תמונת מצב עגומה: מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית
רוב המפלגות המתמודדות לכנסת הבאה הן מפלגות שלא מקיימות שום הליך דמוקרטי - לא פריימריז ולא בחירות במוסד מפלגתי נבחר, כמו מרכז המפלגה, אלא מנהיג אחד כל יכול שעל פיו יישק דבר, או לכל היותר ועדה מסדרת מצומצמת, שלא מייצגת את ציבור חברי ותומכי המפלגה. גם בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת הרחק מאחור
Flash 90
לקיומה של דמוקרטיה פנים-מפלגתית חשיבות רבה. השאלון המקיף שבנינו כבר לפני בחירות 2013, על בסיס מחקרים קודמים והידע הנרחב שנצבר בנושא בארץ ובעולם, מבקש למדוד תפיסת דמוקרטיה זאת.
מהתוצאות אפשר ללמוד שבישראל פועלות מפלגות המתנהלות באופן דמוקרטי מאוד, לצד מפלגות הנעדרות כמעט כל דמוקרטיה פנים-מפלגתית.
עוד אפשר ללמוד, שאין קשר הכרחי בין רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית למאפיינים שונים של המפלגה: בקרב המפלגות שמתנהלות באופן דמוקרטי אפשר למצוא מפלגות מגושים שונים – שמאל, ימין, ערבים; מפלגות גדולות לצד מפלגות קטנות; ומפלגות ותיקות לצד מפלגות חדשות. עם זאת, וכפי שנמצא גם בבחירות 2013 ו-2015, מפלגות מרכז ובמיוחד מפלגות חרדיות נוטות להתנהל באופן פחות דמוקרטי מאחרות.
כיצד פועל מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית?
רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית במפלגות בישראל נבדקה באמצעות שאלון (ר' בהמשך), ובהסתמך עליו הוענקו לכל מפלגה בין 0 נקודות, כלומר היעדר כל ביטוי לדמוקרטיה פנים-מפלגתית, ל-100 נקודות, כלומר דמוקרטיה פנים-מפלגתית מרבית (ר' תרשים 1).
המדד בוחן מפלגות; לא רשימות. לדוגמה, בחנו בנפרד את רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית בכל אחת משלוש המפלגות המרכיבות את רשימת "כחול לבן" – יש עתיד, חוסן לישראל ותל"מ. הסיבה לכך היא שהמפלגות הן אלו שבוחרות את מנהיגיהן ואת נציגיהן לכנסת, ולא הרשימות, ורק להן יש חברים ומוסדות חוץ-פרלמנטריים. יתר על כן, בחלק ניכר מהרשימות המשותפות חברות מפלגות שרמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית שלהן שונה לחלוטין זו מזו: לדוגמה, ברשימה המשותפת של המפלגות הערביות, רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית בבל"ד וחד"ש גבוהה הרבה יותר מאשר ברע"ם ותע"ל; תופעה זו מאפיינת גם את רשימות המחנה הדמוקרטי, העבודה-גשר והימין המאוחד.
במדד הנוכחי נבחנה כל מפלגה שנבחרה לכנסת היוצאת (ה-20) ואשר מתמודדת בבחירות לכנסת ה-20, לבדה או ברשימה משותפת: הליכוד, העבודה, מרצ, חד"ש, תע"ל, רע"מ, בל"ד, אגודת ישראל, יהדות התורה, הבית היהודי, האיחוד הלאומי, ישראל ביתנו, יש עתיד, חוסן לישראל, תל"מ וש"ס (כולנו, שבאופן מעשי חדלה מלתפקד כמפלגה, לא נבחנה). כמו כן נבחנו מפלגות שלא נבחרו לכנסת היוצאת, אך לפחות לפי חלק מהסקרים הן צפויות לזכות לייצוג בכנסת, לבדן או כחלק מרשימה משותפת: זהות, גשר, התנועה הירוקה, ישראל דמוקרטית והימין החדש.
המדד מתמקד בחמישה ממדים עיקריים: השתתפות, ייצוגיות, תחרות, היענות ושקיפות.
