צה"ל שוב חורג מגבולות הגזרה

מעקב של חיילי צה"ל אחר אזרחים ברשתות החברתיות מעורר קשיים רבים במישור החוקתי, במישור ההגנה על פרטיות האזרחים ובמישור של אמון הציבור בצה"ל. עוצמתו של הצבא הופקדה בידו על מנת להרתיע את אויבי המדינה ולנצח במערכות נגדם, ולא כדי לכוונה כלפי אזרחי המדינה פנימה

Flash 90

טוב שהפרקליט הצבאי הראשי שם קץ לפעילות הפסולה של חיילים, אליה נחשף מדיווח של עמוס הראל ב"הארץ". מסתבר, כי חיילי מודיעין שהושאלו למפקדת אלון, שהוקמה במטרה לסייע למדינה לקטוע את שרשראות ההדבקה, סרקו את הרשתות החברתיות בחיפוש אחר התקהלויות אסורות ודיווחו על כך למשטרה.

נניח בצד את השאלה האם ראוי להשתמש באמצעים שפותחו לאיתור מפגעים פוטנציאליים כדי לסכל מסיבות וחתונות. נתעלם גם מהתמיהה, מדוע המשטרה מחפשת מודיעין על התקהלויות ובה בעת מתעלמת מהנעשה במערכת החינוך החרדית, הפועלת במתכונת מלאה בגלוי ובאין מפריע. הפעם נתמקד בשאלה, האם מתקבל על הדעת שצה"ל, "צבא העם", יעקוב אחרי העם?

מפתיע שצה"ל לא הפיק לקחים מהסערה שהתחוללה לפני פחות מחודשיים, כאשר חיילים שנשלחו לסייע למשטרה מצאו עצמם בחיכוך ישיר עם מפגינים במחסומים שהוצבו סמוך לכנסת. אז אמר ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון גנץ כי מדובר בשגיאה שכבר טופלה ולא תחזור על עצמה. מכיוון שהדברים כן חוזרים על עצמם, נחזור גם אנו על המובן מאליו פעם נוספת.

צה״ל אמון על הגנת המדינה ותושביה מפני איומים חיצוניים. עוצמתו הופקדה בידו על מנת להרתיע את אויבי המדינה ולנצח במערכות נגדם, ולא כדי לכוונה כלפי אזרחי המדינה פנימה, גם אם הם עוברים על החוק, וגם אם המידע על אודות כך גלוי לכל. מניעת פשיעה והבטחת הסדר הציבורי הם תפקידיה של משטרת ישראל, לא של צה"ל.

לא זאת ועוד, המעקב אחר אזרחים ברשתות החברתיות מעורר קשיים רבים. במישור החוקתי, משום שהוא מנוגד לייעודו של צה"ל כמגן על אזרחי המדינה מפני אויב חיצוני; במישור ההגנה על פרטיות האזרחים, משום שחיילי צה"ל הם חלק מהחברה הישראלית וקשה יהיה למנוע דליפות מידע ; ובמישור של אמון הציבור בצה"ל, שעלול להיפגע קשות בעקבות השימוש בחיילים כשוטרי חרש, גם אם לשם מטרה לאומית ראויה.

לפני יותר מחודש פרסם משרד הביטחון טיוטת צו, המציעה לאפשר קריאת חיילי מילואים לשירות לביצוע "פעולות הנוגעות להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה". בחוות דעת של הח"מ, הדגשנו שיש הכרח לנקוב באופן ספציפי בסוג המשימות שמבקשים להטיל על חיילי מילואים, ולא ניתן לבקש מוועדת החוץ והביטחון "צ'ק פתוח" לטובת כל משימה שהיא.

גם אם בפעילות המעקב עליה מדווח לא מעורבים חיילי מילואים, הפרסום הנוכחי ממחיש מדוע נדרש פיקוח הדוק יותר על הפעולות שמבצע צה"ל במסגרת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, שהרי לא סביר שהפצ"ר יקרא על פעילות רגישה כל כך בעיתון, מבלי שנדרש מראש לאשרה. על הפיקוח להיות הן פנימי בצבא  והן חיצוני,  וועדת החוץ והביטחון של הכנסת צריכה להיכנס לעובי הקורה. ככל שאנו יודעים (או לא יודעים), ייתכן שפעולות בעייתיות נוספות מבוצעות ברגעים אלה על ידי צה"ל במחשכים, מבלי שאושרו על ידי הפיקוד העליון. אסור שאירוע כזה יחזור על עצמו.

חשוב לומר, הפניה אל הצבא בעת חירום היא טבעית ומובנת. צה"ל יכול לרתום את עוצמתו הלוגיסטית לטובת המאבק בהתפשטות הנגיף, כשם שעשה בעת הטלת הסגר על בני ברק, ואין הדבר מעורר את הקשיים שהזכרנו. יחד עם זאת, דווקא בשעת חירום חיוני לשרטט גבולות גזרה ברורים שישמרו על עקרונות היסוד במדינה דמוקרטית.