החסמים העומדים בפני החברה הבדואית בנגב

בתי הספר הערביים הבדואיים בנגב נמצאים הרחק מאחור ביחס למערכת החינוך העברית - החל בתשתיות וכלה באיכות בתי הספר, מה שבא לידי ביטוי בהישגים הלימודיים. כל אלה מקשים על החברה הבדואית בנגב להשתלב באקדמיה, בשוק העבודה ובחברה הישראלית

Flash 90

החברה הבדואית בנגב סובלת מעוני, והיישובים הבדואים מדורגים באשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר. כתוצאה מכך, איכות החיים ביישובים בדואים נמוכה, רמת השירותים לתושב רעועה ויש מחסור ניכר בתשתיות.משרד החקלאות ופיתוח הכפר. האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב​ קישור: https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/reshut_technun/Bedouins_integration/Pages/default.aspx 

דוגמה אחת לכך היא בתי הספר הערביים הבדואיים בנגב, שמפגרים שנות אור אחרי מערכת החינוך העברית. ההשקעה בחינוך הערבי, הן מצד משרד החינוך והן מצד הרשויות המקומיות, היא מינימלית, המצב הכלכלי רעוע, ורמת ההשכלה נמוכה מאוד. פערים אלה באים לידי ביטוי באיכות בתי הספר והתשתיות ובהישגים הלימודיים.

כך, למשל, הישגי התלמידים הבדואים בנגב בבחינות המיצ"ב נמוכים במידה ניכרת מהישגי התלמידים בחינוך העברי, וגם מהישגי שאר החינוך הערבי, בכל שכבות הגיל.דוח מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית-מיצ"ב, משרד החינוך, ראמ"ה, דצמבר 2018. גם שיעורי הזכאות לבגרות בחברה הבדואית נמוכים יחסית, עם 53.5% לעומת 63.7% בחברה הערבית ו-70.8% במגזר היהודי בשנת 2017. בנוסף, שיעורי הנשירה בחברה זו הם הכי גבוהים בארץ, כאשר שיעור הנושרים עד גיל 17 בשנת 2015 הגיע ל-30% לעומת 13% בחברה הערבית ו-5% בחברה היהודית.אתי וייסבלאי. (אוקטובר 2017) חינוך בחברה הבדואית בנגב: תמונת מצב. הכנסת: מרכז המחקר והמידע^{אתי וייסבלאי. (אוקטובר 2017) חינוך בחברה הבדואית בנגב: תמונת מצב. הכנסת: מרכז המחקר והמידע}

האוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב מאופיינת ברמות השכלה נמוכות, עם שיעור חסרי השכלה (9.7%) גבוה כמעט פי שניים משיעורם בחברה הערבית (5.0%) ופי חמישה משיעורם בחברה היהודית (1.9%). בנוסף, שיעור בעלי ההשכלה גבוהה (אקדמית ושאינה אקדמית) במגזר הבדואי (8.4%) נמוך משיעורם בחברה הערבית (13.8%) ונמוך פי ארבעה ויותר משיעורם בחברה היהודית (36.5%).הנתונים על האוכלוסייה הבדואית ועל כלל האוכלוסייה הערבית: סקר אגודת הגליל 2007, עמ' 205-204. הנתונים על האוכלוסייה היהודית עובדו מתוך: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2007, לוח 1.18 פערים אלה משתקפים גם במערכת החינוך, שחוסר מקצועיותה בא לידי ביטוי במגוון דרכים ובראשן שיטות ההוראה המיושנות. אלה מתבססות על שינון ולמידה בעל פה, ואינן מעודדות פיתוח חשיבה יצירתית וביקורתית הדרוש כבר במבחני הבגרות ובמיוחד לצורך קבלה להשכלה גבוהה. עוד ביטויים לחוסר המקצועיות של המערכת הם מחסור בכוחות הוראה מוכשרים (גננות, מורים, יועצים חינוכיים, קציני ביקור סדיר, מדריכים פדגוגים ופסיכולוגיים חינוכיים), מחסור בגורמי ניהול, פיקוח ובקרה מוכשרים, מחסור במתקני לימוד הולמים, ומחסור במעורבות ותמיכה קהילתית.

