כולנו בזה ביחד?
משבר הקורונה אולי הביא לשיפור במערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל, אולם בכל הנוגע ליחס הממסדי כלפי הערבים- התמונה שונה לגמרי. הגיע הזמן לשלב את נבחרי הציבור הערבי בתהליכי קבלת ההחלטות – ברמה המקומית והארצית
מערכת היחסית בין יהודים וערבים השתפרה בעקבות הקורונה, כך לפחות סבור רוב הציבור בישראל, בהם 65% מהערבים ו-57% מהיהודים, לפי מדד הקול הישראלי החודשי. ניתן לשער שאחת הסיבות לכך הינה נוכחותם הבולטת של עובדות ועובדים מהחברה הערבית במערכת הבריאות, בחזית המאבק בנגיף. אך בעוד בחינת הלך הרוח הציבורי מבשרת על מגמה חיובית, בכל הנוגע ליחס הממסדי כלפי הציבור הערבי ונבחריו, התמונה הרבה פחות אופטימית.
לראייה, השבוע התקיים בכנסת דיון של הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה, שעסק בהשפעת הקורונה על האוכלוסייה הערבית. הפלא ופלא - אף אחד מחברי הכנסת היהודים, שחלקם אף פיזרו הצהרות בדבר חשיבותה של האוכלוסייה הערבית במהלך שלוש מערכות הבחירות האחרונות – לא טרח להשתתף. בדיון הוצגו נתונים מבהילים ביחס לשיעורי העוני של הציבור הערבי בישראל, ותחזיות של הסלמת הפשיעה על רקע פנייה בלית ברירה של חלק מהציבור לשוק האפור, בשל סירוב הבנקים להעניק להם הלוואות - מה שעשוי להוביל לאלימות בהינתן חוסר היכולת הצפוי לפרוע את ההלוואות. עוד נדונו תופעת המעסיקים שמסרבים לקלוט בחזרה עובדים ערבים שהוצאו לחל"ת ומצוקתם של הבדואים, שממילא הגיעו למשבר בעמדת נחיתות אדירה, אפילו ביחס לשאר האוכלוסייה הערבית. כפי ששאל בתמיהה חבר הכנסת אוסמה סעדי מהרשימה המשותפת - הייתכן כי סוגיות אלו הן בבחינת עניין פנימי של הציבור הערבי, שראוי לזכות לתשומת לב רק מחברי וחברות הרשימה המשותפת?
גם מצוקת הרשויות המקומיות הערביות השובתות כבר מספר ימים על רקע מצוקתן ההולכת וגוברת בעקבות המשבר, נחזית כעניין פנימי של הציבור הערבי. לדברי יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות מדר יונס, חלק מהביקורת לעניין זה צריכה שתהא מופנית למרכז השלטון המקומי, שדאג שרשויות מקומיות חזקות יזכו לפיצויים רחבי היקף על אובדן הכנסת ארנונה עסקית – מבלי להבטיח מנגנון פיצוי הולם עבור רשויות מקומיות ערביות. דרישתם הצנועה יחסית של ועד ראשי הרשויות מהמדינה לקבל תקציבים שיסייעו להם לשרוד את התקופה, עלתה בינתיים בתוהו.
חשוב לזכור – קולם של נבחרי הציבור הערבי בכנסת וברשויות המקומיות הערביות משקף את קולו של הציבור הערבי שבחר בהם. כל ניסיון להפרדה הינו מלאכותי. התעלמות מהמצוקות אותן הם מבקשים להעלות לסדר היום, היא התעלמות מהציבור הערבי וממצוקותיו. מן הראוי שהממסד ייחס משקל לטענותיהם, יאזין להם באוזניים כרויות ובנפש חפצה ויסייע ככל הניתן. בתוך כך, דומה כי כבר בשלה העת שנבחרי הציבור הערבי ייקחו חלק בעיצוב המדיניות ביחס לסוגיות ארציות ומקומיות. כל אימת שיכולתם של נבחרי הציבור הערביים להעלות לסדר היום את האינטרסים של הציבור הערבי בישראל מסתכמת בדיונים ממוקדים על החברה הערבית או בהפגנות מול משרד האוצר (לשני "המופעים" מעטים טורחים להגיע), דבריהם עומדים בבחינת "קול קורא במדבר". משכך, למרות הנתונים המעודדים אודות השיפור ביחסים בין יהודים לערבים בעקבות הקורונה, קשה להתבשם נוכח הריח המבאיש העולה מהיחס כלפי נבחרי הציבור הערבי.
פורסם לראשונה בהארץ.