היבדק וסע (לאסוף את הצ'ק)

האם בדיקת הקורונה תוכל לזכות אותנו בקרוב בכניסה להגרלה יומית ובסיכוי לזכות ב-10,000 ש"ח? רגע לפני שהממשלה מדפיסה את כרטיסי ההגרלה - חשוב לקחת בחשבון גם את ההשלכות השליליות שעלולות להתלוות לצעד כזה על הציות האזרחי להנחיות בטווח הרחוק, ועל האופן בו נתפסת השמירה עליהן בקרב הציבור

Flash 90

האם בדיקת הקורונה תוכל לזכות אותנו בקרוב בכניסה להגרלה יומית ובסיכוי לזכות ב-10,000 ש"ח? גם אם היוזמה הזו קורצת לנו ממבט ראשון, חשוב להבין שהיא לא ורודה כמו שהיא עשויה להישמע.

אף שאין מחלוקת על כך כי במשבר האמון הנוכחי של מדינת ישראל, השימוש בתמריצים לעומדים בהנחיות עדיף במובנים רבים ממתן סנקציות למפירים, קשה שלא לתהות על היוזמה התמוהה הזו. אכן, יש כאן חשיבה יצירתית מצד המדינה, אך האם נלקחו בחשבון גם ההשפעות השליליות שעלולות להתלוות לנכונות הציבור לשתף פעולה עם מדיניות הממשלה? למרבה הצער, נראה כי גם כאן מדובר בשליפה מהמותן ללא חשיבה מסודרת, והבנה בסיסית בפסיכולוגיה ובכלכלה התנהגותית.

באופן כללי, מחקרים רבים מצביעים על כך שבתנאים מסוימים, השפעות חיצוניות - כגון קנסות או תמריצים חיוביים - יכולות בטווח הארוך להפחית את רצון הציבור לשתף פעולה באופן וולונטרי. מחקרים אחרים אף מעלים את החשש לפיו שימוש בתמריצים ביחס לפעילות פרו-חברתית, כמו תרומת דם, עלול לא רק להקטין את שיתוף הפעולה האזרחי, אלא לגרום לאנשים לפעול באופן שפוגע באינטרס הציבורי, כמו למשל להסתיר רקע רפואי בעייתי (כדי לזכות בתמריץ המוצע ביחס לתרומת דם, בהמשך לדוגמתנו) ובכך לסכל את הרעיון שמאחורי תרומת דם וולונטרית. כיוון אחר שמציע עולם המחקר, פילוסופי יותר באופיו, מציף חשש נוסף, לפיו מתן תמריץ כספי בתמורה לפעולות ערכיות, עשוי להביא למסחור של יחסים מוסריים וחברתיים ולשנות את משמעותן החברתית.

בטרם הממשלה מקבלת החלטה סופית בעניין ומכינה את כרטיסי ההגרלה, רצוי שתיקח בחשבון מספר עקרונות והיבטים חשובים:

ראשית, עליה להגדיר מיהו קהל היעד ומה יהיו ההשפעות השונות של ההגרלות על סוגי אוכלוסיות שונים. כלומר, מיהם האנשים שייגשו להיבדק רק בזכות הסיכוי לזכות בתמריץ כספי, ואילולא כן, לא היו נבדקים כלל. מנגד, יש לשקול מה תהיה ההשפעה השלילית של ההגרלה על אלו שראו בבדיקה מעשה של אחריות אזרחית. במצב אידאלי, נחוץ היה לערוך מחקר אמפירי שיבחן איזו מן ההשפעות גדולה יותר ולפעול על פי ממצאיו, אולם מובן כי בלחץ הזמנים בו פועלת הממשלה לא ניתן תמיד לבצעו.

שנית, יש להגדיר מהי הפעולה הרצויה, וכיצד היא תיראה כשהיא נעשית תמורת כסף, לעומת כזו שנעשית מתוך שכנוע פנימי-אישי או פרו-חברתי. כאן, בעוד שביחס לתרומת דם, עולה החשש שתגיע גם תרומה מאנשים שאינם בריאים רק בשל הענקת התמריץ, ביחס לבדיקה הקורונה - עצם או טיב הפעולה דווקא אינם מושפעים ממקור המוטיבציה, שכן הבדיקה עצמה לא מבוצעת על ידי האדם עצמו, ולכן החשש קטן יותר במקרה הזה.

לבסוף, חשוב לחשוב מראש על הטווח הרחוק ולבחון האם הגוף המציע את הפרסים להגרלות יוכל להמשיך ולהציע אותו לאורך כל ימי המשבר, שאם לא כן, עם סיום ה"מבצע" והפסקת הענקת התמריצים בתמורה לבדיקה, ישנו חשש לא מבוטל שתהיה ירידה משמעותית בנכונות להיבדק.

פתרון אפשרי לשילוב בין הענקת התמריץ הכספי, או האפשרות לזכות בכזה, לאחריות האזרחית והחברתית של הפרטים להיבדק, יכול לבוא לידי ביטוי באמצעות תמריצים שיינתנו לקבוצות קטנות של אנשים, כמו בנייני מגורים או מקומות עבודה שבהם שהה חולה קורונה וחשוב שייבדקו. תמריץ קולקטיבי כזה עשוי לייצר נורמה חברתית שתדחוף יותר ויותר אנשים שיש צורך אפידמיולוגי בבדיקתם, לצאת ולעשות זאת.