צבא ההרגעה לישראל
רוב הציבור סבור שצה"ל צריך לקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה. ובהיבט של מוכנות העורף- רק 39% חושבים שהעורף האזרחי מוגן נגד מתקפה צבאית. סקר מיוחד
סקר מיוחד שערך המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה מראה כי בעוד אמון הציבור בדבר מוכנות הצבא לאיומים צבאיים גבוה, הוא נמוך יותר בכל הנוגע להיבטים אזרחיים. צה"ל אמנם נתפס כצבא מיומן שיעמוד במשימותיו הביטחוניות, אך כאשר נכנסים לסוגיות ערכיות וחברתיות, אמון הציבור בו נסדק.
הסקר נערך לקראת הכנס השנתי של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה שייערך בתאריכים ה-25-24 בנובמבר.
להלן עיקרי הממצאים:
הצבא ערוך ומוכן, העורף נותר הרחק מאחור
רוב גדול (73%) חושבים שצה"ל ערוך מבחינה מבצעית להתמודדות עם האיומים העיקריים על מדינת ישראל. אולם בכל האמור למוגנות העורף מפני מתקפה צבאית, נראה כי הציבור הפנים את המסר שהגנה
מלאה איננה ריאלית: רק 39% חושבים שהעורף האזרחי בישראל מוגן כיום נגד מתקפה צבאית רחבה על המדינה מצד גורם כלשהו.
תנו לצה"ל לנצח - גם את הקורונה
רוב הציבור הישראלי רואה בצה"ל לא רק כמי שצריך לבצע משימות צבאיות הקשורות ללחימה באויב בלבד, אם כי כגוף שצריך לבצע גם משימות חברתיות, כמו מעורבות בטיפול במשבר הקורונה או קורסים בעברית. 65% מהם אף היו רוצים שניהול הטיפול במשבר יועבר לידי הצבא. הקונצנזוס לכך חוצה מחנות פוליטיים – 78% מהשמאל, 71% מהמרכז ו-61% מהימין היו רוצים בכך. ככלל, התמיכה בהעברת ניהול משבר הקורונה לידי צה"ל גבוהה יותר בקרב מבוגרים.
יש להעביר את משבר הקורונה לידי צה"ל (%, כלל המדגם, מסכים מאוד ודי מסכים)
תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך?
60% מהציבור אומרים כי ההמלצות המקצועיות של הפיקוד הבכיר בצה"ל אינן מושפעות אך ורק משיקולים צבאיים מבצעיים. פרשנות אפשרית לממצא זה יכולה להיות שהשיקולים האחרים הם פוליטיים, כלכליים או אפילו הומניטריים.
לצד זאת, רוב הציבור הישראלי (72.5%) רוחש אמון למקצועיות של דרג הפיקוד הבכיר בצה"ל. השמאל סומך על מקצועיות הדרג הבכיר יותר מהימין – 81.5% מהשמאל, 73% מהמרכז ו-72% מהימין. מרבית הציבור (65%) נותן אמון גם במקצועיותם של מפקדי צה"ל בדרגות הנמוכות. מעט יותר ממחצית (55%) מהציבור חושב כי מערכת הערכים של דרג הפיקוד הבכיר של צה"ל קרובה למערכת הערכים של הציבור הרחב בישראל, לעומת כרבע מהציבור (26%) הסבור כי מערכת הערכים של דרג הפיקוד הבכיר בצה"ל רחוקה מזו של הציבור הרחב בישראל.
אמון, אמינות ומה שביניהם
רוב הישראלים (64%) מסכימים כי הודעותיו של דובר צה"ל אמינות.
אולם בשתי סוגיות מרכזיות שנמצאות באופן תדיר על סדר היום, הציבור מטיל ספק באמינות ההודעות היוצאות מהצבא: רק 32% סבורים כי נתוני צה"ל לגבי מספר החרדים המתגייסים לצבא הם אמינים. בסוגיה זו יש קונצנזוס בין הזרמנים השונים, כאשר מיעוט מהחרדים (29%), כמו גם מיעוט מהחילוני (27%) סבורים שהנתונים אמינים.
אמון מועט נמצא גם בנוגע לדיווח על מספר החיילים המתאבדים בצבא, רק ל-38% יש אמון בדיווחים אלה. מפילוח לפי מחנה פוליטי, כ-40% מהימין ומהמרכז מסכימים כי דיווחי צה"ל אמינים, לעומת 26% מהשמאל.
יש אמון בדיווח צה"ל (%, כלל המדגם, לפי מחנה פוליטי)
בלב המחלוקת, הסוגיות הכלכליות בצה"ל
כמחצית מהציבור הישראלי (51%) מעריכים שצה"ל אינו מתנהל בצורה יעילה כלכלית, ורק 34.5% סבורים שהוא מתנהל נכון בתחום הזה. בשמאל ובמרכז מעל 60% סבורה שהתנהלות הכלכלית אינה יעילה, לעומת 47% מהימין.
צה"ל מתנהל בצורה יעילה מבחינה כלכלית (%, כלל המדגם, לפי מחנה פוליטי)
צבא העם?
25 שנה לאחר בג"ץ אליס מילר, ועל רקע הדיונים בעתירות השונות הדורשות את פתיחתן של הסיירות לשירות נשים, 43% בלבד מהישראלים חושבים שצה"ל נותן למתגייסים ולמתגייסות אפשרות שווה לממש את היכולות האישיות שלהם ושלהן. סבורים כך מחצית (50%) מהגברים, ורק מעט יותר משליש (36%) מהנשים.
בדומה, 46% בלבד מהציבור הישראלי מאמינים כי צה"ל נותן למתגייסים דתיים ולמתגייסים חילונים אפשרות שווה לממש את היכולות האישיות שלהם. ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר, כך יורד האמון כי צה"ל מסוגל להיות אי המנותק מהשבטיות הישראלית: 22% בלבד מהחרדים מסכימים כי צה"ל נותן למתגייסים דתיים ולחילונים אפשרות שווה, לעומת 38% מהדתיים הלאומיים וקרוב למחצית מהחילונים (48%). נתונים אלה מלמדים כי מערכת היחסים בין הצבא לציונות הדתית, כמו גם טענות ה"הדתה", עדיין נמצאים בלב המחלוקת הציבורית. מעניין לראות כי עם העלייה בגיל, שיעור אלה החושבים שצה"ל נותן למשרתים אפשרות שווה לממש את עצמם בלי קשר למינם ולמידת הדתיות שלהם עולה גם כן.
הסקר נערך על ידי המרכז לביטחון ודמוקרטיה וגוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט בין התאריכים 13-16/9/2020, רואיינו 1,012 איש ואשה בשפה העברית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.16%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי פאנלס פוליטיקס בניהולו של מנחם לזר. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il