לתשומת לב הוועדה לבחירת היועץ - מדדים להצלחת היועץ המשפטי הבא

שקיפות ומדדים להערכה ביצועית- שני נדבכים שלא קיימים היום בהערכת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. לתשומת לב וועדת האיתור לבחירת היועמ"ש הבא- קראו המאמר של קרמניצר ולוריא להבטחת הצלחתו של מי שיחליף את ויינשטיין.

המאמר פורסם לראשונה בדה מרקר

בקרוב נעמוד בפני מינוי של יועץ משפטי לממשלה שיחליף את היועץ יהודה וינשטיין. מטבע הדברים, בתהליך בחירה מסוג זה עולה לדיון מידת ההתאמה של המועמדים לתפקיד: האם הם משפטנים טובים, עצמאיים, ערכיים וחרוצים? תפקיד היועץ המשפטי הוא אחד התפקידים הקשים ורבי החשיבות בשירות הציבורי כולו. היועץ עומד בראש התביעה הכללית, מייצג את המדינה ואת האינטרס הציבורי בערכאות משפטיות ומשמש היועץ המשפטי הראשי של רשויות השלטון. הצלחתו של היועץ המשפטי לממשלה מותנית בתכונות אופיו ובכשירותו המקצועית, ולכן אי אפשר להגזים בחשיבות תהליך בחירת המועמד.

יחד עם זאת, העובדה שהדיון החשוב הזה מתנהל רק אחת לשש שנים, עם בחירת יועץ משפטי חדש, היא בעיה חמורה. גם בין מינוי של יועץ משפטי אחד לבא אחריו, יש מקום לשאול אם אותו מועמד, אשר עשה רושם כל-כך טוב בתחילת הדרך, ממשיך לתפקד היטב גם לאחר שמונה לתפקיד היועץ המשפטי: האם הוא מצליח לשמור ולקדם את שלטון החוק ואת העקרונות החוקתיים של ישראל? האם הוא מצליח לתת ייעוץ וייצוג משפטי עצמאי, אחראי, איכותי ואפקטיבי שמסייע לרשויות למלא את תפקידיהן במסגרת החוק? האם הוא מצליח לפקח על הרשויות כך שלא תחרוגנה ממסגרת החוק והעקרונות החוקתיים של ישראל? האם הוא פועל בעצמאות נטולת פניות? האם הוא נוהג באחריותיות? האם הוא מנהל טוב? האם המערכת שבאחריותו מתפקדת במהירות מספקת? האם הוא שומר על הגינות ושוויוניות התביעה?

לפעמים השאלות האלה עולות לדיון כאשר הציבור מסכם את הכהונה של היועץ המשפטי לממשלה.

עתים נדירות גם תוך כדי כהונתו. אולם הדיונים האלה לוקים בחסר. אין כל ניסיון בישראל לבחון באופן סדיר ושיטתי אם היועץ ממלא היטב את תפקידיו. הסיבה לכך היא שאין לאף אחד בישראל את הכלים לעשות זאת. שלא כמו מקביליו במדינות אחרות, כגון ארצות הברית, קנדה, בריטניה, אירלנד ואוסטרליה, בישראל היועץ אינו מפרסם דוח שנתי, ופעולותיו מדווחות בקצרה בלבד במסגרת הדוח השנתי של משרד המשפטים. מדוע בישראל היועץ המשפטי לממשלה אינו מגדיר בפומבי את יעדיו ואת המדדים להגשמתם כפי שעושים מקביליו בעולם? האם הוא לא חייב בשקיפות ובדיווחיות? כדי שהציבור יוכל להעריך את תפקודו באופן שיטתי וסדיר נדרש מידע על בסיס מדדים ידועים, אולם הציבור הישראלי, נכון להיום, אינו מקבל מידע כזה.

כדי להשלים את החסר אנו ממליצים על: (1) פרסום פומבי לתכנית העבודה הרב-שנתית של עבודת היועץ, אשר תלווה בדוח שנתי מפורט; (2) קביעת אמות המידה שעל פיהן ידווח היועץ על פעולותיו ועל הפעולות של המחלקות שבאחריותו, על פי מדדי תפוקה, הצלחה ואיכות תהליכי הניהול; (3) יצירת מערכת מדדים מלאה בשיתוף של היועץ עם הציבור כדי לשקף את אחריותו הציבורית.

לציבור יש אינטרס מן המעלה הראשונה שהיועץ המשפטי ימלא את תפקידיו על הצד הטוב ביותר. כדי להבטיח זאת, לא ניתן להסתפק בדיון כללי ואקראי שמתרחש, במקרה הטוב, אחת לשש שנים. מן הראוי שהיועץ ידווח באופן שוטף על פועלו לציבור על פי יעדים ומדדים שיאפשרו להעריך את הצלחת המערכת שבראשה הוא עומד. היועץ הטוב לא רק יטפל בעניינים השוטפים שיובאו לשולחנו, אלא יגיש תכנית עבודה אסטרטגית ויפעל למימושה.