לנתק את מכונת המזומן של ארגוני הפשיעה
המזומנים אינם אלא צינור החמצן של ארגוני הפשע, ואת מכונת ההנשמה הזו, צריך לנתק ויפה שעה אחת קודם
לאט, אבל בטוח, הפשיעה בחברה הערבית גולשת גם למרחבים מחוץ לתחומי השיפוט של הרשויות הערביות, כפי שנוכחנו לראות ביום 28/12/2020 מהיריות שנורו מרכב חולף בכביש 6. בזמן שהפשיעה משתוללת, הדיון הציבורי מתמקד בעיקרו בשאלת תפקידה של המשטרה במיגור התופעה: כמה תחנות הוקמו ברשויות ערביות; כמה שוטרים ערבים גויסו לשורות המשטרה; כמה תיקי פשיעה חמורה פוענחו וכיוצא בזה. כל אלו סוגיות רציניות ביותר וראוי לתת עליהן את הדעת ולמצוא להם מענה מהיר ויעיל. אולם, מי שאינו מעורה בנושא עלול לפספס את ההקשר הרחב מאחורי המגמות המדאיגות המסתמנות: הפשיעה הינה החוליה האחרונה בשרשרת. המחולל העיקרי לה הוא דפוס השימוש הרווח בכסף המזומן בחברה הערבית.
העובדה שבחברה הערבית – על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נעשה שימוש נרחב בו, הינה חלק בלתי נפרד מהמשך השגשוג של עולם הפשע והאלימות. הכסף המזומן הינו צינור החמצן של ארגוני הפשיעה. מסקנה זו עלתה בדו"ח האחרון של ועדת המנכ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. בדו"ח נקבע שמדובר בתופעה הנובעת מתפיסה תרבותית ומחשדנות כלפי הבנקים הנתפסים כחלק מהממסד. אך בה בעת, נראה שלא נעשו עד כה ניסיונות משמעותיים לשינויי הגישה. וכפי שכתוב בדו"ח, ישנה שאלה : "האם מאמצי ההנגשה של השירותים הבנקאיים וההסברים לבני החברה הערבית על הכדאיות של התנהלות באמצעות חשבון בנק וכרטיסי אשראי היו מותאמים לצרכיה הייחודיים, באופן שיאפשר צמצום השימוש במזומנים גם בחברה זו". כמו כן, מהדו"ח עולה כי גם הבנקים אינם ששים לקלוט את המזומנים, בין היתר מחשש להלבנת הון.
משבר הקורונה לימד אותנו כי לעיתים כאשר חיי אדם נתונים על הכף, ממשלות מוכנות לנקוט בצעדים מרחיקי לכת, במטרה לצמצם את מספר האבדות בנפש למינימום. כעת, כשמניין המתים בקרב החברה הערבית רק הולך ומאמיר כתוצאה מהפשיעה, ברור שהאדישות והפיהוק שנרשם לאורך השנים מצד כלל מקבלי ההחלטות – לרבות בכירי המערכת הפיננסית במדינה שהתייחסו לתופעה כלא נוגעת להם - לא יכולה להימשך עוד. יש למצוא את הפתרונות הרגולטוריים והסטטוטוריים עבור הבנקים, ובמקביל להשקיע מאמצים משמעותיים הרבה יותר מאלו שנעשו בעבר לטובת הנגשת השירותים הבנקאיים לחברה הערבית.
המזומנים אינם אלא צינור החמצן של ארגוני הפשע, ואת מכונת ההנשמה הזו, צריך לנתק ויפה שעה אחת קודם. אם עשרות הנרצחים במהלך שנת 2020 ומסקנות המנכ"לים לא הבהירו את הדחיפות לכך, נקווה שלפחות אירוע הירי בכביש 6 יקדם טיפול אפקטיבי ומהיר.
המלצות ועדת המנכ"לים אינן יכולות להישאר על הנייר בלבד. הבטחת ושמירת הביטחון האישי של האזרחים הערבים, אמורה להיות בראש ובראשונה באחריותה של מדינת ישראל. לא ניתן לטפל בתופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית, ללא טיפול יסודי ויעיל בגורמי השורש שידועים למקבלי ההחלטות, *ובהם התלות במזומן*. תוכנית ממשלתית כוללת עם תקציבים היא צו השעה, הממשלה נדרשת להקצאת תקציבים ליישום ולהשגת הדרישות הבסיסיות בכל אחד מתחומי החיים, תוך הקפדה על שינוי מהותי ביחסה ותפקודה של המשטרה כלפי החברה הערבית בישראל.
על מנת להוביל שינוי אמיתי בהתמודדות עם אתגר האלימות והפשיעה בחברה הערבית, הכרחי שהמשרדים הממשלתיים השונים יבצעו שינויים יסודיים במדיניות שלהם, תוך כדי הקפדה על דיאלוג עם החברה הערבית ומנהיגותה הפוליטית מהמשותפת ועד ועדת המערב וועד ראשי רשויות ערביות. חובה להקים גוף מתכלל, שיהיה אחראי לעקוב אחר התקדמות יישום הפעילות הממשלתית של משרדי הממשלה השונים להתמודדות עם אתגר האלימות והפשיעה בחברה הערבית, והגברת תחושת הביטחון האישי של האזרחים הערבים במרחב הציבורי.
פורסם לראשונה בגלובס.