עם ישראל חי ובועט (את הערבים החוצה)
השימוש הפופוליסטי המתרחב במונח 'עם ישראל' משאיר חמישית מאזרחי המדינה מחוץ לשיח, וכתוצאה מכך, מחוץ לחברה הישראלית
Flash 90
"הפופוליזם ניצח ואזרחי ישראל הפסידו", אמר ראש הממשלה נתניהו בנאומו בפתיחת מושב הכנסת. ובכן, הוא לא טועה. הפופוליזם אכן ניצח (לפחות לעת עתה), אך כנראה שכוונתו של נתניהו הייתה שונה לגמרי והוא בטח לא היה חותם על הטור שלפניכם.
אחת הדוגמאות הבולטות לניצחון הפופוליזם היא השימוש ההולך וגובר במונח "עם ישראל" בהקשרים אזרחיים מובהקים, שמאפשר לדחוק את האזרחים הערבים בישראל אל מחוץ לגבולות השיח באופן סופי. אז כן, אזרחי ישראל הפסידו - במובן זה שגריעתו של הציבור הערבי מהשיח מהווה כרסום ביסוד האזרחי המשותף לאזרחי מדינת ישראל. כאן המקום להרחיב מעט את נקודת המבט מהזווית הזו.
בפופוליזם מדיר, המסמן 'עַם' יכול לשמש כדי להדיר את האחר וכך להגן על זהות קולקטיבית מאוימת, כפי שציין אחד המומחים לנושא, פרופ' דני פילק. כך, באמצעות השימוש במונח "עם ישראל", הפוליטיקאים הפופוליסטיים מבקשים לקבוע מיהו חלק מהקולקטיב, ומיהו סרח עודף או אפילו בוגד. מיהם הטובים ומיהם הרעים. אחד מסימני התקופה, המסמלים את הסכנה המאיימת על הזהות האזרחית באופן עמוק, הינו השימוש הגובר במונח "עם ישראל" בפניות האמורות להיות לציבור הרחב, ולציבור הערבי בתוכו, על ידי נציגים רשמיים. ראש הממשלה אשף בזה. לא רק שהשיחה מתנהלת בשפה העברית, כרגיל, אלא גם המונחים הינם פרטיקולריים.
השיח המדיר הזה מחלחל גם לזירה המסחרית. כך, בפרסומת לחברת מזגנים לפני כמה חודשים, שיבח הטאלנט את "האור הגדול" שיוצא דווקא ברגעי המשבר מעם ישראל. כאשר הפוליטיקאים בוחרים להדיר את הציבור הערבי, הרווח הפוליטי הציני אותו הם מנסים לגרוף ברור. לעומת זאת, כאשר חברה מסחרית בוחרת לעשות כן, מתגנבת השאלה מדוע היא בוחרת לוותר ביודעין על קהל יעד רלוונטי ובשם מה. אולי גם זה סימן שהפופוליזם ניצח ואזרחי ישראל הפסידו (ואולי, גם אותה חברה מסחרית).
המונח "עם ישראל" טומן בחובו משמעויות תרבותיות, היסטוריות ורגשיות עמוקות עבור יהודים בלבד. כשמדובר על סוגיות אזרחיות ולא בקונטקסט אחר, פרטיקולרי, בו כמובן אין פסול בשימוש במושג, המשמעות עבור הציבור הערבי ברורה - איתות נוסף מצד הקולקטיב היהודי על היותנו גורמים בלתי רצויים. בכך, מצטרפת להנצחת מעמדו של הציבור הערבי כסובייקט נחות לא רק אפליה לאורך עשורים, אלא גם טרמינולוגיה מוקפדת.
כדי להכניע את הפופוליזם ולמנוע מאזרחי ישראל להפסיד, בכך שאזרחותם במובנה העמוק תתרוקן מתוכן, יש להתחיל בשינוי המינוח ומשם להמשיך גם לשינויים החוקתיים.
דווקא בתקופה בה המשבר משותף לכלל החברה ואיננו נחלת קבוצה אחת, זה הזמן להתחיל לדבר באופן המדגיש את שותפות הגורל נוכח משבר הקורונה. אולי ניתן ללמוד מהמחוות הלשוניות כלפי ידידת האמת החדשה, איחוד האמירויות, כלפיה מרעיפים רבים טקסטים נרגשים בשפה הערבית, מה שלא זכור לי שנעשה בתדירות גבוהה כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל, אשר מבקשת גם היא לכונן "הסכמי נורמליזציה" עם המדינה.
פורסם לראשונה ב-Ynet.