רוב הישראלים תומכים באיסור קיום הפגנות במקרה של סגר מוחלט

בזמן שהאמון בראש הממשלה מגיע לשפל חדש ועל אף שרק שליש מהציבור מאמינים שהמגבלות שהטילה הממשלה אכן מוצדקות ותואמות למצב - רוב הישראלים סבורים כי יש לאסור קיומן של הפגנות בזמן הסגר

Flash 90

האם אתה חושש או לא חושש בימים אלה שאתה או מי מבני משפחתך יידבק בנגיף הקורונה?
כבעבר, רוב גדול של המרואיינים הביעו חשש מהדבקות בנגיף הקורונה. עם זאת, למרות העלייה במספר החולים ובתמותה החודש, מידת החשש להידבקות מנגיף הקורונה דומה לזו שנמדדה בחודש שעבר, כאשר שיעורי הנדבקים והנפטרים היה נמוך במידה ניכרת.

חוששים שהם או מי מבני משפחתם יידבקו בנגיף הקורונה (%, כלל הציבור)

עד כמה אתה חושש או לא חושש למצבך הכלכלי בעתיד הנראה לעין?
במדידה הנוכחית נמצאה בכלל המדגם עלייה קלה בחשש לעתיד הכלכלי (מ-56.5% ל-61%). עיקר העלייה היא בציבור היהודי (מ-54% לפני חודש ל-59% כיום).

חוששים לעתידם הכלכלי (%, כלל הציבור)

פילוח מידת החשש לעתיד הכלכלי לפי הכנסה מעלה כי בעוד בקרב בעלי הכנסה ממוצעת- מידת החשש כמעט שלא השתנתה, הרי שבקרב בעלי הכנסה מעל לממוצע היא עלתה מ-35% לפני חודש ל-47% כיום. גם בקרב בעלי הכנסה מתחת לממוצע מצאנו עלייה בחשש לעתיד הכלכלי (מ-66% ל-71%), אם כי היא הייתה מתונה יותר מאשר בקרב בעלי ההכנסה הגבוהה.

חוששים לעתידם הכלכלי (%, כלל המדגם, לפי הכנסה)

האם יש או אין לך אמון באישים המובילים את ההתמודדות עם נגיף הקורונה?
ככל שמתארך המשבר שיעור נותני האמון בראש הממשלה נתניהו בהקשר של טיפולו במשבר הקורונה יורד, וכיום הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות (27%).

נותנים אמון בראש הממשלה נתניהו על תפקודו במשבר הקורונה (%, כלל המדגם)

הירידה במידת האמון בראש הממשלה היא גם בציבור היהודי (מ-37.5% ל-29.5%) וגם בציבור הערבי (מ-21% ל-15%).
פילוח מידת האמון על הרצף החרדי-חילוני (יהודים) מעלה ירידה במידת האמון בו בכל הקבוצות. הירידה החדה ביותר היא בקרב הציבור החרדי (מ-63% לפני חודש ל-40.5% במדידה הנוכחית). עוד נמצא כי הירידה במידת האמון בראש הממשלה בקרב החרדים היא בעיקר בקרב מצביעי יהדות התורה בבחירות האחרונות לכנסת (מ-69% לפני חודש ל-31% כיום). בקרב מצביעי ש"ס האמון בראש הממשלה לא השתנה (65.5%).

נותנים אמון בראש הממשלה נתניהו על תפקודו במשבר הקורונה (%, יהודים, לפי מיקום על הרצף חרדי-חילוני)

גם במדידה זו כבקודמתה, רוב הישראלים נותנים אמון בפרופ' רוני גמזו, הממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה בישראל, אם כי בשיעור נמוך יותר (51% כיום לעומת 59.5% בחודש אוגוסט). מקרב היהודים ל-54% יש אמון בגמזו, לעומת 34% בציבור הערבי.
עיקר הירידה באמון בפרופ' גמזו היא בקרב החרדים (מ-58% לפני חודש ל-27% בלבד כיום).

נותנים אמון בפרופ' גמזו, אוגוסט וספטמבר 2020 (%, יהודים, לפי מיקום על הרצף החרדי-חילוני)

האם אתה אופטימי או פסימי לגבי יכולת ההתאוששות מהמשבר הנוכחי של החברה הישראלית?
נמשכת השחיקה באופטימיות של הציבור בישראל לגבי יכולת ההתאוששות מהמשבר של החברה הישראלית. לראשונה פחות ממחצית מהיהודים ופחות משליש מהציבור הערבי אופטימיים בהקשר זה.

אופטימיים לגבי יכולת ההתאוששות מהמשבר של החברה הישראלית (%, יהודים וערבים)

מה דעתך על ההגבלות שממשלת ישראל קבעה ביחס להתנהלות הציבור כדי למנוע הידבקות בנגיף הקורונה?
בעוד שבאפריל רוב של מעל 60% מהישראלים סברו כי החלטות הממשלה לגבי הסגר מתאימות, כיום הציבור נחלק פחות או יותר לשלושה: כשליש חושבים שהן מתאימות, ושיעורים דומים חושבים שהן מחמירות מדי או פחות מדי מחמירות.

