כמה עצות לדוד אזולאי, שר הדתות הנכנס
ד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז דת לאום ומדינה במכון, כותב לשר הדתות החדש כמה עצות להתמודדות עם האתגרים העומדים בפניו.
אדוני השר. כמי שמופקד על מתן שירותי הדת ליהודית, יש לך הזדמנות פז להביא הרבה כבוד ליהדות, או בשפה אחרת, לקדש שם שמים, ודי בקלות. הנה כמה דברים שראוי לעשות, או להימנע מהם במשרדך החדש:
- שירותי הדת, כמו כל שירות אחר, צריכים להיות יעילים וידידותיים. היום הם לא. אם רק תשכיל לעשות את הרפורמות הנחוצות בגיור, קבורה, מועצות דתיות ועוד ולהפוך את מתן השירות הטוב לדגל, תרוויח המון נקודות. גם בשמים.
- בטל את הכפילויות. אחרי 67 שנות מדינה, אין מקום לרב אשכנזי וספרדי בכל עיר. זה בזבזני וזה פשוט מיותר. בטל את התקן הזה, מכאן והבא לפחות. אין לך מושג (או אולי יש) כמה מריבות מיותרות בין רבנים על סמכויות תחסוך. וכמה כסף. גם זו מצווה.
- ציית לחוק. נשמע מובן מאליו, אבל זה לא. החוק קובע שרבנים מקומיים צריכים לפרוש מתישהו. בגיל 67 (רבני שכונות וישובים), או 70, או גג 75 (רבני ערים). יש היום לא מעט רבנים מכהנים שעברו את הגיל המקסימלי, לא מתפקדים, אבל ממשיכים לתפוס את מקומם. זה הזמן להיפרד מהם, עם הרבה כבוד והוקרה על שנות שירות ארוכות, אבל לאלתר. כבר עכשיו מאוחר.
- הרבנות הראשית הולכת ומאבדת מהרלבנטיות שלה. כמעט אף אחד כבר לא רוצה אותה ורבים מנסים לעקוף אותה בכל דרך. החרדים ממילא לא סופרים אותה. את רוב החילונים היא מעניינת כשלג דאשתקד עד שממש חייבים להשתמש בשירותיה. גם את הציונות הדתית היא כבר לא מעניינת. עזור לרבנות הראשית להציל את עצמה. קדם את שינוי דרך הבחירה של רבנים באמצעות דמוקרטיזציה של הרבנות הראשית. רבנים שיבחרו על ידי הקהילות בשכונות ובערים יתחברו לרבנים שלהם ויפנו אליהם. הם יהיו עבורם מנהיגים דתיים ולא מישהו שהוצנח מלמעלה. השינוי הזה יכול להביא לשינוי משמעותי במעמדה של הרבנות הראשית, ולהציל אותה מאבדן הרלבנטיות המוחלט.
- אל תיצור תפקידים ותמנה אנשים לשווא. משאבי המדינה יקרים וחסרים. יעל וחסוך. זה צו השעה, במיוחד במשרד לשירותי דת שלא בהכרח מצטיין בכך.
- סמכות, גם כזו הנובעת מתפיסה דתית, צריכה להיות מופעלת באופן סביר ובתום לב. כך קובע המשפט המנהלי וחשוב מכך, זו רוחה של ההלכה ושל מסורת ישראל. אנא, עשה שימוש בסמכויות הנתונות לך בלב פתוח ושומע, ומתוך רגישות למצוקותיהם של הנזקקים לשירותי המשרד. עשה הכל כדין אבל תמיד במידת החסד.
- כשר לשירותי דת אתה צריך לתת את שירותי דת לאזרחים הרוצים בכך. אתה לא מופקד על תפיסות עולמם או דרכם הדתית של המשתמשים בשירותי הדת. אתה רק הגורם הממשלתי שנותן להם את השירות. לכן שירותי הדת, והתקציבים הניתנים במסגרת המשרד צריכים להינתן לכולם באופן שווה. בין אם מתפללים בבית הכנסת שלך, ובין אם הם מתפללים בבית כנסת שאף פעם לא תדרוך בו, קונסרבטיבי למשל. זכור, אתה השר של כו-לם.
קראו את "אתגרי השרים הנכנסים" - המלצות מומחי המכון לשרים החדשים
המאמר פורסם בדה מרקר ב 31.5.2015