משבר האמון בממשלה

עם העלייה בתחלואה, האמון הציבורי בגורמים המובילים את ההתמודדות במשבר הקורונה, בהם רה"מ ושר הבריאות, צונח. בפילוח לפי מחנה פוליטי- 58% מבוחרי הליכוד מאוכזבים מתפקוד הממשלה. וגם- 40% מהישראלים מעריכים ששר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט, הוא האיש המתאים כיום להוביל את המאבק

Flash 90

פרופ' תמר הרמן: "נתוני הסקר הנוכחי (ישראל בימי קורונה 10) מראים על עלייה של ממש הן בחשש מהידבקות והן בחשש הכלכלי. זאת שכן, "גל שני" של המחלה מורגש היטב ברחבי הארץ, מספר המובטלים מזנק שוב. התוצאה היא תחושה רווחת בציבור שהמשבר אינו מתקרב לקצו ושהקברניטים המנווטים את הספינה אינם יודעים לאן וכיצד. התוצאה – המגובה בנתונים חד משמעיים – היא קריסה באמון הציבור באישים ובגופים האמונים על טיפול במשבר הקורונה. בעיקר נשחק האמון בהקשר זה בראש הממשלה, אם כי האמון בגורמים במשרד האוצר המגבשים את המדיניות הכלכלית עדיין נמוך ממנו (הירידה כאן דרמטית פחות בגלל "אפקט הרצפה" – מלכתחילה האמון בהם היה ונותר נמוך). הנפילה באמון בנתניהו חדה גם בקרב מצביעי מפלגתו הוא - הליכוד. רק מעט למעלה ממחציתם נותנים כיום אמון בטיפולו במשבר.
בפעם הראשונה מדדנו בסקר זה את עוצמת הרגשות (לא העמדות) כלפי הממשלה. מצאנו כי מרחב הרגשות השליליים עולה בהרבה על מרחב הרגשות החיוביים. הרגש השלילי הדומיננטי הוא אכזבה אחריו הכעס ולבסוף – ניכור. מבין הרגשות החיוביים – החלשים בהרבה כאמור – הגאווה בממשלה עומדת במקום האחרון עם 1% בלבד החשים כך. ממצא מעניין במיוחד, ומדאיג במיוחד מבחינת הממשלה והעומד בראשה הוא שאפילו בקרב מצביעי הליכוד, ולא כל שכן אצל מצביעי המפלגות האחרות יש רוב למי שרגשותיהם כלפי הממשלה הם שליליים.
הציפייה ל"משיח" היא לפיכך טבעית – והפעם מתברר שחלק ניכר מהציבור תולה כיום את תקוותו בשר לשעבר וחבר הכנסת בהווה נפתלי בנט, המודיע מעל כל במה אפשרית שהמפתח לטיפול במשבר מצוי בידיו. התמיכה בו לתפקיד היא רבה במיוחד בציבור הדתי והמסורתי הדתי".

ממצאים:

"האם אתה חושש או לא חושש בימים אלה שאתה או מי מבני משפחתך יידבק בנגיף הקורונה?"

• החשש להידבקות בנגיף הקורונה ממשיך לעלות, והוא הגיע כמעט לרמות השיא של תחילת המגפה בסוף חודש מרץ. העלייה בחשש היא מובחנת יותר בציבור היהודי (מ-57% לפני חודש ל-73% כיום), אם כי עדיין שיעור החוששים בציבור הערבי מעט גבוה יותר.
• בציבור היהודי הנשים מבטאות חשש רב יותר מהדבקות בהשוואה להגברים (81% לעומת 65%).

חוששים שהם או מי מבני משפחתם יידבקו בנגיף הקורונה (%, יהודים וערבים)

"עד כמה אתה חושש או לא חושש למצבך הכלכלי בעתיד הנראה לעין?"

• גם במידת החשש לעתיד הכלכלי חלה עלייה בחודש האחרון, אם כי מתונה יותר מאשר בתחום הרפואי. כיום 61% מהישראלים מביעים חשש לעתידם הכלכלי (באמצע מאי – 52% באמצע יוני – 54%).
• מידת החשש לעתיד הכלכלי גבוהה יותר עדיין בציבור הערבי מאשר בציבור היהודי. ואולם, כמו בעניין הרפואי, גם כאן העלייה בחשש בציבור היהודי הייתה גבוהה יותר החודש.

חוששים לעתידם הכלכלי (%, יהודים וערבים)

• מבט לאורך זמן מציג יציבות מעניינת והגיונית בפער בחששות בין הקבוצות השונות. החשש הרב ביותר הוא בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות, שמידת החשיפה הכלכלית והתעסוקתית שלהם היא הגבוהה ביותר. מידת החשש השנייה בגובהה היא בקרב בעלי ההכנסות הממוצעות, שגם אם הכנסתם אינה גבוהה, חלק גדול מהם עובדי מדינה עם קביעות או שהם מוגנים על ידי איגודים מקצועיים. החשש הוא הנמוך ביותר לאורך הזמן בקרב בעלי ההכנסות שמעל הממוצע (אם כי המדידה של יוני – שאולי בדיעבד תתברר חריגה – הצביעה דווקא אצלם על עלייה חדה, או אולי היא הייתה אות לבאות למרות הירידה כרגע).

