לה יכולת להקצות את המשאבים לטיפול בו באופן שיצמצם את נזקיו לאנשים ולכלכלה. צריך רק לקבל את ההחלטות הנכונות, וליישמן

שיעור המפוטרים בקרב המגזר הערבי גבוה פי שניים מהמפוטרים היהודים. גם בשיעור הירידה בשכר נרשמה פגיעה משמעותית יותר בקרב הערבים, וגם שיעור הערבים שמדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו לתקופה מסוימת כפול משיעורם בקרב היהודים

חצי שנה לתוך משבר הקורונה ניהול המדיניות התקציבית מחייבת התייחסות לקביעת המסגרות הפיסקליות בהינתן מרחב התמרון של הממשלה ביחס להיקף הגרעון וליחס חוב-תוצר בכדי להפחית את הסיכוי להאטה מתמשכת לטווח בינוני וארוך, מניעת שפל כלכלי, אבטלה מתמשכת וגידול מהיר ומתמשך בפערים הכלכליים-חברתיים שהמשבר מאיים לייצר

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותן הגבוהה יותר של האוכלוסיות החלשות, בהן בעלי הכנסה נמוכה, כאלה המתגוררים ביישובי הפריפריה וערבים. אלו גם האוכלוסיות שמתקשות לעבוד מהבית. כמו כן, הסקר מאשש כי מובטלי הקורונה הם בעיקר עובדים לא מאוגדים, צעירים או מבוגרים מאד, בעלי הכנסות נמוכות ועצמאיים

על גורמי הממשל לנצל את פסק הזמן שנכפה על חלקים נרחבים משוק העבודה בשל מגפת הקורונה, כדי לעבור תהליך משמעותי של שדרוג יכולות העובדים. וכדי שהמאמץ לעידוד המובטלים לעבור הכשרות מקצועיות יביא לשינוי התנהגות בפועל, על הממשלה לצאת במהלך הסברתי רחב להעלאת המודעות למגוון האפשרויות העומדות בפניהם

43% מכלל העובדים בישראל עובדים מהבית, ו-80% היו רוצים לעשות זאת גם בימי שגרה​. אלא שהבשורה שהגיעה עם הריחוק החברתי דילגה על השכבות החלשות, בין היתר בשל נגישות מוגבלת לטכנולוגיה, אוריינות דיגיטלית נמוכה ותנאי מגורים לא מתאימים

שני שלישים מהעובדים שנפלטו משוק העבודה בעקבות הקורונה, מוכנים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי - 56% מתנים זאת בבחירת תחום ההכשרה, ואחוז דומה מתנים קבלת דמי קיום בגובה דמי האבטלה

סקר מיוחד בקרב עצמאים ושכירים: 65% מהעצמאים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הנוכחי; שיעור הפגיעה בצעירים גבוה משיעור הפגיעה ביתר שכבות הגיל; תחום ההיי־טק מתנהל כענף נפרד מיתר המשק; השכלה אקדמית ממתנת את הפגיעה הכלכלית

רוב מוחץ של הציבור (89%) סבור שעל ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים. תוצאות הסקר המיוחד על עמדות הציבור למשבר האקלים

מדינות רבות בעולם כבר הבינו שהדרך ליצירת ביקושים לעובדים עוברת דרך הכשרות מקצועיות וסבסוד תקופת ההכשרה. על הממשלה בישראל לפעול בנתיב זה ובמקביל להאיץ פרויקטים בתחום התשתיות שיגבירו הביקוש לאנשי מקצוע בתחום התכנון והביצוע, וכן לביקוש למוצרים של התעשייה הישראלית

מעבר לעבודה מהבית לפחות ליום בשבוע יתרום משמעותית לשיפור רווחת כלל אזרחי המדינה. ההיערכות לכך חייבת לכלול התאמת חקיקת העבודה, פיתוח שיטות הערכת ביצועים ותפוקות, והבטחת נגישות למחשב וחיבור לאינטרנט לכלל אוכלוסיית העובדים

למעלה ממחצית מהנעדרים זמנית מעבודתם בגלל משבר הקורונה הם בטווח הגילאים 30 עד 54, המהווים את ליבת שוק העבודה, רובם המכריע גם בעלי משפחות. על ממשלת ישראל לנצל את המצב ולהציע להם הכשרות והסבות מקצועיות באופן מיידי באמצעות המעסיקים

המדיניות הכלכלית המומלצת ליציאה ממשבר הקורונה עוברת דרך: סבסוד שכרם של היוצאים לחל"ת; הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשכירים ולעצמאיים; שיפור והתאמת מערכת ההכשרות המקצועיות; קידום גמישות בשוק העבודה וקידום עבודה מרחוק/מהבית; חיזוק ושימור מועסקים בני 50+ בשוק העבודה; הקלות בנגישות לאשראי לאוכלוסיות מחולשות; העלאת גיל הפרישה והצמדתו לתוחלת החיים; והפחתת הנטל הבירוקרטי וייעול הרגולציה

30% מהשכירים וכ–60% מהעצמאים דיווחו כי עובדים מהבית, אף כי מרבית העצמאים ציינו שגם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית. כ–40% מהמשיבים שעובדים מהבית (שכירים ועצמאים) מדווחים שהם מצליחים במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתם מהבית באותה מידה של יעילות שביצעו אותה בעבר במקום העבודה

המשבר הכלכלי מחדד את הפערים שאפיינו עד היום את שוק העבודה הישראלי בין השכירים לעצמאים. אם 3.8 מיליון שכירים נהנו מכרית ביטחון מיידית של דמי אבטלה וחל"ת, כחצי מיליון עצמאים ועסקים זעירים, נאלצו להמתין למעלה מחודש עד לקבלת מענה למצוקתם. אבל לא רק. פערים נוספים צפים ועולים בימים אלה בין שכירים בסקטור הציבורי, שנהנים מביטחון תעסוקתי ויציבות, לשכירים במגזר העסקי שחשופים לתנודות במחזור העסקים, וגם בין עובדים מאוגדים לאלה שלא. סקר כלכלי מיוחד

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותם הגבוהה יותר של הצעירים במשבר הנוכחי בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת, לאור שיעורם הגבוה בענפים שנאלצו להיסגר, לצד תקופת זכאות קצרה יחסית לדמי אבטלה. כמו כן, נמצא כי למגזר הערבי כרית ביטחון חלשה יותר בהיבט של נזילות, כאשר שיעור היהודים להם די מזומן להתקיים יותר מחודשיים הנו כפול משיעורם באוכלוסייה הערבית

בהנחה שלא נחווה גל שני של התפרצות, אנו מעריכים שלקראת סוף השנה, שיעור האבטלה יתייצב על 9.5%, שהם כ-400 אלף מובטלים. מדובר במכה קשה למשק

ביום שאחרי משבר הקורונה, בעוד מנהיגי העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שהותיר אחריו, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה - ההתחממות הגלובלית

אחד הצעדים ששקל משרד האוצר לנקוט כדי לסייע לאזרחים ובעלי עסקים בזמן משבר הקורונה, הוא להתיר משיכת כספי קרנות ההשתלמות לפני תום תקופת חיסכון, אולם מהלך כזה עלול להוביל למשבר פיננסי חמור. במקום זאת, יש להעמיד ערבות ממשלתית לאשראי החוץ-בנקאי

משבר הקורונה צפוי לגרום נזק עצום לכלכלה העולמית, ולפגיעה קשה בחברות, ארגונים, מעסיקים וכוח עבודה. עם זאת, הוא הביא עמו גם הזדמנות להאצה ופיתוח טכנולוגיות הרפואה מרחוק, קידום יוזמות לשינוי דפוסי העבודה ועידוד קנייה תוצרת כחול-לבן

מדינת ישראל מתמודדת כיום לא רק עם משבר בריאותי חמור בשל נגיף הקורונה, אלא גם עם משבר כלכלי בהיקף חסר תקדים. על מנת שהמשק יוכל לחזור לתפקוד ביום שאחרי, על הממשלה להזרים בעת הזו סכומי כסף גדולים ונדיבים, כדי להבטיח שהעסקים, העצמאים ומשקי הבית יהיו מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שלהם ולהתקיים

רוב הישראלים עובדים מעבר לשעות העבודה אבל מרשים לעצמם לנוח בחופשות, סופי שבוע וחגים. סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק את האיזון בין חיים אישיים לעבודה, גמישות תעסוקתית וכן מוכנות לשינויים הצפויים בשוק העבודה

כרבע מהציבור הישראלי נותן ציון נכשל למדיניות הכלכלית של הממשלה היוצאת, בעיקר בגלל סדרי עדיפויות לא טובים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.  סקר מיוחד לקראת בחירות 2019 מועד ב', מגלה כי רוב הציבור מביע חשש שהעלאת מיסים לא באמת תופנה לטיוב השירותים שהמדינה מעניקה לאזרחים, ושלמעשה אין משמעות להצהרות או הבטחות כלכליות ללא כיסוי