השאלות הנוגעות לממד ההשתתפות בוחנות עד כמה המפלגה משתפת קהלים רחבים בבחירת מנהיג המפלגה ומועמדי המפלגה לכנסת ובעיצוב קווי היסוד של מדיניותה. הן מבקשות לאזן בין שתי תפיסות: האחת – דיכוטומית – גורסת שיש להבחין בין גופים דמוקרטיים לגופים לא דמוקרטיים (תפיסה המעוגנת בספר החוקים של דמוקרטיות כגרמניה וניו זילנד); לפי התפיסה השנייה, רמת ההשתתפות הדמוקרטית נמדדת על פני רצף והיא גבוהה יותר ככל שהקבוצה השותפה בקביעת ההחלטות גדולה יותר.
השאלות הנוגעות לייצוגיות בוחנות, קודם כול, את ייצוג הנשים בכנסת המכהנת וברשימת המועמדים לכנסת הבאה. ברשימת המועמדים מעניין לא רק מספר הנשים המוצבות במקומות ריאליים, אלא גם מיקומן היחסי ברשימה. עוד נבחנת השאלה אם המפלגות מעגנות בחוקותיהן או בתקנוניהן הבטחות לייצוגן של קבוצות חברתיות נוספות ברשימה.
השאלות שעוסקות בתחרות בודקות אם התקיימה התמודדות על משרת יושב ראש המפלגה ואם נערכו בחירות למוסדות המפלגה בשנים האחרונות. הממד הזה בודק אפוא שאכן מתבצעת תחרות בפועל, והיא לא נשארת רק "על הנייר"
השאלות שעניינן היענות בוחנות אם מוסדות המפלגה הנבחרים מוסמכים להשתתף בהחלטות מרכזיות של המפלגה – מינוי שרים, הצטרפות לקואליציה ועזיבתה ודיונים בנושאי מדיניות – ואם מוסדות אלו כונסו במהלך השנתיים האחרונות.
השאלות המתמקדות בשקיפות בוחנות עד כמה קשה, או קל, למצוא ו/או לקבל את חוקת/תקנון המפלגה – אותו מסמך הקובע את דרכי התנהלותה הבסיסיות. עוד נבדק אילו פרטים על המפלגה מופיעים באתר האינטרנט/דף הפייסבוק שלה.
השתתפות ותחרות הן ממדים בסיסיים בכל הגדרה של דמוקרטיה. גם ייצוגיות, במובן של שיקוף קהל הבוחרים ודעותיו, היא כמובן רכיב חיוני בדמוקרטיה הייצוגית המודרנית. וכדי שהשלטון הנבחר יהיה דמוקרטי נדרשת שקיפות, המאפשרת לעקוב אחר מעשיו, ונדרשת גם מידה של היענות, בהקשר הזה היענות למוסדות המייצגים של הארגון המפלגתי.
להלן הרכב השאלון וחלוקת הניקוד:
- השתתפות (30%)
מורכב מ: מי בוחר את מנהיג המפלגה; מי בוחר את המועמדים לחברות בכנסת מטעם המפלגה; מי בוחר את המועמדים לחברות בכנסת מטעם המפלגה; מי שותף בכתיבת מצע המפלגה; מי היה שותף בדיונים רעיוניים שקיימה המפלגה בארבע השנים האחרונות.
- ייצוגיות (20%)
מורכב מ: אחוז הנשים הנמצאות במקומות ריאליים ברשימה לכנסת; ערך מדד הייצוגיות המשוקלל כאשר מודדים את ייצוג הנשים במקומות ריאליים ברשימה לכנסת; אחוז הנשים מכלל חברי הכנסת של המפלגה בכנסת היוצאת; האם המפלגה משתמשת במנגנוני הבטחת ייצוג פורמליים (שריוּנים, מחוזות).
- תחרות (20%)
מורכב מ:האם נערכה התמודדות (2 מועמדים ויותר) על עמדת מנהיג המפלגה מאז הבחירות האחרונות; האם נערכו בחירות למוסדות מפלגתיים במהלך ארבע השנים האחרונות; היענות.
- האם מוסדות המפלגה נבחרים (15%)
- שקיפות (15%): עד כמה קל להשיג את חוקת/תקנון המפלגה; האם ניתן למצוא באתר האינטרנט של המפלגה ו/או בדף הפייסבוק שלה את הרכיבים הבאים?