שלטון החוק בשליט

נתניהו יופיע, כאחד האדם לפני שלושה שופטים, שבסמכותם להכריע, בשמנו כולנו, אם הוא חף מפשע או פושע. זוהי המחשה מזוקקת של השוויון בפני החוק

Flash 90

אחרי הריון ארוך של שנים, ביום ראשון יחל ההליך הפלילי שבראשו הכותרת "מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו". אין זה הריון שמח: בסופו יבוא לעולם ולד שעלול להיות פסק דין מרשיע לראש ממשלה מכהן, מהמנהיגים הגדולים של מדינת ישראל, או זיכוי, שיהיו שיסיקו ממנו, בטעות כמובן, כי מדובר בעלילת דם נגד ראש הממשלה.

נתניהו ביקש לבצע הפסקת הריון תוך השחרת פניהם של מי שעסקו בנושא מתוקף תפקידם, כביכול הם מונעים ממניעים זרים. אבל התיזה לא מחזיקה מים: מפכ"ל משטרה ימני מתנחל וחייכן, בוגר השב"כ ויועץ משפטי לממשלה מבית רביזיוניסטי, אלוף בצה"ל, שנתניהו עצמו מינה לתפקיד ושהיה איש אמונו - אינם מצוותים בקלות לתפקיד השטני שיועד להם. אלשיך איננו מפיסטו ומנדלבליט איננו אחיתופל.

הדרך אל הדיון במחוזי כללה מאות הפגנות בעד ונגד, הרכבה ופירוק של מפלגות, שלוש מערכות בחירות, סדקים באמון הציבור במערכות שלטון החוק, שמותירים את ישראל חבולה ומותשת. סביר להניח שהמאבקים לא ישככו אלא אף ילכו ויחריפו:

מה תהיה רמת האמון של הישראלים בהחלטות, שהן לעיתים הרות גורל, שיקבל ראש הממשלה, כאשר הוא מתפקד תחת איום של אישום פלילי ולכן יש לו מניע אישי חזק להפעיל סמכות בדרך שתיטיב עמו? סדר היום הלאומי העמוס שלנו גובה מחיר לא פשוט מהאזרחים. לכן אמון הציבור שההחלטות הן ענייניות הינו קריטי לשימור החוסן הלאומי. ניהול המשפט עלול לערער חוסן זה.

קיים גם חשש שבמהלך המשפט יחריף המסע לדה-לגיטימציה של מערכת המשפט. כל אמירה או החלטה שולית, יפורשו על ידי מי שאומנותם בכך, כהוכחה ניצחת להטיית דין ולקיומה של דיפ-סטייט שיפוטית המסכלת את רצון הבוחר.

שני צדי המטבע - אי-האמון ברשות המבצעת ואי-האמון ברשות השופטת - אינם מוצדקים. חזקה על נתניהו שיפעיל את סמכויותיו כנדרש ממי שנשבע אמונים לעשות זאת לטובת המדינה. הוא סיכן את חייו כחייל והקדיש אותם, כפוליטיקאי מחונן, לטובת הכלל. אסור לחשוד בו בבגידה בטובת המדינה. כמובן, במהלך המשפט עליו להימנע מעיסוק ישיר או עקיף, באמצעות שלוחים, במערכת המשפט. בכך ייבחן. במקביל, מגוחכת המחשבה שבית המשפט - שאיש איננו יודע מהי נטייתם הפוליטית של חבריו - מבקש לתפור תיק לראש הממשלה. עלינו לקבל באמון מלא את התפקוד של שתי הרשויות: השופטת והמבצעת.

כנגד חששות אלו חשוב להציג את חצי הכוס המלאה: אזרחי ישראל יכולים להיות גאים בכך שלמרות הקשיים מוכח כי גם השליט כפוף לשלטון החוק.

נתניהו יופיע, כאחד האדם לפני שלושה שופטים, שבסמכותם להכריע, בשמנו כולנו, אם הוא חף מפשע או פושע. זוהי המחשה מזוקקת של השוויון בפני החוק. גם מי שהפקדנו בידיו, אך לפני שבוע, את ההכרעות הגדולות ביותר בחיינו הלאומיים, עומד מול שער המשפט, כמוני כמוכם. השופטים יבחנו את הראיות על פי הכללים, ויכריעו לשבט או לחסד. כיוון שנבחרו בהליך מקצועי, לא פוליטי, ראוי לבטוח בהכרעתם.

זה איננו הישג של מה בכך: יש המקוננים על מצב הדמוקרטיה בישראל ומשווים אותה למדינות חצי דמוקרטיות, כמו הונגריה, פולין וברזיל. זו הגזמה פראית. תחילתו הסדירה של משפט נתניהו היא הוכחה מוחצת לכך. אפילו השוואתנו לדמוקרטיה הגדולה, אחותנו ארה"ב, מלמדת על חוסננו היחסי: כזכור, הנשיא טראמפ אמר שיש לו זכות להעניק חנינה לעצמו לו היה מואשם בפלילים. רודי ג'וליאנו, עורך דינו שהיה ראש עיריית ניו-יורק, אמר שגם לו ירה טראמפ בראשו של החוקר המיוחד של ה-FBI, שמונה לבדוק את התנהלותו, אי אפשר היה להעמידו לדין פלילי (אלא רק למשפט הדחה). 

ובחזרה אלינו: חיבורה של משפחת נתניהו לתנ"ך הוא מן המפורסמות. לפיכך חזקה על ראש הממשלה שהוא מכיר את הציווי המוטל על המלך "לשמור... את החוקים האלה לעשותם" (דברים יז). ביום ראשון, כשיתייצב מול החוק, בצד טענת החפות יזכור גם את חובת הכפיפות שלו, כשליט, לחוק ולמשפט.

פורסם לראשונה בידיעות אחרונות.