רוב הישראלים רוצים שר בריאות מקצועי

הציבור הישראלי, ובכללם החרדים, מאבדים בהדרגתיות את אמונם בשר הבריאות, ומעדיפים ששר הבריאות הבא יהיה איש מקצוע. האמון בראש הממשלה נתניהו, לעומת זאת, נשאר יציב וגבוה יחסית

Flash 90

"באופן כללי, איך היית מגדיר את רמת הלחץ שלך כיום, על סולם שבין 1=אין לחץ כלל, ל-10=לחץ רב מאוד?"

• יש ירידה קלה אך מתמשכת ברמת הלחץ הממוצעת של הציבור בישראל: מ-5.64 לפני כשבוע, דרך 5.54 בסוף השבוע שעבר ל- 5.46 כיום.
• הפער בין רמות הלחץ הממוצעות של גברים לנשים גדל כתוצאה מירידה בלחץ של הגברים (מ-5.39 ל-5.06), לעומת יציבות בלחץ של הנשים (בשתי המדידות 5.87).
• גם במדידה הנוכחית רמת הלחץ הממוצעת הנמוכה ביותר היא של המבוגרים (גיל 65 ומעלה -4.85; גיל 55-64 - 5.21), לעומת רמות לחץ גבוהות בהרבה בקרב הצעירים (עד 24 - 5.48; 25-34 - 5.80; 35-44 - 5.73).
• פרדוקסלית, למרות התחלואה בקורונה הגואה במגזר החרדי, בציבור זה נמדדה ירידה ברמת הלחץ (מ-5.02-5.08 בשתי המדידות הראשונות ל-4.27 במדידה הנוכחית, אם כי ייתכן שמדובר במדידה חריגה חד-פעמית).

"עד כמה אתה חושש או לא חושש למצבך הכלכלי בעתיד הנראה לעין?"

• כמו במדידות קודמות גם הפעם כשני שלישים מהציבור הביעו חשש לעתידם הכלכלי (66%). החשש בציבור הערבי גבוה מזה שבציבור היהודי (63% בהשוואה ל-80%).
• ככלל החשש של נשים גבוה משל גברים; הקבוצה המביעה את החשש הכלכלי הרב ביותר הן נשים ערביות (88%) כשאת המועט ביותר מביעים גברים יהודים (59%).
• העלייה החדה ביותר בחשש לעתיד הכלכלי נמדדה אמנם בקרב צעירים יהודים עד גיל 24 (מ-55% ל-70.5%), אבל שיעור החוששים הגבוה ביותר נמצא דווקא בקבוצת הגיל 35-54 - כשלושה רבעים חוששים לעתידם הכלכלי. החשש הנמוך ביותר לעתיד הכלכלי נמצא אצל המבוגרים מעל גיל 65, אם כי גם כאן מדובר ברוב (52%).
• שיעורי החרדים והדתיים שדיווחו על חשש לעתידם הכלכלי (50% ו-53%, בהתאמה) נמוך משיעורם בקרב החילונים, המסורתיים הלא-דתיים והמסורתיים הדתיים (בהתאמה: 65%, 67%, 77%).

"האם אתה אופטימי או פסימי לגבי יכולת ההתאוששות מהמשבר הנוכחי של החברה הישראלית?"

• חלה ירידה קלה במידת האופטימיות של הציבור הישראלי לגבי יכולת ההתאוששות של החברה מהמשבר הנוכחי (מ-70% במדידה הקודמת ל-66.5% הפעם).
• גברים (70%) ממשיכים להיות אופטימיים יותר מנשים (63%).
• בימים האחרונים ניתן לראות ירידה משמעותית באופטימיות בקרב החרדים (מ-88% בסקר הקודם ל-77% בנוכחי). ועדיין, הם אופטימיים יותר משאר הקבוצות (דתיים – 76%; מסורתיים דתיים - 67%; מסורתיים לא-דתיים - 67%; חילונים - 58%).

"האם יש או אין לך אמון באישים הבאים המובילים את ההתמודדות עם נגיף הקורונה?"

• האמון בראש הממשלה נתניהו ממשיך להיות גבוה יחסית (54% הפעם בהשוואה ל-57.5% במדידה הקודמת).
• עיקר הירידה באמון בנתניהו חלה בציבור החרדי (מ-89% ל-71%), אם כי גם בקרב החילונים חלה ירידה משמעותית באמון בו (מ-46% ל-37%).
• האמון בשר הבריאות ליצמן ממשיך לרדת: מ-40% לפני שבועיים ל-29% לפני ארבעה ימים ו-24% במדידה הנוכחית. הירידה באמון בליצמן היא נחלת כל קבוצות ההגדרה הדתית (יהודים), והיא נעה בין 6% ל-11%.
• לא חל שינוי משמעותי במידת האמון בגורמים המקצועיים בתחום הרפואה ובתחום הכלכלה והאוצר. כבעבר, גם הפעם האמון בראשונים עולה בבירור על האמון באחרונים (64% לעומת 45% נותני אמון).
• שני מוסדות שזוכים לאמון הרב ביותר של הציבור על פעולתם במשבר הקורונה הם: צה"ל - 79% (83% מהיהודים ו-56% מהערבים) והמשטרה - 65% (68% מהיהודים ו-53% מהערבים).

"לדעתך, עד כמה הציבור הישראלי נשמע להנחיות משרד הבריאות בקשר לנגיף הקורונה?"

• כבמדידה הקודמת, 45% מהמרואיינים ציינו גם הפעם כי הציבור נשמע להנחיות במידה רבה או במידה רבה מאוד, 42% - במידה בינונית ו-13% בלבד במידה מועטה או כלל לא.

