ראש ממשלה על ספסל הנאשמים
כמה זמן צפוי להימשך המשפט; האם יוכל לטעון לחסינות; עד איזה שלב ניתן להגיע לעסקת טיעון ואילו תקדימים קיימים בעולם? כל מה שרציתם לדעת על משפט נתניהו
הליך פלילי, בוודאי הליך עם מספר כתבי אישום מורכבים, לוקח בישראל זמן רב, ואפילו לעתים מספר שנים. אם צוות השופטים יחליט לקדם את ההליך במהירות וביעילות המירבית, של מספר ישיבות בכל שבוע, כפי שנהג השופט רוזן במקרה של אולמרט, יתכן שההליך יוכל להסתיים בערכאה הראשונה בתוך כשנה, אך רוב הסיכויים שזה לא יקרה.
ברירת המחדל היא שנאשם אמור להיות נוכח בכל הדיונים. עם זאת בהחלט ניתן לפטור את רה"מ נתניהו מנוכחות, ככל שהוא מיוצג ולא תפגע הגנתו. כמובן שבעדותו שלו הוא יהיה חייב להיות נוכח.
לפי החוק, הערכאה הראשונה שתדון בתיק היא בית המשפט המחוזי, בהרכב של שלושה שופטים. לאחר פסק הדין, יוכלו הצדדים לערער לבית המשפט העליון. ברירת המחדל תהיה גם היא הרכב של 3 שופטים, אך בשל חשיבות התיק, יתכן שיוחלט על הרחבת ההרכב.
רה"מ נתניהו יוכל לנסות לטעון לחסינות מהותית (לא החסינות הדיונית עליה הוא וויתר). אך סביר שטענה זו תדחה, לאור ההלכות בבית המשפט שתוחמות בצורה מאד מצומצמת את החסינות העניינית (חסינות במילוי התפקיד). בכל מקרה- את ענין החסינות אפשר יהיה להעלות כטענה מקדמית, עוד בטרם המענה לכתב האישום.
עונשי המקסימום בחוק הם 10 שנות מאסר לעבירת השוחד, ו- 3 שנות מאסר לעברת מרמה והפרת אמונים. העונשים הנפסקים בפועל קלים בהרבה.
כן, בישראל ניתן להגיע לעסקת טיעון בכל שלב של ההליך עד ההרשעה או הזיכוי. ככל שהצדדים יבקשו להגיע לעסקת טיעון, בית המשפט יידרש לאשר אותה, שכן רק במצבים נדירים ביותר בית המשפט מסרב לאשר עסקת טיעון.
עד לפני מספר שבועות, לא שודר אף דיון בבית משפט בישראל בשידור חי (למעט מקרים נדירים כגון משפט דמיאניוק או משפט אייכמן ששודר ברדיו). לאחרונה אישרה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בהחלטה תקדימית שדיונים ספציפיים, בעלי חשיבות ייחודית בבג"צ ישודרו בשידור חי, וכך היה. עם זאת, אין שום סיבה להתחיל לשדר דיונים במשפט פלילי, גם אם הם בעלי פרופיל תקשורתי גבוה כמו זה של משפט נתניהו.
פסק הדין שיינתן בסופו של ההליך המשפטי יעסוק בכל האישומים. עם זאת כמובן שבית המשפט רשאי להרשיע רק בחלקם ולזכות באחרים. ראשית ייגבו העדויות ויישמעו טענות הצדדים בקשר לכל האישומים ובסוף יינתן פסק דין אחד.
דוגמה יוצאת דופן היא סלביו ברלוסקוני. כאשר התמנה לראש ממשלה בשנת 2008 כבר התנהל נגדו משפט פלילי על העלמת מס (המשפט נפתח ב-2005, והוא הורשע במסגרתו ב-2012). בפרשה אחרת הוא הועמד לדין בפברואר 2011, בעודו ראש ממשלה, והוא המשיך לכהן כראש ממשלה עד התפטרותו (ללא קשר ישיר לפרשיות הפליליות שלו) בנובמבר 2011.
היו מקרים אחרים של פוליטיקאים שאמנם לא כיהנו כראשי ממשלה בעת העמתם לדין, אבל עמדו בראש מפלגות שהתמודדו בבחירות - והיו אלטרנטיבה שלטונית של ממש. לדוגמה, אנדראס פפאנדראו היווני עמד בראש המפלגה הסוציאליסטית בעודו מועמד לדין - בבחירות בנובמבר 1989 ובמאי 1990. יאנז יאנשה הסלובני אף עמד בראש המפלגה הסלובנית הדמוקרטית, אחת משתי המפלגות הגדולות בסלובניה, בבחירות ביולי 2014 – אחרי שכבר הורשע בפסק דין סופי והחל את תקופת מאסרו. בשני המקרים, המפלגות של פפאנדראו ויאנש לא זכו בבחירות.
במהלך הסגר האחרון בוטל דיון שנקבע בתיק, לפי החלטת ההרכב. זאת לאחר שמנהל בתי המשפט, על דעת נשיאת בית המשפט העליון ובתיאום עם מ"מ שר המשפטים ולשכת עורכי הדין, החליט על כך שבסגר, ככלל, בתי המשפט יפעלו באופן יזום לדחיית דיונים בהליכים מסוגים שונים, בכפוף לשיקול דעת השופטים. החלטה זו בוטלה בעקבות סיום הסגר. מכאן, שכנראה שהמשפט יכול להתנהל כסדרו, גם אם יוחלט על סגר מחודש, אך הכל בכפוף לשיקול דעתו של הרכב השופטים בתיק.
אין שום סיבה שיהיה בכך כדי לשבש את הליכי המשפט. יתכן כי בית המשפט יתחשב, בקביעת מועדים להוכחות, בכך שהנאשם במשפט הוא מועמד בבחירות, ולכן לא יקבעו בימים האחרונים לקראת הבחירות מועדי דיונים, אף כי יש לזכור שלמרות שזו זכותו להיות נוכח, בית המשפט רשאי לפטור אותו מנוכחות ברוב הדיונים, לבקשתו וככל שבית המשפט יסבור שאין בכך לפגוע בהגנתו.
לא, העובדה שמדובר בממשלת מעבר לא משנה לצורך כך, והמשפט ימשיך להתנהל בדיוק כפי שהתנהל עד ליום בו פוזרה הכנסת.