יום הפליט הבינלאומי: עת למדיניות מקלט הוגנת בישראל

היעדר האפשרות בטווח הזמן הנראה לעין להשיב את האזרחים הסודנים והאריתראים לארצותיהם מחד גיסא, והירידה הדרמתית במספר הנכנסים לישראל, מאידך גיסא, מחייבים ביתר שאת קביעת הסדרים ראויים לטיפול באוכלוסיית מבקשי המקלט השוהה בישראל.

ב- 20 ביוני מצוין "יום הפליט הבינלאומי", שיסודו בהחלטת העצרת הכללית משנת 2000 לציין את מועד כינוסה של הועידה הבינלאומית בה נוסחה האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים. בשנת 2015 ישנם יותר פליטים, מבקשי מקלט, ועקורים (בתוך מדינתם) מאשר בכל תקופה מאז סופה של מלחמת העולם השניה: 59.5 מיליון בני אדם, לפי נתונים שפרסמה נציבות האו"ם לפליטים ב- 18 ביוני. רק מיעוטם מגיעים למדינות המערב. סוריה היא "יצואנית" זרם הפליטים והעקורים הגדול ביותר כיום: כ- 4 מיליון סורים נאלצו לעזוב את מדינתם מאז החל העימות המזוין במדינה; 1.8 שוהים בתורכיה, 1.2 מיליון בלבנון, 600 אלף בירדן, וכ- 250 אלף בעיראק. מיעוטם יוצא למסע רב תלאות חוצה ים-תיכון בתקווה להגיע לחופי אירופה. מדינות אירופה קלטו עד כה עשרות אלפי סורים בלבד, רובם המכריע בגרמניה ושבדיה. לצד זאת, כ- 9 מיליון סורים עקורים במדינתם. במקביל, נמשך משבר הפליטים הרוהינגים ממינאמר (בורמה), בה הם חשופים לרדיפה מתמשכת.

בניגוד לשכנותיה האחרות של סוריה, ישראל לא פתחה את שעריה בפני סורים הנמלטים מאימי הקרבות, והגדר שהושלמה על גבול מצרים חוסמת מזה כמה שנים את כניסתם של מבקשי מקלט חדשים מאפריקה. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים (מעודכנים לאפריל 2015), שוהים בישראל כיום 45,711 מבקשי מקלט, רובם המכריע נמלטו מאריתריאה (כ- 73 אחוזים) ומסודאן (כ- 9 אחוזים). חלקם מתגוררים בישראל שנים רבות. בכל שנת 2014 נכנסו לישראל 41 מבקשי מקלט. ישראל אינה מרחיקה בכפיה אריתראים וסודאנים למדינותיהם, כיוון שהיא יודעת שהרחקה כזו תפר לא רק את עקרון "אי ההחזרה" הקבוע באמנת הפליטים, אלא גם עקרון דומה הקבוע באמנה נגד עינויים וכן כללים אחרים של המשפט הבינלאומי.

נוכח העובדה שגם לשיטתה של המדינה לא ניתן להרחיק את מבקשי המקלט, כליאת חלק מהם או החזקתם במתקן שרב הדומה בינו לבין כלא על השונה פסולה בתכלית. ואמנם, בספטמבר 2014, קבע בית המשפט העליון שתיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות, שאפשר את החזקתם ב"מרכז לשוהים" חולות לפרק זמן בלתי מוגבל אינו חוקתי שכן הוא פוגע באופן לא מידתי בזכויות לחירות ולכבוד. זכויות אלה נתונות לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לכל אדם (להרחבה, ראו: פסילת תיקון מס' 4: לחוק למניעת הסתננות: בדרך לסיבוב שלישי?). תיקון מס' 4 החליף את תיקון מס' 3, שנפסל על-ידי בית המשפט העליון בספטמבר 2013, ואִפשר את החזקתם במשמורת למשך שלוש שנים (להרחבה, ראו: החוק למניעת הסתננות – גרסת נובמבר 2013: לא תם ולא נשלם). השופטת (בדימוס) ארבל שכתבה את פסק הדין המרכזי בעניין תיקון מס' 3 קבעה, ביחס לתיקון מס' 4, כי "מדובר באותה גברת – זו של תיקון מס' 3 – בשינוי אדרת". למרבה הצער, תיקון מס' 5, שחוקקה הכנסת ב- 8 בדצמבר 2014, נסמך על אותם אדנים; עתירה כנגד תיקון מס' 5 (בג"ץ 8665/14 דסטה) תלויה ועומדת בפני הרכב של תשעה שופטי בג"ץ.

ב- 31 מרץ 2015, הודיע משרד הפנים כי בכוונתו לחייב חלק מהאריתראים וסודאנים המוחזקים בחולות לעזוב למדינה שלישית, ככל הנראה אוגנדה או רואנדה (ראו דו"ח של המוקד לפליטים ומהגרים: באין רצון חופשי). מי שיסרבו יוחזקו כמי שאינם משתפים פעולה עם הרחקתם, ויושמו במעצר עד שהרחקתם תתאפשר. עתירה מנהלית שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים נגד הודעת משרד הפנים (עת"מ 54836-04-15 האגוס נ' משרד הפנים) נמחקה על יסוד היותה, לכאורה, עתירה מוקדמת.