נתונים אלה מדאיגים לאור העובדה שמחקרים רבים מראים כי איכות החינוך ברמת הגן, ברמה היסודית והעל–יסודית קובעת במידה רבה את היכולת להמשיך בלימודים גבוהים, את מוסדות ההשכלה שייבחרו, את רמת ההישגים ואת היכולת להשלים את הלימודים לקבלת תואר אקדמי. ואכן, הפערים מגיעים לשיאם במוסדות להשכלה גבוהה, הן בתנאי וניסיון הקבלה והן בחוויה האקדמית. חוסר המוכנות של הצעירים הבדואים, שמתבטא כבר בבחינות הבגרות, בא לידי ביטוי גם בבחינה הפסיכומטרית, שמאופיינת בהטיה תרבותית מובהקת, ומהווה מחסום המונע מתלמידים ערבים להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה או למקצועות איכותיים, מפני שציוניהם נמוכים בהרבה ביחס למקביליהם היהודיים. למעשה, הפער בציוני המבחן בין כלל החברה הערבית, כולל הבדואית, לחברה היהודית, עומד על 100 נקודות.המועצה להשכלה גבוהה (2013). פלורליזם ושוויון הזדמנויות בהשכלה גבוהה: הרחבת נגישות האקדמיה לערבים, דרוזים וצ'רקסים בישראל.  קישור:http://che.org.il/wp-content/uploads/2013/03/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%9D.pdf אחת התוצאות של ההישגים הנמוכים של תלמידים ערבים בבחינות הבגרות והפסיכומטרי, היא העובדה שהצעירים הערבים המנסים להתקבל לאוניברסיטה נדחים בשיעור גבוה הרבה יותר ממועמדים יהודים. מנתוני הלמ"ס עולה ששיעור הדחייה הכולל באוניברסיטאות בישראל בשנת הלימודים 2018/19 היה 23.3%, אך בקרב הערבים הוא היה 36.5%, לעומת 19.9% בקרב היהודים.שנתון סטטיסטי לישראל 2020 - מספר 71, לוח 4.61 , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

גם החוויה הלימודית בקרב הבדואים המעטים שמתקבלים להשכלה הגבוהה היא לא פשוטה. רמת ההוראה ביישובים הבדואים בלימוד עברית ואנגלית בקרב ילדים ובני נוער אינה עונה על הרמה המינימלית הדרושה במוסדות להשכלה גבוהה, ומאוחר יותר בחייהם אי הבקיאות בשפות אלה הופך מכשול משמעותי בקבלה וגם בהשתלבות שלהם במוסדות להשכלה גבוהה בארץ. הפער התרבותי והעובדה שבדואים רבים נפגשים עם יהודים לראשונה רק באקדמיה, יחד עם הפער השפתי, מקשים על יכולת ההתמדה וההסתגלות של הסטודנטים הבדואים המתקבלים ללימודים. לפיכך, אין זה מפתיע שבקרב בדואים קיימת תופעת נשירה גבוהה יחסית מלימודיים אקדמיים, כאשר 9.1% מהסטודנטים הבדואים שהחלו את לימודיהם האקדמיים בשנת הלימודים תשע"ו לא המשיכו בשנה העוקבת, לעומת 7.1% מן הסטודנטים היהודים.

בעיות אלה במערכת החינוך מקשות על החברה הבדואית בנגב להשתלב בשוק העבודה הישראלי ובחברה הישראלית בכלל, ויש לפעול לפתרונן בטרם יגדלו הפערים עוד. כאן יכולה ואף צריכה ההשכלה הגבוהה לשמש מנוף לקידומה ולהעצמתה של החברה הבדואית ולתרום לשילובה בחברה הישראלית. חשוב לציין כי בעשור האחרון המדינה עשתה מאמצים להעלות את מספר הסטודנטים הבדואיים במוסדות להשכלה גבוהה, אך עדיין שיעור הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות הינו נמוך בהשוואה לחברה הערבית והחברה היהודית. יש צורך בהכוון אקדמי עבור צעירים בדואים כבר משלב בחירת מקצועות הלימוד בתיכון, עד לשלבי הקבלה למוסדות להשכלה הגבוהה ובהמשך, בכניסה לשוק העבודה.