דמוקרטיזציה ביש עתיד?
קריאתו של ח"כ עופר שלח לקיום פריימריז לראשות מפלגת יש עתיד, לראשונה מאז הקמתה, היא צעד שעשוי להיטיב עם המפלגה, שעד כה זוהתה באופן כמעט מוחלט עם מייסדה ומנהיגה, ח"כ יאיר לפיד, וגם נוהלה על ידו. מלבד הפיכתה לדמוקרטית יותר, יש לפריימריז גם פוטנציאל להניב פירות אלקטוראליים ו'להעיר את השטח'
Flash 90
יש עתיד ודמוקרטיה פנים-מפלגתית
קריאתו של ח"כ עופר שלח בדבר הצורך לקיים פריימריז לראשות מפלגת יש עתיד והכרזת מועמדתו לתפקיד יו"ר המפלגה, היא התפתחות מפתיעה ומעניינת. מאז הקמתה של המפלגה בשנת 2012 היא זוהתה באופן כמעט מוחלט עם מייסדהּ ומנהיגהּ ח"כ יאיר לפיד. בהתאם לכך, מעמדו של לפיד כיו"ר יש עתיד הובטח תמיד על-ידי מנגנון של שריון ולפני כשנה הוארכה כהונתו עד לסיום כהונת הכנסת ה-25.
עם זאת, מבט מעמיק יותר על המפלגה מגלה שהניסיון של ח"כ שלח לקדם תהליכי דמוקרטיזציה פנימיים לא לגמרי מפתיע. אכן, יש עתיד התנהלה מאז הקמתה באופן לא-דמוקרטי. הדבר השתקף היטב במדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית: ערב בחירות ספטמבר 2019 היא דורגה במקום ה-11 בלבד, עם 23 נקודות מתוך 100. היא הייתה ועודנה מפלגה לא-דמוקרטית לחלוטין בהיבטים מרכזיים כמו בחירת המנהיג וגיבוש רשימת המועמדים לכנסת (שבה שלט ח"כ לפיד ביד רמה), והיא גם נטולת מוסדות פנימיים וחברי מפלגה שיכולים להשפיע על התנהלותה. אם היו מתקיימים במפלגה פריימריז פתוחים לבחירת היו"ר, כפי שהציע ח"כ שלח, הניקוד שלה במדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית היה "קופץ" מיד ב-10 נקודות. ואולם גם אז הוא היה עומד על 33 נקודות בלבד – שכן המפלגה הייתה נותרת לא-דמוקרטית לחלוטין בכל הנוגע לבחירת הרשימה לכנסת ולהיעדרם של מוסדות וחברים.
ואולם בשני היבטים דמוקרטיים אחרים היא דווקא השיגה הישגים נאים – ייצוגיות ושקיפות. כך למשל, כבר בבחירות הראשונות שבהן התמודדה, ב-2013, היא הובילה את מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית בכל הנוגע לייצוג נשים (יחד עם ישראל ביתנו ובל"ד), בין היתר משום ש-40% מהמועמדים שהוצבו במקומות ריאליים ברשימה לכנסת היו נשים; בנוגע לשקיפות היא הייתה המפלגה היחידה שפרסמה את רשימת התורמים למפלגה באתר האינטרנט שלה.
יתר על כן, יש עתיד השכילה לבנות, לשמר ולהפעיל רשת מרשימה של תורמים ופעילים, ואף לעודד את חברי הכנסת של המפלגה לשמור עמם על קשר רצוף. זאת, בניגוד למפלגות מנהיג (ומרכז) אחרות שקמו בעשור האחרון, כמו התנועה וכולנו, שמעולם לא עשו זאת ונותרו מפלגות ללא כל שורשים או קשר אמיתי עם הציבור הרחב.
לכן, גם אם בשורה התחתונה אין אלא להגדיר את יש עתיד, גם כיום, כמפלגה ריכוזית ותחרותית, או פשוט כ"דיקטטורה", הרי שהיא הייתה יותר בגדר "דיקטטורה נאורה". כבר מראשיתה נזרעו בה זרעים דמוקרטיים, שייתכן ומבשילים בימים אלה. אפילו ההבטחה העקרונית שיום אחד יתקיימו בה פריימריז לתפקיד היו"ר, גם אם לא בטוח שהייתה כוונה אמיתית לקיימה, מעידה על מחויבות בסיסית, ולו ברמה ההצהרתית, לדמוקרטיה פנים-מפלגתית. לראיה – במפלגות כמו כולנו והתנועה, ובוודאי במפלגות החרדיות, אין ולא היו הבטחות דומות.