"בהשוואה למה שאתה שומע על מדינות אחרות, איזה ציון היית נותן למדינת ישראל על האופן שבו היא מתמודדת עם אתגר מגפת הקורונה על סולם שבו 1= גרוע מאוד ו-10= מצוין?"

• הציון הממוצע שנותנים הישראלים לתפקודה של מדינת ישראל עם מגפת הקורונה הוא 7.13.
• הציון הממוצע בעניין זה שנותן למדינה הציבור היהודי (7.22) גבוה במעט מהציון הממוצע שנותן לה הציבור הערבי (6.66).
• מצביעי מפלגות הקואליציה נותנים למדינה ציונים ממוצעים גבוהים מאוד (ש"ס - 8.45; ימינה -7.96; יהדות התורה - 7.89; הליכוד - 7.84). לעומת זאת הציונים הממוצעים שנותנים לה מצביעי המפלגות שאינן בקואליציה נמוכים במידה ניכרת (הרשימה המשותפת - 7.05; ישראל ביתנו - 6.63; העבודה גשר מרצ - 6.61; כחול לבן - 6.34).

"האם בחג הפסח הזה תקפיד על המנהגים הבאים כמו בעבר:" (יהודים בלבד)

• ביעור חמץ בבית – רוב הציבור היהודי (80%) לא ישנה את התנהגותו בנושא: מחציתם יקפידו השנה כבעבר, ומחציתם לא הקפידו על כך בעבר ולא יקפידו גם השנה. 14% ציינו כי השנה יקפידו פחות מבעבר.
• כחמישית מהקבוצות היותר דתיות ציינו כי השנה יקפידו פחות מבעבר על ביעור חמץ (מסורתיים דתיים -21% ; חרדים - 20%; דתיים - 15.5%).
• הקפדה על כשרות לפסח – בנושא זה כנראה שלמגפת הקורונה לא תהיה כמעט השפעה. 89% מהמרואיינים ציינו כי ינהגו השנה כבעבר. רק 6% ציינו כי השנה יקפידו פחות מבעבר.

שר הבריאות בממשלה החדשה

• רוב גדול בציבור הישראלי רוצים ששר הבריאות הבא יהיה איש מקצוע, כלומר רופא (70%).
• התמיכה בשר מקצועי גבוהה יותר בקרב ערבים (85%) מאשר בקרב יהודים (67%).
• פילוח לפי דת מעלה כי בכל הקבוצות, לבד מהחרדים, האפשרות המועדפת היא מינוי מקצועי (באופן חריג כמחצית מקרב המרואיינים החרדים בחרו באפשרות "לא יודע/ת").

"לדעתך, מהו הגורם העיקרי בגללו אנשים מצייתים להוראות של השלטונות למניעת הידבקות בנגיף הקורונה?"

• בעיני הציבור הסיבה הראשונה לציות היא פחד מהידבקות (54%). במקום השני נמצא אי הרצון לסכן אוכלוסיות פגיעות (21%), 15.5% הצביעו כסיבה העיקרית על החשש מענישה על הפרת ההוראות ו-6% על ציות אזרחי לחוק.
• כמעט שני שלישים מהמבוגרים (גילאי 55 ומעלה) ציינו כי הפחד מהידבקות הוא הסיבה המרכזית לציות, לעומת 39.5% בלבד מהצעירים (עד גיל 24) ו-42% מגילאי 25-34

מה ההסבר לשיעור ההידבקות הגבוה בריכוזים החרדיים?

• 30% ציינו כי ההידבקות הגבוהה בריכוזים החרדיים נובעת מזלזול של קבוצה זו בחוקים ובהנחיות המדינה, 25% טענו כי לחרדים לא הגיע המידע הרלוונטי, 21.5% גרסו כי ההדבקה הגבוהה נובעת מכך שהחרדים הקשיבו רק להוראות הרבנים ו-19% תלו את הקולר בצפיפות הדיור הגבוהה במגזר זה.
• מעל מחצית החרדים ציינו כי צפיפות הדיור היא הגורם המרכזי להדבקה הגבוהה, שעה שכמחצית מהדתיים (48%) ציינו כסיבה המרכזית את היעדר המידע הרלוונטי. הסיבה העיקרית לדעת המסורתיים, המסורתיים הלא-דתיים והחילונים היא זלזול של החרדים בחוקים ובהנחיות של המדינה (בהתאמה: 31%, 30%, 43%).

ההסבר לשיעורי ההדבקה הגבוהים בריכוזים חרדיים, לפי הגדרה דתית (%, יהודים)

"לדעתך, האם בעקבות משבר הקורונה הממשלה תגדיל או לא תגדיל באופן משמעותי את תקציב הבריאות כדי שבעתיד המערכת תהיה המוכנה טוב יותר?"

• רוב קטן (53%) סבורים כי בעקבות המשבר הנוכחי תקציב הבריאות יגדל.
• פילוח לפי הגדרה דתית (יהודים) מעלה כי רוב גדול מהחרדים חושב שהממשלה תגדיל את תקציב הבריאות (70%) לעומת מיעוט (39%) מהחילונים הסבורים כך.

"מתי, להערכתך, תחזור ישראל לשגרה מלאה בעקבות ירידה בסכנת נגיף הקורונה?"

• שליש חושבים שהחזרה לשגרה תהיה תוך חודש עד שלושה חודשים ושיעור דומה - שהחזרה תהיה בין שלושה חודשים לשנה. רק 13% חושבים כי ישראל תחזור לשגרה מלאה מיד לאחר חג הפסח ועוד כעשרה אחוזים חושבים שהחזרה לשגרה תיקח למעלה משנה.

סקר בזק ישראל בימי הקורונה 3 נערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 5-6/4/2020, רואיינו 615 איש ואשה בשפה העברית ו-153 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il