חברי הממשלה, אמרנו לכם
הכתובת הייתה על הקיר, אבל בכירי הממשלה העדיפו להמשיך ולהתייחס לאיכוני השב"כ כאל תרופת פלא טכנולוגית שתאפשר את פתיחת המשק. כעת מתגלות התקלות, ועשרות אלפי ישראלים נשלחים לבידוד, ללא סינון או בקרה. חשוב להבין- מעקב השב"כ אינו מהווה תחליף לחקירות אפידמיולוגיות ומערך בדיקות יעיל ומתפקד - אלא רק חלק ממעטפת רחבה הרבה יותר שצריכה להינתן לאזרחים
Shutterstock
בסרטו של צ'ארלי צפלין "זמנים מודרניים", מביאים למפעל מכונה חכמה שתאכיל את הפועל על מנת לחסוך בזמן. בתחילה הכל עובד כשורה אבל בשלב מסוים המכונה יוצאת משליטה וגורמת ליותר נזק מתועלת. הסיפורים על שגיאות, הודעות שווא, מעצרי בית בגלל איכוני השב"כ – וגם חוסר אמון וחוסר הציות להוראות – ממלאים את העיתונים והמסכים. הפארסה הזאת גורמת לנו לרצות לצעוק: אמרנו לכם. אמרנו לא להפעיל את השב"כ כי הכלים שלו אמורים להיות מיועדים למקרי קיצון של טרור ועכשיו אנחנו בעיצומה של מגיפה אזרחית. כי זה פוגע באופן קשה באמון הציבור ובפרטיות, שהיא הבסיס לכל אתיקה רפואית. כי איכון סלולרי הוא לא מדוייק: בבניינים גבוהים, בתוך קניונים ובתי כנסת, בזמן נסיעה ובבתי חולים. לא לחינם ראש השב"כ עצמו התנגד לשימוש בכלי למטרה הזו.
אבל הסיפור גדול מזה: כשבכירים במשרד הבריאות ובממשלה התייחסו אל השב"כ כאל תרופת הפלא הטכנולוגית שתאפשר את פתיחת המשק, הם טעו. הסיבה לכך פשוטה: קיים נתק מוחלט בין כלי השב"כ לחקירה האפידמיולוגית. משרד הבריאות מעביר את ההודעות מהשב"כ, ללא מסננת נוספת, ישירות אל עשרות אלפי אזרחים וכך על כל מקרה חיובי שמאותר בעזרת השב"כ, מוכנסים למעצר בית ללא צורך שלושים אנשים.
צריך להבין: מעקבים טכנולוגיים לא יכולים להחליף חקירות אפידמיולוגיות אנושיות. ממחקרים המתפרסמים כל העת בעולם אנו לומדים שהדרך היעילה להתמודדות עם המגיפה היא שימוש בסל של כלים שכל אחד מהם משלים את האחרים. בסל הזה נמצאים מערך רחב של חקירות אפידמיולוגיות שיש בו מספיק כוח אדם מוכשר ומערכות מיחשוב טובות; בדיקות נרחבות ומהירות באוכלוסיה; מעטפת תמיכה נפשית וכלכלית למבודדים, לחולים ולבני משפחותיהם, וגם - איכונים סלולריים ומעקבים טכנולוגיים. רק שילוב של מכלול הכלים יאפשר לשוב ולקיים שגרת חיים סבירה ולשחרר את המשק בלי לסכן את בריאות הציבור. בזמן שמקבלי ההחלטות סיפרו לעצמם שאפשר לחפות על מחדלי הבדיקות או החקירות האנושיות באמצעות השימוש בשב"כ – כולנו מגלים בדרך הקשה שהדבר אינו אפשרי.
הסיבה לכך היא מה שידוע לנו כיום על נגיף הקורונה: שהוא מידבק לפני הופעת התסמינים ואף בקרב אנשים ללא תסמינים כלל, כך שכמות הנדבקים היא גבוהה פי כמה וכמה מכמות המאובחנים. במקרה כזה אף כלי טכנולוגי אוטומטי שמחפש מגעים פרטניים לא יחליף אפידמיולוג, שתפקידו לחבר את המקרים הפרטניים (הנקודות) לכדי תמונת מצב אזורית והבנה אמיתית של שרשראות ההדבקה. אחרת, "אפקט הטבעת", הביטוי האפידמיולוגי לכך שבמקרה של התפרצות מקומית נדרשת התייחסות לכפר כולו ולא רק מי שבא במגע עם החולה, ו"אפקט קצה הקרחון", שלפיו חולים א-סימפטומטיים שלא ידוע עליהם ממשיכים להדביק - ימשיכו להכות בנו.
במשרד הבריאות וגם בממשלה ייחסו הצלחת-יתר לשימוש בשב"כ בגל הראשון ובכך יצרו תחושת ביטחון מזויפת בקרב הציבור. יש גם מי שתולים את כישלון הטיפול במגיפה בתחילת הגל השני בכך שהשב"כ לא הופעל בזמן. אבל זוהי אחיזת עיניים. טכנולוגיה לא תפתור את כל בעיותינו ולא תסיים את המגיפה. רק אנשים ומערך רחב של כלים יעשו זאת.
פורסם לראשונה בהארץ.
*פרופ' לוין הוא אפידמיולוג ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ההסתדרות הרפואית