פריימריז לבחירת מנהיג וההשפעות על המפלגה
האם התמודדות רחבה במתכונת של פריימריז עשויה להועיל למפלגה? מצד אחד, התמודדות פנימית עשויה לעודד פלגנות פנימית, לחשוף מתיחויות אישיות ולהחליש את הלכידות המפלגתית. מצד שני, דמוקרטיה בריאה מתאפיינת במאבקים וחילוקי דעות. לא כל מי שמציג עמדה ביקורתית על המנהיגוּת או חלילה מעז לקרוא תגר על מנהיג, הוא בגדר "בוגד" או "חתרן". זאת ועוד, ניסיון העבר מלמד שלא פעם התמודדויות לראשוּת מפלגות דווקא הניבו להן פירות אלקטורליים. פריימריז מושכים תשומת לב תקשורתית, מפיחים רוח חיים בשורות הפעילים ומשפרים לרוב את תדמיתן הציבורית, לפחות לטווח הקצר. כך, למשל, ב-1992, זמן קצר לאחר ההתמודדות לראשות מפלגת העבודה בה הדיח יצחק רבין ז"ל את שמעון פרס ז"ל – ניצחה המפלגה וחזרה לשלטון; ב-2002 נערך בליכוד מירוץ מתוח בין ראש הממשלה אריאל שרון דאז לבין בנימין נתניהו. עשרות אלפי מתפקדים הצטרפו אז למפלגה כדי להשתתף בפריימריז. שרון נבחר מחדש והוביל את הליכוד להישג הטוב ביותר של המפלגה בשלושים השנים האחרונות - ל-38 מנדטים; המירוץ בו נבחר ח"כ נפתלי בנט לראשות הבית היהודי (2012) בישר חילופי דורות ויציאה לדרך חדשה – שהביאה למפלגה הישג אדיר של 12 מנדטים בבחירות. ויש המייחסים גם להתמודדות נתניהו-סער (בתחילת 2020) את ההתעוררות של "השטח הליכודי" לקראת ההישג הנאה של המפלגה בבחירות האחרונות. צריך גם לזכור שעצם האפשרות להתמודד בפריימריז על תפקיד יו"ר המפלגה עשוי למשוך למפלגה כמו יש עתיד דמויות ציבוריות בכירות שרוצות לראות עצמן מובילות מפלגה גדולה (בבורסת השמות ניתן למנות את רון חולדאי וגדי אייזנקוט); רוב הסיכויים שהם לא יצטרפו למפלגה אם יידעו שאין להם אפשרות לקרוא תיגר על היו"ר לפיד.
כיצד לערוך פריימריז פתוחים?
אם אכן תתקיים ביש עתיד התמודדות תקדימית לתפקיד היו"ר, כדאי לראשי המפלגה לתת את הדעת למתכונת שבה יתקיימו אותם "פריימריז". כך, למשל, עליהם להחליט מי יהיה זכאי לבחור, מה יהיו תנאי המועמדוּת, כיצד יתנהל הליך הבחירה ואיזה רוב יידרש כדי שמועמד יוכרז כמנצח. כל אחת מההכרעות האלה עשויות לעצב, לטוב ולרע, את אופי ההתמודדות. למשל, פריימריז פתוחים לגמרי (בהם אזרחים פשוט יגיעו לתחנת ההצבעה, ישלמו סכום סמלי ויצביעו) עשויים לעודד השתתפות רחבה, אך גם עלולים למשוך תומכי מפלגות יריבות שינסו "לחבל" בהליך. הטבלה להלן פורשת שני דגמים אפשריים לקיום פריימריז לראשות המפלגה. האחד "פתוח" והשני "פתוח-למחצה".
הצעה לפריימריז פתוחים לבחירת יושב ראש או מועמד של רשימה משותפת לראשות הממשלה
מקור: "פריימריז פתוחים בישראל: הזדמנויות ואתגרים", מאת ד"ר עופר קניג