"סייבר פרל הארבור" שקהילת המודיעין האמריקאית לא צפתה
רשויות המודיעין והאכיפה בארה"ב לא הפיקו לקחים מבחירות 2016 וכשלו באיתור הקנוניה הווירטואלית שהתפתחה בין טראמפ לבוחריו. אם אנחנו רוצים למנוע "יום כיפור סייברי" כזה אצלנו, עלינו להשקיע כבר עכשיו מאמץ תפיסתי בהבנה של מה שהתרחש בארצות הברית ומה ניתן ללמוד ממנו לגבינו
Shutterstock
שתי מערכות הבחירות האחרונות בארצות הברית הביאו איתן הפתעה משמעותית. בבחירות 2016 הופתעה קהילת המודיעין האמריקנית מהמעורבות הרוסית לטובת טראמפ דרך הרשתות החברתיות. ארבע שנים אחר כך, שוב התרחשה דרמה שאיש לא דמיין - ההסתערות שתפסה את מי שהיה אמון על אבטחת הקונגרס, על כל המשמעויות הסמליות הכרוכות בכך, לא מוכן. כעת יידרשו הרשויות בארצות הברית לתחקיר נוקב כיצד התרחשה הדינמיקה שהובילה ממילים במרחב הדיגיטלי - לשכנוע ולמעשים, ומה בדיוק אירע בשבועות שלפני כן. במכתב שהוציאו ב-16 בינואר ראשי ארבע הוועדות החשובות בקונגרס לבכירי מערך המודיעין והאבטחה, הם מתחילים לדרוש מענים ומדגישים שבכוונתם לבדוק האם מדובר בכשל מודיעיני או בכשל אבטחה.
השאלה האם מדובר באי הבנה שה"מורדים" ייצאו מהמרחב הדיגיטלי ויעלו לוושינגטון ה"אמיתית" תצטרך להתברר, ולו רק מפני שבלעדי התמודדות איתה ייתכנו אירועים דומים בעתיד. הוויכוח, יש להניח, יעסוק גם בשאלות על מי הייתה האחריות למנוע את ההפתעה, האם יש גורם אחד שהיה צריך לצלצל בפעמון והאם יש מסגרת חוקית מתאימה לטפל בקיצוניים מבית. אלא, שייתכן שמדובר בלקח אחר, שצריך היה להילמד כבר בעקבות בחירות 2016.
התחקירים, הדו"חות והספרים שהתפרסמו מאז בחירות 2016 מלמדים על הכישלון האמריקני העמוק להבין את היכולת ליצור השפעה מתואמת בין גורמים שונים במרחב הדיגיטלי, בלי שמתקיים תיאום בפועל בין הגורמים האלה. בחקירות חיפשו רשויות האכיפה והתביעה את קיומה של "קנוניה" בין טראמפ לרוסים, ולא הבינו ששיתוף הפעולה הזה לא התבצע סביב שום שולחן משותף, אלא פשוט מכוח היכולת שהמדיום הדיגיטלי מאפשר לכל צד להדהד את הצד האחר במהירות ובאופן ויראלי. לכן, לא היה גורם שהיה כשיר ארגונית, חוקית, תפיסתית וטכנולוגית, להפעיל מאמץ לאתר, להבין ולסכל את הקנוניה הווירטואלית הזאת.
בארבע השנים שחלפו מאז, נלמדו הלקחים באופן חלקי בלבד. נראה שהרשויות המשיכו לחפש השפעה מצד מדינה זרה; באמצעות כסף; ב"רחוב הראשי" של האינטרנט, כלומר בפייסבוק ובטוויטר או אפילו באמצעות מתקפת סייבר. ההמלצות לאסדרה, לפיכך, התמקדו בצורך לא לאפשר לרוסים לרכוש פרסום פוליטי בפייסבוק.
אבל, אותה "קנוניה וירטואלית" שהתקיימה בפייסבוק וטוויטר בין טראמפ לבין הרוסים בבחירות 2016, התקיימה בבחירות 2020 בין טראמפ לתומכיו, שביניהם ניאו-נאצים ומאמיני קונספירציות ברשתות השוליים. רשויות המודיעין והאכיפה כשלו באיתור הקנוניה הזו שצד אחד לה הוא נשיא מכהן, ושמטרתה "להציל את אמריקה"; לא חיפשו ברשתות השוליים התארגנויות קבוצתיות, להבדיל ממפגעים יחידים; ובעיקר לא הבינו את הקשר בין רשתות השוליים לבין הרשתות ההמוניות, ואת הסיכוי שהאינטראקציה בין טראמפ בטוויטר ובפייסבוק לבין הקבוצות ברשתות כמו גאב, 4chan ופארלר, תתורגם להסתערות בפועל.
נדרשת כאן מסגרת תפיסתית חדשה, מפני שהשפעה משותפת בצורת קנוניה וירטואלית ניתן לממש הן בשילוב בין קמפיין זר למקומי; הן בין קמפיין של מפלגה לעמותות סובבות; והן בין מועמדים ומפלגות לבין קבוצות קיצונים ותומכי קונספירציות ברשתות השוליים.
כפי שהוכח במערכות הבחירות האחרונות, גם בישראל אין מי שתפקידו להבין בזמן אמת את התמונה הכוללת של קנוניה וירטואלית ולחבר את הנקודות בין אירוע סייבר, דיסאינפורמציה או אירוע תקשורתי אחר שמהודהד על ידי מועמדים ומפלגות לבין המתרחש ברשתות השונות ובקבוצות. מזכיר ההגנה האמריקני לאון פנטה, טבע לפני כעשור את המושג "סייבר פרל הארבור" כדי לבטא חשש מהפתעה אסטרטגית שתתרחש במרחב הדיגיטלי ותשפיע על המציאות שמחוץ לו. האמריקנים חוו זאת בהסתערות על הקפיטול. אם אנחנו רוצים למנוע "יום כיפור סייברי" אצלנו, חובה להשקיע עכשיו מאמץ תפיסתי בהבנה של מה שהתרחש בארצות הברית ומה ניתן ללמוד ממנו לגבינו.
*תא"ל (מיל') איתי ברון הוא סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי