נותנים כתף? כרבע מהישראלים לא יתחסנו גם בעתיד

שבוע לתחילת מבצע החיסונים בישראל- עלייה של 8% בשיעור הישראלים שהביעו נכונות להתחסן בסבב החיסונים הראשון. עם זאת, כרבע מהציבור הישראלי העידו כי יסרבו להתחסן גם במחזור החיסונים השני, ביניהם בעיקר צעירים, חרדים וערבים - הקבוצות בהן שיעורי ההדבקות גבוהים במיוחד

Flash 90

פרופ' תמר הרמן: "כפי שאיבחנו כבר בחודש הקודם, נראה שהישראלים למדו לחיות 'עם הקורונה'. לכן רמות החשש הכלכלי והרפואי שלהם נמצאות בירידה הדרגתית, גם אם מתונה. ייתכן שהדבר כרוך בהתחלת תהליך החיסון ההמוני, שכן רמות התחלואה והאבטלה עדיין גבוהות ואינן "מצדיקות" לכאורה ירידה בחששות. באשר לנכונות להתחסן – נראה כי היא גבוהה יותר בקרב קבוצות הציבור ששמות את מבטחן במדע – חילונים בעיקר. ממצא מעניין הוא שדווקא הקבוצות ששיעורי ההדבקות בהן גבוהים במיוחד – חרדים וערבים – מגלות התנגדות נחרצת יותר לעניין החיסון, ייתכן שהדבר נובע ממידת האמון הנמוכה של קבוצות אלה במדינה ובכוונותיה כלפיהן."

ממצאים:

אם יהיה חיסון לקורונה ויציעו לך להתחסן במחזור הראשון, כלומר - בשבועות הקרובים, האם תסכים או תתנגד?

• בהשוואה לחודש שעבר בכלל המדגם ניכרת הפעם עלייה של 8% בשיעור הבטוחים או החושבים שיהיו מוכנים להתחסן בגל הראשון (48% בדצמבר לעומת 40% בנובמבר). העלייה היא בעיקר במספר הבטוחים שיהיו מוכנים להתחסן בגל הראשון.
• עם זאת, גם במדידה הנוכחית הציבור עדיין חצוי בשאלה זו: 48% בטוחים או חושבים המוכנים להתחסן לעומת 45% שהם בטוחים או חושבים שאינם מוכנים להתחסן.

אם יהיה חיסון לקורונה ויציעו לך להתחסן במחזור הראשון, האם תסכים או תתנגד? (%, כלל המדגם, נובמבר ודצמבר 2020)

• בעוד שבציבור היהודי חלה עלייה בשיעור אלה החושבים או בטוחים שיהיו מוכנים להתחסן במחזור הראשון (מ-40% בנובמבר ל-51% בדצמבר), בציבור הערבי חלה ירידה (מ-39% בנובמבר ל-30% בדצמבר).

חושבים או בטוחים שיהיו מוכנים להתחסן במחזור הראשון (%, יהודים וערבים, נובמבר ודצמבר 2020)

• שיעור הגברים הבטוחים או חושבים שיהיו מוכנים להתחסן (55%) עולה בהרבה על שיעור הנשים החושבות או בטוחות בכך (41%). השיעור הנמוך ביותר נמצא בקרב נשים ערביות (24%), והגבוה ביותר בקרב גברים יהודים (58.5%).
• בקרב החילונים (מדגם יהודים) חלה בין החודש שעבר לנוכחי עלייה משמעותית בשיעור הנכונות להתחסן במחזור הראשון (20%) בקרב שאר הקבוצות העלייה מתונה בהרבה (מסורתיים לא דתיים – 3%, מסורתיים דתיים – 11%, דתיים – 5%, חרדים – 2%).

חושבים או בטוחים שיהיו מוכנים להתחסן במחזור הראשון (%, יהודים, נובמבר ודצמבר 2020)

	נוב-20	דצמ-20
חרדים	36	38
דתיים	44	49
מסורתיים דתיים	36	47
מסורתיים לא-דתיים	40	43
חילונים	41	61

• בקרב קבוצות הגיל המבוגרות, גילי 55 ומעלה, ניכרת עלייה משמעותית בין שתי המדידות בשיעור הבטוחים או חושבים שיהיו מוכנים להתחסן, לעומת עלייה מינורית בלבד בשיעור העונים כך בקבוצות הגיל האחרות. הדבר מוסבר כנראה בסיכון המוגבר מהקורונה לקבוצת הגיל המבוגרת.

חושבים או בטוחים שהם מוכנים להתחסן במחזור הראשון (%, כלל המדגם, לפי גיל, נובמבר ודצמבר 2020)

• פחות ממחצית אלה שהכנסתם החודשית היא מתחת לממוצע מוכנים להתחסן במחזור הראשון (45%) לעומת רוב מקרב אלה שהכנסתם ממוצעת או מעל לממוצע (58% ו-66%, בהתאמה). ייתכן שהקשר מתווך על ידי משתני השכלה או דתיות או אולי אפילו גיל – צעירים לרוב משתכרים פחות ממבוגרים יותר.
• מידת החשש מההידבקות בקורונה קשורה גם היא במידת הנכונות להתחסן: רוב אלה שחוששים מאוד להידבק בנגיף מוכנים להתחסן במחזור הראשון (56%) וכן מחצית מאלה שדי חוששים (49%), מקרב אלה שלא כל כך חוששים או שכלל לא חוששים רק מיעוט מוכנים להתחסן במחזור הראשון (45% ו-35%, בהתאמה).

מידת המוכנות להתחסן במחזור השני, בעוד מספר חודשים:

• אלה שציינו שאינם מוכנים להתחסן במחזור הראשון נשאלו האם יהיו מוכנים להתחסן במחזור השני, בעוד מספר חודשים. ממצאי הסקר מורים כי כמעט רבע מהישראלים חושבים או בטוחים שלא יסכימו להתחסן גם בעתיד. שיעור הממאנים הנחושים גבוה במיוחד בקרב הערבים.

האם יסכימו להתחסן במחזור הראשון ובמחזור השני? (%, כלל המדגם)

• שיעור ההתנגדות להתחסן בציבור הערבי כמעט כפול מזה של היהודים; בעוד כשליש מהצעירים (עד גיל 34) מתנגדים להתחסן רק כעשירית מהמבוגרים (55+) מתנגדים לכך; התנגדות נמוכה נמצאה גם אצל אלה שהכנסתם מעל לממוצע, בהשוואה לבעלי הכנסה מתחת לממוצע; פילוח לפי הצבעה לכנסת מעלה כי בעוד מקרב מצביעי העבודה-גשר-מרצ וימינה רק כ-10% אינם מוכנים להתחסן, הרי שמקרב ש"ס והרשימה המשותפת שיעור המסרבים להתחסן הוא מעל שליש; פילוח הציבור היהודי לפי הגדרה דתית מעלה כי ההתנגדות של החילונים היא הנמוכה ביותר.

לא יהיו מוכנים להתחסן גם במחזור השני

האם אתה חושש או לא חושש בימים אלה שאתה או מי מבני משפחתך יידבק בנגיף הקורונה?

• כשני שלישים מהציבור הישראלי חוששים להידבק מנגיף הקורונה. לא חל שינוי משמעותי בנתון זה בחודשים האחרונים. ההבדל בעניין זה בין יהודים לערבים אפסי.

חוששים שהם או מי מבני משפחתם יידבקו בנגיף הקורונה (%, יהודים וערבים)

עד כמה אתה חושש או לא חושש למצבך הכלכלי בעתיד הנראה לעין?

• בנושא החשש הכלכלי חלה הקלה מסוימת: קצת יותר ממחצית המרואיינים דיווחו הפעם שהם חוששים לעתידם הכלכלי (54%) – הנתון הנמוך ביותר מאז יוני 2020.
• בציבור הערבי יש ירידה משמעותית במידת החשש לעתיד הכלכלי (81.5% לפני חודש ו-69% כיום). בציבור היהודי ניכרת גם כן ירידה בחשש, אך היא מתונה יותר (55% בנובמבר ו- 51.5% החודש).

חוששים לעתידם הכלכלי (%, יהודים וערבים)

• כמו במדידות קודמות גם הפעם יש אמנם הבדל גדול ברמת החשש הכלכלי על פי הכנסה (בעלי ההכנסות הנמוכות חוששים יותר), אבל בכל שלוש הקבוצות יש ירידה כזו, כאשר הירידה המובחנת יותר ניכרת בקרב בעלי ההכנסות הממוצעות.

חוששים לעתידם הכלכלי (%, כלל המדגם, לפי הכנסה)

איזה ציון היית נותן למדינת ישראל על התמודדותה עם נגיף הקורונה: מבחינה בריאותית/ ומבחינה כלכלית?

• הציון הממוצע שהציבור הישראלי נותן למדינת ישראל על התמודדותה עם נגיף הקורונה מבחינה בריאותית הוא קצת מעל בינוני, 3.06, על סולם שבין 1 (גרוע) ל-5 (מצוין). מנגד, הציון שמקבלת מדינת ישראל על התמודדותה עם נגיף הקורונה מבחינה כלכלית נמוך בהרבה – 2.40.

על סולם שבין 1 ל-5 איזה ציון היית נותן למדינת ישראל על התמודדותה עם נגיף הקורונה: מבחינה כלכלית ומבחינה בריאותית (%, כלל המדגם)

• כפי שמראה הטבלה הבאה, בכל אחת מקבוצות המשנה בחברה הישראלית, הציון הממוצע שניתן למדינה על טיפולה במשבר הקורונה מהבחינה הבריאותית עולה על זה שניתן לה עבור טיפולה במשבר מהבחינה הכלכלית.

ציונים ממוצעים למדינה על תפקודה בקורונה מבחינה בריאותית וכלכלית על סולם בין 1=גרוע ו-5=מצוין

• פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות מעלה כי בקרב מצביעי כל המפלגות שיעור מי שנתנו למדינה ציון גבוה מבחינה בריאותית עולה על שיעור מי שנתנו לה ציון גבוה מבחינה כלכלית. מצביעי הליכוד נתנו למדינה את הציונים הגבוהים ביותר בשני התחומים, ואילו מצביעי העבודה-גשר-מרצ נתנו לה את שני הציונים הנמוכים ביותר.

נותנים ציון טוב או מצוין למדינה על התמודדה עם נגיף הקורונה מבחינה בריאותית (%, כלל המדגם)

• 55% ממי שנתנו למדינה ציון טוב או מצוין בתחום הבריאותי ו-62% מאלה שנתנו לה ציון כזה בתחום הכלכלי מוכנים להתחסן במחזור הראשון. לעומת זאת בקרב מי שנתנו למדינה ציון לא טוב או גרוע בשני התחומים פחות ממחצית מוכנים להתחסן במחזור הראשון (בתחום הבריאותי: 43%; בתחום הכלכלי: 46.5%).

תוך כמה זמן, לדעתך, החיים בישראל יחזרו לשגרה?

• רק 9% מהישראלים סבורים שהחיים בישראל יחזרו לשגרה במהלך שלושת החודשים הקרובים, עוד 17% סבורים שהחיים יחזרו לשגרה תוך שלושה עד ששה חודשים מהיום, כשליש (35%) מעריכים שנחזור לשגרה תוך חצי שנה עד שנה, ועוד כמעט שליש (30.5%) סבורים שהחזרה לשגרה תארך מעל לשנה.
• פילוח לפי מיקום על הרצף החרדי-חילוני (יהודים) מעלה כי הדתיים הם הקבוצה האופטימית ביותר, 43% מהם סבורים כי החיים יחזרו לשגרה בחצי השנה הקרובה זאת לעומת 14% מהחרדים, 23% מהמסורתיים לא-דתיים ו-18% מהחילונים.
• לפני חצי שנה, בסוף חודש אפריל, שאלו את אותה השאלה. כאשר משווים בין התשובות עולה כי בעוד בחודש אפריל התשובה הנפוצה הייתה שהחיים יחזרו לשגרה תוך שלושה חודשים (41%), הרי שכיום רק 9% מהישראלים חושבים שבפרק זמן זה החיים יחזרו לשגרה. כיום שני שליש מהישראלים חושבים שהחיים יחזרו לשגרה תוך חצי שנה או יותר. בחודש אפריל פחות משליש סברו כך.

תוך כמה זמן, לדעתך, החיים בישראל יחזרו לשגרה? (%, כלל המדגם, אפריל ודצמבר 2020)

סקר בזק ישראל בימי הקורונה 15 נערך על- ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 20-22/12/2020, רואיינו 602 איש ואשה בשפה העברית ו-147 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il