ב-4 ביוני 2015, פרסמה ועדת החקירה שמינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם לבחינת סוגיית זכויות האדם באריתריאה דוח נוקב במיוחד. חרף גודלה, אריתריאה היא יצואנית הפליטים החמישית בגודלה בעולם; מבין הטובעים בים התיכון, אריתראים מהווים את קבוצת האוכלוסיה השניה בגודלה (לאחר סורים ולפני סומלים). באשר לסודאן, אך לפני ימים בודדים נמלט נשיא סודאן מדרום-אפריקה, שם עמד להיות מיושם כנגדו צו מעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בחשד לביצוע פשעים נגד האנושות ורצח עם (ג'נוסייד). עד היום, ישראל לא השיבה ולו לבקשת מקלט אחת שהוגשה על-ידי יוצאי דרפור. בתגובה לפניה בעניינו של אחד ממנהיגי קהילת דרפור בישראל שבקשת המקלט שלו תלויה ועומדת כמעט שנתיים, הודיעה המדינה כי טרם גיבשה מדיניות כוללת בעניין בקשות אישיות המוגשות על-ידי מבקשי מקלט מדרפור.

היעדר האפשרות בטווח הזמן הנראה לעין להשיב את האזרחים הסודנים והאריתראים לארצותיהם מחד גיסא, והירידה הדרמתית במספר הנכנסים לישראל, מאידך גיסא, מחייבים ביתר שאת קביעת הסדרים ראויים לטיפול באוכלוסיית מבקשי המקלט השוהה בישראל. ההתעמרות בהם על-ידי צמצום שעות הקבלה בלשכות משרד הפנים, זריעת פחד ובלבול בקרבם, והפעלת לחץ עליהם בכדי שיבקשו "לעזוב מרצון" הם אמצעים פסולים. הגיעה העת לאמץ מדיניות אנושית, הוגנת, וחוקתית.

מדיניות זו צריכה לכלול, ראשית, הסדרה ראויה של מעמדם המשפטי של כל השוהים בישראל שאינם בני הרחקה. אשרת השהייה בישראל מסוג 2(א)(5) שהם מחזיקים בה כיום אינה מזכה אותם בזכויות סוציאליות. הגדרת מבקשי המקלט כתושבים ארעיים תאפשר להם גישה לשירותי בריאות ורווחה בכל רחבי הארץ. הדבר יאפשר להם לממש את זכויותיהם הבסיסיות, יפחית מהעומס הקיים על שירותי הבריאות והרווחה בדרום תל אביב, וימנע הידרדרות של מקרי בריאות ורווחה לכדי למצבי חירום.

מדיניות זו דוחקת אותם למצבים של עוני ומצוקה, וגורמת להתרכזותם באזורים מוחלשים, שבהם הם יכולים להרשות לעצמם למצוא מחסה. רוב מבקשי המקלט עובדים, והמדינה התחייבה בפני בית המשפט העליון שלא לנקוט צעדי אכיפה נגד מעסיקיהם, אך על רישיונות הישיבה שהם מחזיקים מצוין במפורש שאין הם רישיונות עבודה. הפיכת עבודתם לחוקית צפויה להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים, ולעצור את השחיקה בשכר המינימום, שנגרמת כתוצאה מהיווצרותו של כוח עבודה זול וקל לניצול. בנוסף, בשל מעמדם החוקי המעורער, מבקשי המקלט מתקשים כיום להשיג עבודה מחוץ למרכז. היתרי עבודה יפחיתו את חששם של מעסיקים ברחבי הארץ להעסיקם, ויגבירו את פיזורם ברחבי הארץ.

שנית, נדרשת בדיקה הוגנת של הבקשות המוגשות על-ידי מבקשי מקלט להכרה בהם כפליטים לפי אמנת הפליטים. במדינות מקלט אחרות, למעלה משמונים אחוז מבקשות המקלט של אריתראים ולמעלה מששים אחוז מבקשות המקלט של סודאנים מתקבלות על יסוד בחינה הוגנת של הקריטריונים הקבועים באמנה, ואין יסוד להניח שקים הבדל מהותי בין מאפייני הרדיפה שהם חוו לבין מאפייני הרדיפה שחוו מי שנמצאים בישראל. מכאן שאחוז ההכרה הנוכחי בישראל – הנופל מעשירית האחוז – הוא מביך ומביש. יש לבדוק את בקשות המקלט בהתאם לסטנדרטים פרשניים ראויים מוסרית ומשפטית למדינה שרואה עצמה חלק ממשפחת העמים. חשוב להבהיר, כי גם ביחס למי שיימצא כי אינו זכאי למעמד פליט בהתאם לקריטריונים הקבועים באמנת הפליטים אך לא ניתן להרחיקו למדינת המוצא יש להחיל את העקרונות שהצגנו לעיל.

מן הראוי שיום הפליט הבינלאומי יהווה זרז לגיבוש מדיניות מקלט הוגנת בישראל.

התמונה באדיבות Shutterstock