צועדים לאחור בשירותי הדת

כחלק מההסכמים הקואליציוניים, עוברת ראשות הוועדה למינוי דיינים לאחריות המשרד והשר לשירותי דת, ובכך משלימה את חזרת מערך בתי הדין לידי המשרד. מדובר בצעד שיבלום את ההתקדמות המשמעותית שנעשתה בהתנהלות בתי הדין בשנים האחרונות, ויפגע קודם כל בציבור

Flash 90

העברת ראשות הוועדה למינוי דיינים מידי הליכוד למפלגת ש"ס כחלק מההסכמים הקואליציוניים, הביאה למתקפה חזקה של חברי סיעת ימינה על ראש הממשלה והליכוד. למרבה הצער, הדיון במהלך התמקד רק במאבקים הסקטוריאליים שבין החרדים והציונות הדתית על שיוכם המגזרי של הדיינים, מבלי שניתנה הדעת למשמעות ההרסנית של המהלך על פעילות בתי הדין הרבניים ועל הפגיעה שלו בציבור.

כדי להבין על מה המהומה יש לחזור אחורה. מקום המדינה ועד לשנת 2004 היוו בתי הדין הרבניים יחידת סמך של משרד הדתות. בשנת 2004, בשל דרישת מפלגת שינוי, פורק משרד הדתות ובתי הדין הרבניים הועברו לאחריות משרד המשפטים. משרד הדתות הוקם מחדש בשנת 2008 תחת השם המשרד לשירותי דת, אך בשלב זה נשארו בתי הדין במשרד המשפטים. לאחר בחירות 2015, הוחזרו בתי הדין למשרד לשירותי דת, אך נקבע שבראש הוועדה למינוי דיינים לא יעמוד השר לשירותי דת, כך שיובל שטייניץ, שהיה אז שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים נבחר לעמוד בראשה כפשרה.

עתה, הוחלט להשלים את המהלך, וגם ראשות הוועדה למינוי דיינים הוחזרה למשרד לשירותי דת, כך שבראשה עומד כעת השר לשירותי דת, יעקב אביטן מש"ס.

המעבר למשרד המשפטים היה אחד המהלכים המבורכים ביותר שקרו לבתי הדין. שנים על גבי שנים סבלו בתי הדין מתופעות של דיינים שאיחרו או כלל לא התייצבו לדיונים שנקבעו להם, ומביטולים של דיונים שגרמו עוגמת נפש למתדיינים. בשל כך, הוחלט לחייב את הדיינים כבר לפני כ-50 שנה להצהיר בעת המינוי כי הם מתחייבים לעבור לגור בקרבת מקום כהונתם, ושאי קיום תנאי זה יהווה עילה להדחתם. למרות זאת, במשך עשרות שנים תנאי זה לא נאכף. מבקר המדינה מצא בשנת 2003 ש-36% מהדיינים לא התגוררו במקום כהונתם, והמערכת המשיכה לסבול מאיחורים ועיכובים. הסיבה לכך הייתה שהשרים המכהנים היו כמעט תמיד מהמפלגות הדתיות והחרדיות, ולכן חששו להתעמת עם הדיינים בנושא.

עם המעבר למשרד המשפטים בשנת 2004 נגמרה החגיגה. שר המשפטים דאז, טומי לפיד, הכריז על מלחמת חורמה בנושא והחל לפעול להדחתם של הדיינים שלא עמדו בכללים שנקבעו. אפשר אולי לחשוד בטוהר כוונותיו של לפיד, אך התוצאה הייתה שהדיינים פשוט נאצלו להתיישר - אם הם לא רצו למצוא עצמם מחוץ למערכת, ותופעת האיחורים וההיעדרויות נעלמה לחלוטין מבתי הדין.

החזרת ראשות הוועדה למשרד לשירותי דת מלמדת ככל הנראה על תקופה חדשה בבתי הדין. כך, מתוקף תפקידו כראש הוועדה למינוי דיינים, יצטרך השר לשירותי דת הטרי לקבל בקרוב החלטה בנוגע לשתי המלצות מהחודשים האחרונים של נציבות תלונות הציבור על שופטים הנוגעות לדיינים ספרדים המזוהים עם ש"ס: האחת, המלצה להדיח דיין שנמצא כי בדק את בחינות הרבנות אליה ניגש בנו, ולאחר מכן נתפס משקר בנושא. השנייה, להעמיד לדין משמעתי דיין שהתבטא ציבורית כמה פעמים באופן שאינו הולם את תפקידו. בעוד בתקופת כהונתה של ציפי לבני במשרד המשפטים מוצה הדין עם דיינים שפעלו בניגוד עניינים חמור, לא צריך להיות נביא גדול כדי לנחש שהשר החדש ידחה את המלצות הנציבות באדיבות, ללא קשר לחומרת המעשים הנידונים.

החזרת בתי הדין למשרד לשירותי דת מביאה לחשש כבד שהמפכה שהתחילה בבתי הדין תיעצר, וההתנהלות כ"שטייטל" תתעצם במלוא הכוח. הפגיעה שתיגרם מכך לציבור המתדיינים היא הדבר החמור באמת, וחשיבותה גדולה בהרבה מהדיון הבלתי פוסק על צבע הכיפה שחובשים הדיינים.