חוששים לעתידם הכלכלי (%, כלל הציבור, לפי הכנסה)

"האם יש או אין לך אמון באישים ובגורמים המקצועיים המובילים את ההתמודדות עם נגיף הקורונה?"

• חלה ירידה חדה מאוד במידת האמון לגבי התנהלותם בנושא הקורונה הן לגבי ראש הממשלה ושר הבריאות הן לגבי הגורמים המקצועיים הרפואיים והכלכליים בממשלה. עם זאת, גם לאחר הירידה, גורמי הרפואה זוכים לרמת האמון הגבוהה מבין ארבעת הגורמים שבדקנו.

שיעורי אלה שיש להם אמון בגורמים המקצועיים ובאישים המובילים את ההתמודדות עם נגיף הקורונה (%, כלל הציבור)במדידות עד ה-12/4 שר הבריאות היה יעקב ליצמן, ובמדידות מה-18/5 שר הבריאות הוא יואל (יולי) אדלשטיין

ראש הממשלה נתניהו

• בתחילת משבר הקורונה ראש הממשלה זכה לאמון של רוב הציבור הישראלי באשר לטיפולו במשבר הקורונה (בין 54% ל-57.5%). בחודשים מאי ויוני החלה ירידה מסוימת באמון בו (44%-48%), ובימים האחרונים הוא התרסק – שיעור המביעים אמון בראש הממשלה בהקשר לקורונה כיום עומד על פחות מ-30%.
• הירידה באמון בראש הממשלה בהקשר של משבר הקורונה חדה במיוחד בציבור היהודי (מ-51% ל-32%). פילוח ציבור זה לפי מיקום עצמי על הרצף החרדי-חילוני מעלה כי החרדים הם הקבוצה היחידה שבה יש רוב לנותני אמון בנתניהו (60%). מקרב הדתיים מחצית מביעים בו אמון (50%), ובשאר הקבוצות מדובר על במיעוט בלבד (מסורתיים דתיים – 34.5%; מסורתיים לא-דתיים – 37%; חילונים – 17.5%).
• השוואה בין המדידה ביוני לזו הנוכחית מעלה כי האמון בנתניהו ירד בקרב מצביעי כל המפלגות. הירידה החרדה ביותר נצפתה בקרב מצביעי הליכוד (מ-83% ל-55%), יהדות התורה (מ-74% ל-49%) וימינה (מ-64% ל-43%).

שיעורי הנותנים אמון בראש הממשלה נתניהו בהקשר לתפקודו במשבר הקורונה, יוני ויולי 2020 (%, כלל הציבור)

שר הבריאות אדלשטיין

• האמון בשר הבריאות אדלשטיין ממשיך להיות נמוך (כיום: 27% אמון, עם כניסתו לתפקיד: 31% אמון). נראה ששר הבריאות החדש אדלשטיין לא מצליח למצב את עצמו במונחים של אמון הציבור והוא כבר מאבד מהמעט שניתן לו עם כניסתו לתפקיד.
• בציבור הערבי לא חל שינוי במידת האמון בשר אדלשטיין (25% בסקר הנוכחי ו-24% בסקר הקודם). ואולם בציבור היהודי נצפתה ירידה ממשית באמון בו: מ-37.5% ל-27.5%.

הגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הרפואה

• לראשונה מתחילת משבר הקורונה שיעור מי שאין להם אמון כלל או שיש להם אמון מועט בלבד בגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הרפואה (55.5%) עולה על שיעור אלה שיש להם אמון בגורמים אלה (40.5%). זו ירידה של כמעט 20% במידת האמון בחודש אחד.
• פילוח של הציבור היהודי לפי מיקום על הרצף החרדי-חילוני מעלה כי הירידה הגדולה ביותר במידת האמון בגורמי הרפואה חלה בקרב החרדים (מ-83% בתחילת המשבר ו-62% לפני חודש ל- 30% כיום). למעשה זו הקבוצה שמידת האמון שלבה בגורמי הרפואה היא הנמוכה ביותר. מקרב החילונים 39% הביעו אמון בגורמי הרפואה בממשלה ומקרב המסורתיים הדתיים והלא דתיים 41%-44% . הקבוצה היחידה בה יש רוב לנותני אמון בגורמי הרפואה הם הדתיים (56% ).

הגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הכלכלה והאוצר

• מראשית המשבר האמון בגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הכלכלה והאוצר היה נמוך יחסית (48%). לאורך הזמן חלה ירידה מתונה אך עקבית במידת האמון שהציבור רוחש להם (במדידה בחודש יוני - 39%). כיום האמון נמוך עוד הרבה יותר: רק 23% מהישראלים ציינו כי יש להם אמון בגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הכלכלה והאוצר.

"האם אתה מסכים או לא מסכים שנפתלי בנט הוא האיש המתאים כיום להוביל את מאבק המדינה במשבר הקורונה?"

• נוכח חוסר שביעות הרצון של הציבור הישראלי מאופן ניהול הממשלה את משבר הקורונה וההכרזות החוזרות ונשנות של מנהיג "ימינה" נפתלי בנט שהוא מסוגל להתמודד בהצלחה עם אתגר זה שאלנו האם הוא אכן האדם המתאים לנהל את המשבר. הציבור מפוצל בשאלה זו: רבים מהמרואיינים (40%) השיבו כי בנט הוא אכן האדם המתאים למשימה אבל כמעט כמספר הזה השיבו על שאלה זו בשלילה (38%). שיעור גבוה ציינו כי אינם יודעים (22%). בקרב הערבים שיעור התולים תקווה בבנט הוא נמוך מאשר בקרב היהודים (21.5% לעומת 44%).

"האם אתה מסכים או לא מסכים שנפתלי בנט הוא האיש המתאים כיום להוביל את מאבק המדינה במשבר הקורונה?" (%, כלל הציבור)

• פילוח של הציבור היהודי לפי מיקום על הרצף החרדי-חילוני מעלה שבכל הקבוצות, לבד מהחילונים, שיעור ניכר, גם אם לא הרוב, מסכים כי בנט הוא האיש המתאים כיום להוביל את מאבק המדינה במשבר הקורונה (דתיים: 62%; מסורתיים דתיים: 55%; מסורתיים לא-דתיים: 49%; חרדים: 48%; חילונים: 32%).
• פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות מעלה, לא במפתיע, כי התמיכה הרבה ביותר במינוי בנט להובלת המאבק במשבר הקורונה היא מקרב מצביעי "ימינה" (80%), אך גם כמעט בכל שאר המפלגות יש בו תמיכה לא מבוטלת.

מסכימים שבנט הוא האיש המתאים כיום להוביל את מאבק המדינה במשבר הקורונה (%, כלל הציבור)

"מבין המילים הבאות, איזו מתארת באופן הטוב ביותר את הרגשתך כיום כלפי תפקוד הממשלה במשבר הקורונה?"

• על מנת לנסות ולהבין את תחושות הציבור הישראלי כלפי תפקוד הממשלה במשבר הקורונה הצגנו למרואיינים, שש מילים המבטאות רגשות שונים, שלוש רגשות חיוביים (שביעות רצון, אמון, גאווה) ושלוש רגשות שליליים (אכזבה, כעס, ניכור). מצאנו כי שיעור מי שביטאו רגשות שליליים (74.5%) עלה בהרבה על שיעור מי שביטאו רגשות חיוביים כלפי הממשלה ותפקודה במשבר (15%). התחושה השכיחה ביותר הייתה אכזבה, בה בחרו כמעט מחצית מהישראלים (45.5%), אחריה כעס (22%), ובמקום השלישי ניכור (7%). כאמור, מיעוט בלבד ביטאו רגשות חיוביים כלפי הממשלה: שביעות רצון (7%), אמון (7%) וגאווה (1% בלבד). לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין תחושות היהודים והערבים בנושא זה.

המילה המתארת באופן הטוב ביותר את הרגשתך כיום כלפי תפקוד הממשלה במשבר הקורונה (%, כלל המדגם)

• פילוח הציבור היהודי לפי מיקום על הרצף החרדי-חילוני מעלה כי החרדים בחרו יותר משאר הקבוצות במילים המבטאות רגשות חיוביים (29%), אם כי גם בקבוצה זו אכזבה הייתה המילה הנפוצה ביותר (45%). החילונים הם הקבוצה שבחרה מעט ביותר במילים המבטאות רגש חיובי כלפי הממשלה – רק 10% מהם בחרו במילים המבטאות רגשות אלה.
• פילוח התשובות לשאלה זו לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת מעלה כי בקרב מצביעי כל המפלגות הרוב בחרו במילים שליליות לתאר את הרגשתם כלפי תפקוד הממשלה במשבר הקורונה, אם כי כצפוי, רוב זה קטן יותר בקרב מצביעי מפלגות הימין.

השיעור שבחרו במילים שליליות לתאר את הרגשתם כלפי תפקוד הממשלה במשבר הקורונה (%, כלל המדגם)

סקר בזק ישראל בימי הקורונה 10 נערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 9-12/7/2020, רואיינו 621 איש ואשה בשפה העברית ו-156 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il