רוב הציבור מעדיף לשלם יותר מסים בתמורה למימון חינוך מגיל אפס לכל ילדי ישראל; הגורם העיקרי המשפיע על איכות החינוך הוא איכות ההוראה בבתי הספר; עם זאת, רוב הישראלים לא יעודדו את ילדיהם לעבוד כמורים בעתיד

בעוד שבעבור חלק ניכר מהישראלים, הסוגיות החברתיות-כלכליות הן החשובות והקריטיות ביותר, רוב המפלגות כלל לא מציגות מדיניות ברורה בנושא, ומתמקדות בנושאים הביטחוניים. זה הזמן לדרוש מהנבחרים להציג עמדות ותוכניות כלכליות ברורות ולשים את הנושא החשוב ביותר בעיני הבוחרים במרכז השיח הפוליטי

שיפור הסביבה העסקית בתוך שנה וחצי בלבד התאפשר הודות לעבודה רוחבית ושיתוף פעולה בין-משרדי. יש לאמץ מודל זה כדי להתמודד עם אתגרים נוספים הדורשים שיתוף פעולה בין גורמי ממשל, נציגים מהמגזר העסקי והמגזר השלישי ומכוני מחקר רלוונטיים, וכך לבנות אסטרטגיות אפקטיביות, מקיפות וארוכות טווח

הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיקח אחריות אמתית על עתיד רשת הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל ותפעל לבלימת הגרעון הידוע והצפוי מראש של הביטוח הלאומי

החלטת הממשלה לאימוץ ה- RIA היא החלטה חשובה שתגביר את האמון בין הרגולטור, בעלי עסקים והציבור, ובמקביל תצעיד את ישראל צעד נוסף בטיוב עבודת הממשל

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה, וחשוב שהוועדה תיתן לה מענה, היא אילו הכשרות מקצועיות יניבו את התשואה המיטבית למשק ועל אילו הגיע הזמן לוותר, זאת לצד מיפוי סט המיומנויות הנדרש כיום בשוק העבודה, בדגש על תחומים בהם לאדם יש יתרון מובהק על המחשב והמכונה

50% מהציבור סבורים, כי כחלון תורם למצב הכלכלי-חברתי בישראל אחריו נתניהו עם 44% ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג עם 37%

בעשור האחרון ישראל התדרדרה 25 מקומות במדד עשיית העסקים (Doing-Business) של הבנק העולמי.  המדד מהווה אמת מידה עבור משקיעים בארץ ובעולם לבחינת המדינות בהן כדאי להשקיע ולעשות עסקים. ניתוח מיוחד שערכנו מציג את הפערים בין ישראל למדינות המובילות בתתי המדדים שנבחנו, ומנגיש לגורמי הממשל השונים כלי ידידותי, המאפשר זיהוי מהיר של התחומים הדורשים שיפור ואת מידת הרגישות של המדד לכל שינוי

מדינת ישראל ירדה בעשור האחרון במדד העשיית העסקים (Doing Business) של הבנק העולמי ממקום ה-29 למקום ה-54 בעולם. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) ודפנה אבירם-ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים מדוע חלה הידרדרות, ומה ניתן לעשות כדי לשפר את מיקומנו במדד?

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

לאחרונה התבשרנו על הידרדרות נוספת במיקומה הבינלאומי של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי ("Doing Business"). בהשוואה למדינות המפותחות (מדינות ה-OECD ) אנו נמצאים במקום החמישי מהסוף. מה שמטריד עוד יותר הוא מגמת הירידה העקבית בעשור החולף במיקומנו היחסי. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ירידת ישראל בדרוג "נוחות עשיית העסקים" של הבנק העולמי: "כדי להביא לשינוי המגמה יש להגדיל את השימוש בכלים טכנולוגיים ובכלכלה התנהגותית"

פרופ׳ יותם מרגלית ודפנה אבירם ניצן בשיחה עם איתן אבריאל, עורך מגזין דה מרקר ומייסד האתר, על המעבר משוק של מקצועות לשוק של מיומנויות, כיצד השחקנים המרכזיים במשק ובממשלה נערכים למציאות המשתנה ואיך מייצרים אקוסיסטם להתמודד עם האתגרים של חוסר ביטחון תעסוקתי

הגיע הזמן להקים גורם על-מתכלל, אשר יהיה אמון על גיבוש מדיניות והובלת שיפור בפריון העבודה.