על שולחנו של שר התקשורת החדש

האתגרים שמונחים לפתחו של שר התקשורת הנכנס ידרשו ממנו מנהיגות מהירה ובעיקר עמידה בלחצים, כאשר היחסים בין הפוליטיקה והתקשורת נמצאים היום במצב טעון מאי פעם. התעשייה מצפה ליציבות, הסרת חסמים הפוגעים בשחקנים קיימים ועתידיים וחלוקת נטל הוגנת בין השחקנים השונים

Flash 90

שלום ליועז הנדל, שר התקשורת החדש, וברכות על המינוי. הרבה משימות מוטלות לפתחך, אבל אפתח דווקא במה שלא כדאי לך לעשות.

אל תתעסק בצורך להקים רשות תקשורת עצמאית וחוץ ממשלתית במקום משרד התקשורת. רק מלאך יוותר על המשרד שלו לטובת רשות כזאת. נסתפק באיחוד הכל כך נחוץ של שתי רשויות הרגולציה על הטלוויזיה – הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו והמועצה לשידורי כבלים ולוויין. חבל על הכסף המגיע מדמי רישיון מופרכים ומקשה על הזכיינים וחבל על הכפילות הרגולטורית המיותרת.

עכשיו לעבודה. התמנית לשר תקשורת בממשלה שהצדקת הקמתה הייתה משבר הקורונה. ובכן, הקורונה הכתה עמוק בשוק הטלוויזיה ולימדה אותנו, באקסטרים, את מה שידענו גם כך:

אחת, לא רק שהטלוויזיה לא מתה אלא שהיא מושלת בכיפה ללא עוררין. הנתח של ערוצי הברודקאסט מתוך סך הצפייה הזכיר את ימי טרום-הדיגיטל והשאיר אבק אפילו למלחמות האחרונות בעזה.

שתיים, המתח המובנה בין המחויבות הציבורית שיש לערוצי הברודקאסט - העברת מידע אמין לציבור ואחריות על האסקפיזם הרגשי שלו - לבין המודל העסקי הקורס שלהם, הגיע לשיא של כל הזמנים.

שלוש, אותו מודל עסקי שבגללו לא הצפייה היא שמכניסה את הכסף, אלא הפרסום, הפך למלכודת מוות. שוק הפרסום קיבל את חבטת המילניום וייקח תקופה ארוכה עד שישוב לממדיו הרגילים, שהיו מקובעים גם כך בשנים האחרונות.

ארבע, צריך להתבונן בפרטים המרכיבים את התמונה הגדולה. קשת מסיימת את המשבר בתור מדורת השבט, אבל ללא אופק הפקות, שנעצרו בחבטה. רשת לא תשרוד ללא הזרמת מזומנים לערוץ. הפקות המקור בתאגיד ממשיכות במרץ אבל חטיבת החדשות שלו לא קיבלה את אמונו של הקהל וגם לא את אמונם של מקבלי ההחלטות, שבחרו להופיע אצל הזכייניות המסחריות בפריים טיים לייב. ערוץ 20 מייצר בעיקר ביקורת תקשורת על הערוצים האחרים. הוט ויס, פרטנר טיוי וסלקום טיוי – נהנו מאד מהרייטינג של הברודקאסטריות, כי הוא היה עוגן של שימוש בשירותים שלהן ולא עלה להן, כזכור, אפילו שקל אחד. שירותי הסטרימינג המשלימים, בעיקר בדמות נטפליקס, שנהנתה מאחוז חדירה אדיר בישראל (לפי הערכות מדובר בארבעים אחוז מהישראלים שהיה להם מנוי לנטפליקס עוד לפני המשבר), הפכו לשחקן בעל משמעות.   

מכל אלה אפשר לראות, אדוני השר, שמפץ גדול לא יתרחש בשוק הטלוויזיה בעתיד הנראה לעין. אבל, תפקידך הוא לערער על מוסכמות ולפעול בתוך תנאי הפתיחה המורכבים האלה. לא, לא אסביר לך איך למחוק את כל הכללים המיותרים שמאפיינים את הפיקוח על הזכיינים. לא אסביר שצריך ליישר את מגרש המשחקים העקום שמתקיים בין ערוצי הטלוויזיה, הכבלים והלוויין לבין השחקנים הדיגיטליים המקומיים והבינלאומיים ולהחיל על כולם רגולציה רזה ומדורגת. את כל אלה יודעים במשרד התקשורת כבר שנים ארוכות. מה שנדרש כעת הוא עיסוק קונקרטי ומעשי בשאלות מי צריך להיכנס, בהינתן משבר הקורונה, מתחת לעגלה של נשיאה בנטל הוצאות ערוצי הברודקאסט ומי ידאג למימון יצירה ישראלית מקורית.  

הנה שתי המשימות הדחופות ביותר: ראשית, צור לגיטימציה לדיון האם השחקניות בברודקאסט יכולות להסתמך רק על הכנסות מפרסום או שיש לאפשר להן לדרוש מכל מי שמעביר את השידורים - הפלטפורמות הרב ערוציות, בכבלים, בלוויין ועל גבי הרשת – השתתפות בהוצאות. אל תניח שיהיה בכך חיזוק של שחקנים חזקים ממילא: הרייטינג הגבוה הוא אחיזת עיניים בלבד. יש להניח שתהיה חקיקת הסדרים רחבה השנה או כל חקיקת הצלה כלכלית אחרת: יהיה צורך לשתף פעולה עם אנשי אגף התקציבים באוצר כדי לחשוב על הסדר שייכלל בתוכה ולדאוג ממש אותו.

שנית, השת על שחקנים נוספים חובה לשאת בנטל ההפקה הישראלית המקורית. העול שמתחלק היום בין התאגיד, הברודקאסטרים והכבלים והלוויין, חייב לכלול גם את השחקניות הדיגיטליות (סלקום טיוי ופרטנר טיוי); ועל שחקנים בינלאומיים (נטפליקס, אמזון פריים ויוטיוב טיוי). הרווח יהיה משולש: הציבור הישראלי, שזכאי לתרבות ישראלית מקורית וגם הוכיח שהוא אוהב ורוצה בה – יקבל אותה; השחקנים הקורסים בשוק הקיים יזכו להקלה בעומס ואנחנו נרוויח פחות איומים בסגירת ערוצים; ותעשיית ההפקה והיצירה המבעבעת שלנו תבטיח את קיומה. עכשיו הזמן לרדת לפרטים וליצור מבנה ארגוני לקרן הפקה כזאת, שיכלול את מתווה חלוקת הנטל; הכרעה היכן ישודר התוכן ומי יפקח על האופרציה. יש כאן הזדמנות בלתי חוזרת שלך לעבוד יחד עם ידידך חילי טרופר, שר התרבות, על תפיסה הוליסטית של הפקה מקורית: הקורונה הרי הוכיחה שאין טעם בהפרדה בין קולנוע וטלוויזיה.

כל אלה ידרשו ממך מנהיגות מהירה ובעיקר עמידה בלחצים. היחסים בין הפוליטיקה והתקשורת נמצאים היום במצב טעון מאי פעם. התעשייה מצפה ליציבות, הסרת חסמים הפוגעים בשחקנים קיימים ועתידיים וחלוקת נטל הוגנת בין השחקנים השונים. אם תצליח לעשות כן, הפלורליזם כבר יבוא מעצמו, עד כמה שאפשר לצפות לכך בשוק מסחרי וקטן מאד.

פורסם לראשונה בדה מרקר.