מה דעתך על ההגבלות שממשלת ישראל קבעה ביחס להתנהלות הציבור כדי למנוע הידבקות בנגיף הקורונה? (%, כלל המדגם, אפריל וספטמבר 2020)

פילוח לפי מיקום על הרצף החרדי-חילוני (יהודים) מעלה כי השינוי המשמעותי ביותר חל בקרב האוכלוסייה החרדית. בחודש אפריל רוב גדול מהחרדים (73%) חשבו שההגבלות מתאימות, כיום רק כשליש מהם 35% חושבים כך. שינוי דומה, אם כי חלש יותר, התרחש גם בקרב הציבור החילוני: בחודש אפריל 57% שחשבו שהן מתאימות, וכיום רק רבע חושבים כך.

עקב נגיף הקורונה יוגבל מספר המתפללים בבתי הכנסת ביום כיפור האם אתה מתכנן ללכת לבית הכנסת ביום הכיפורים?
ככל הנראה עקב איום הקורונה והמגבלות שהטילה הממשלה שיעור אלה שמתכננים לא ללכת לבית הכנסת ביום כיפור עלה משמעותית השנה בהשוואה לשנה שעברה (מ-39% ל-61%). בהתאמה, חלה ירידה בשיעור אלה המתכננים ללכת לכל התפילות, לחלק מהתפילות אפילו רק לתקיעת השופר בסוף הצום.

האם אתה מתכוון ללכת לבית הכנסת ביום כיפור, 2019 ו-2020 (%, יהודים)

פילוח לפי מיקום על הרצף החרדי-חילוני (יהודים) מעלה כי בכל הקבוצות שיעור אלה שציינו כי ילכו השנה לבית הכנסת ביום הכיפורים נמוך משיעורם בשנה שעברה. עם זאת, עדיין רוב בציבור הדתי (73% מהחרדים, 66% מהמסורתיים הדתיים ו-59% מהדתיים) ילכו לבית הכנסת במהלך יום הכיפורים, בין אם לכל התפילות או רק לשמוע תקיעת שופר.

מתכוונים ללכת לבית הכנסת ביום כיפור, 2019 ו-2020 (%, יהודים, לפי מיקום על הרצף החרדי-חילוני)

הסכם שלום או מלחמה בקורונה?
שאלנו את המרואיינים עם איזו טענה הם מסכימים יותר: "כאשר יש בעיות פנימיות חמורות כמו משבר הקורונה ראש הממשלה צריך לטפל בהן ולא לעסוק בנושאי חוץ לא דחופים, כמו חתימת הסכם השלום עם איחוד האמירויות ובחריין", או ש"אסור לוותר על שום הזדמנות לחתום על הסכם שלום עם מדינה ערבית, גם אם באותו זמן יש בעיות פנימיות חמורות כמו משבר הקורונה". מרבית הציבור הישראלי סבור כי אין לוותר על שום הזדמנות לחתימה על הסכמים מדיניים, גם אם אנחנו תוך-כדי משבר הקורונה (57%), לעומת פחות משליש (32%) הסבורים כי על ראש הממשלה להתמקד בבעיות מבית, דוגמת משבר הקורונה.
בעוד רוב גדול מהיהודים סבור כי אין לוותר על הזדמנות לחתימה על ההסכמים המדיניים (62%), הרי שרק מיעוט מהערבים סבור כך (34%).

האם יש לקדם הסכמים מדיניים תוך כדי משבר הקורונה? (%, יהודים וערבים)

פילוח העמדות בסוגיה לפי הצבעה בבחירות האחרונות מעלה כי במפלגות הימין (הליכוד וימינה) ובש"ס יש רוב גדול הסבורים שיש לחתום על הסכמים מדיניים גם במהלך משבר הקורונה. רק כמחצית ממצביעי כחול-לבן והעבודה-גשר-מרצ סבורים כך, ופחות משליש ממצביעי הרשימה המשותפת.

מסכימים ש"אסור לוותר על שום הזדמנות לחתום על הסכם שלום עם מדינה ערבית, גם אם באותו זמן יש בעיות פנימיות חמורות כמו משבר הקורונה" (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות)

האם יש לאפשר קיום הפגנות במהלך הסגר?
רוב גדול בציבור סבור כי כדי להתגבר על נגיף הקורונה יש לקיים סגר מוחלט, הכולל איסור הפגנות (63%). רק מיעוט (29%) סבורים כי "הפגנות הן זכות יסוד במשטר דמוקרטי ויש לאפשר קיומן גם במהלך הסגר".
פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת מעלה כי רק במפלגה אחת יש רוב התומכים בקיום הפגנות במהלך הסגר (העבודה-גשר-מרצ, 60%).

יש לאפשר הפגנות גם במהלך הסגר (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות)

---

סקר בזק ישראל בימי הקורונה 12 נערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 15-17/9/2020, רואיינו 603 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il