השלכות אי הקמת הוועדה המסדרת בכנסת
ראשי הסיעות ממשיכים להתכתש על הרכב הוועדה המסדרת של הכנסת. התוצאה: שיתוק מוחלט של עבודת החקיקה ופיקוח הכנסת על פעולות הממשלה. מהי הוועדה המסדרת של הכנסת, מה תפקידה ומה צפוי לקרות אם ראשי הסיעות לא יגיעו להסכמה?
Flash 90
הוועדה המסדרת פועלת מכוח סעיף 2א' לחוק הכנסת. היא הוועדה הראשונה שמוקמת לאחר השבעת הכנסת. התפקיד המרכזי שלה הוא לסדר את ההרכב של כלל הוועדות הפועלות בכנסת בהתאם לגודל הסיעות שנבחרו. כלומר, כמה נציגים יהיו לכל סיעה בכל אחת מוועדות הכנסת. הזהות הספציפית של חברי הכנסת המכהנים כנציגי הסיעה היא באחריות הסיעות עצמן.
הוועדה המסדרת ממלאת את רוב סמכויות ועדת הכנסת עד שזו תוקם, הכוללות מינוי סגנים ליושב ראש הכנסת, קביעת סדר הדיונים, דיון בבקשות התפלגות של הסיעות ועוד. שנית, הוועדה רשאית להקים ועדות זמניות כמו ועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון עד להקמת ועדות קבועות אלה.
חוק הכנסת, סעיף 2א' קובע כי יו"ר הוועדה המסדרת יהיה חבר מסיעתו של חבר הכנסת עליו הטיל הנשיא את מלאכת הרכבת הממשלה. בהקשר של היום, מכיוון שנשיא המדינה העביר את המנדט לח"כ בנימין נתניהו, יו"ר הוועדה המסדרת נבחר מסיעתו, ח"כ מיקי זוהר.
כעיקרון, לפי נוהג, עוד לפני מושב הפתיחה של הכנסת, מזכיר הכנסת מזמין את נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת כדי להכין הצעה להרכב של הוועדה המסדרת, וזו עוברת לאישור המליאה. לפי החוק, הייצוג הסיעתי של חברי הוועדה המסדרת נקבע בהתאם לגודלן היחסי של הסיעות בכנסת, ובלבד שהן מונות ארבעה חברים ומעלה. במידה וישנה סיעה עם מספר מנדטים נמוך מזה, היא יכולה למנות נציג שישמש כמשקיף לוועדה, אך לא תינתן לו זכות הצבעה. מכיוון שאחוז החסימה היום עומד על 3.25% - כלל הסיעות שנבחרו לכנסת כוללות ארבעה חברים לפחות.
יושב ראש הוועדה המסדרת ונציגי הסיעות נדרשו להביא את הצעת ההרכב של הוועדה המסדרת לאישור מליאת הכנסת. בעוד זהות יו"ר הוועדה נקבעה לאחר העברת המנדט להרכבת הממשלה לראש מפלגת הליכוד, נציגי הסיעות לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע להרכב הסיעתי של הוועדה. חוסר ההסכמה המרכזי היה בנוגע להיקף הייצוג של הסיעות הבינוניות והקטנות בוועדה המסדרת, בעיקר סביב יחסי הכוחות בין הגושים.
חוסר ההסכמה הוביל את יו"ר הוועדה המסדרת לדחות את ההצבעה על הרכבה לשבוע הבא. חשוב להבין, המשמעות היא שכרגע אף אחת מוועדות הכנסת אינה פועלת, שכן אין ועדה המשמשת כרגע כוועדת הכנסת הזמנית, דבר המונע קידום הצבעה על הצעות חוק, ובנוסף לכך לא ניתן להקים ועדות זמניות המכהנות כוועדת חוץ וביטחון או ועדת הכספים. אי הקמת ועדות אלו משתק את היכולת של הכנסת לפקח על הממשלה ולקדם חקיקה, וכן את היכולת לבצע העברות תקציביות.
לפי סעיף 2א'(א') לחוק הכנסת, על הכנסת לבחור את הוועדה המסדרת "מוקדם ככל האפשר לאחר היבחרה" מבלי שהחוק נוקב במועד מסוים. בפועל, מאז שנחקקה הוראה זו, היה נהוג לבחור את הוועדה המסדרת ימים בודדים לאחר כינוס הכנסת (לכל המאוחר ששה ימים אחר כך). גם בבחירת הוועדה המסדרת בכנסת הקודמת (הכנסת ה-23) חל עיכוב, שבעקבותיו היועץ המשפטי לכנסת דאז, עו"ד איל ינון, כתב חוות דעת לפיה אם עד תחילת השבוע שלאחר יום כינוס הכנסת לא תהיינה הסכמות על הרכבה, "תקום חובה לשים על סדר יומה של הכנסת ללא דיחוי נוסף את בחירתה של הוועדה המסדרת". זאת, על שום הנימוק שהנוהג שלפיו מובא לאישור מליאת הכנסת הצעה להרכב אחד מוסכם של הוועדה, אינו יכול לגבור על הוראת חוק הכנסת לבחור את הוועדה המסדרת "מוקדם ככל האפשר".