המשבר הבא כבר לפתחנו

ביום שאחרי משבר הקורונה, בעוד מנהיגי העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שהותיר אחריו, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה - ההתחממות הגלובלית

Flash 90

משבר הקורונה הוא רק חזרה גנרלית למשבר הגדול והבלתי הפיך שצפוי לנו. הקורונה, שתפסה את מערכות הבריאות ברחבי העולם במצב של חוסר מוכנות, אמנם פוגעת לכולנו במהלך החיים התקין ומסכנת את חייהם של מיליוני קשישים ברחבי העולם, אבל היא תסתיים. אם בתוך חודש-חודשיים או שנה-שנתיים - ברור שבסוף היא תעלם והעולם, כפי שהכרנו אותו, יחזור לקדמותו. מנגד, כשהמשבר הבא יגיע -  לאנושות כבר לא תהיה דרך חזרה, לא בידוד ולא סגר יעזרו לנו. ולא, לא מדובר בניבוי עתידות, או בגחמה של פוליטיקאי כזה או אחר שמבקש להפחיד את הציבור. גם לא מדובר בתחזית כלכלית מבוססת מודלים שהסיכוי שתתממש זהה לסיכוי שלא ויסלחו לי לרגע כל הכלכלנים – שאני חלק מהם. מדובר במגמה מתמשכת שקורית כבר עכשיו, ושלפי מרבית המדענים בתחום אם לא ננקוט בצעדים מידיים למתן את המגמה עוד היום, עוד נתגעגע לימי משבר הקורונה, והשיר של להקת It’s the end of the world as we know it" - REM" יהיה המציאות העגומה שתטפח על פנינו בתוך מספר עשורים בודדים.

המשבר הבא הינו תוצאה של ההתחממות הגלובלית – להלן "משבר האקלים". אם נדמה לכם שמדובר בנושא זניח שכמה פעילי סביבה משועממים המציאו, אני מפנה אתכם לקריאת ההשכמה שפרסם בשבוע שעבר (26.3.20) ארגון ה-הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ציבורי-פרטי, המאגד תחתיו את מנהיגי העולם מתחומי הפוליטיקה,  העסקים, התרבות ועוד לעיצוב אג'נדות גלובליות, אזוריות ותעשייתיות.WEF. הארגון מציג את התגובה המהירה של מנהיגי העולם למשבר הקורונה (מי יותר ומי פחות), ומזהיר שלמרות האזהרות המדעיות החוזרות ונשנות לגבי הסכנות שמציב בפנינו משבר האקלים- התגובה מאחרת להגיע. כותבי הדוח קוראים למנהיגי העולם ללמוד ממשבר הקורונה, שממחיש עד כמה חמורה הפגיעה בכל היבטי החיים, כאשר נאלצים להגיב למשבר במהירות ללא היערכות מראש.

ברחבי העולם מתפעלים מהירידה הדרסטית בפליטת CO₂ בתקופה הקצרה מאז פרץ משבר הקורונה, שאילץ את העולם "לעצור מלכת", אולם העובדה שנאלצנו להגיב בכזו מהירות ועוצמה חסרת תקדים, היא שהובילה לפגיעה הכל-כך חמורה בכלכלה ובשגרת החיים של מיליוני אנשים ברחבי העולם.

ביום שאחרי המשבר הנוכחי, בעוד מנהיגי מדינות העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שיותיר אחריו וירוס הקורונה, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה. בניגוד לקורונה, משבר האקלים צפוי וידוע מראש ולכן ניתן לנהל אותו טוב יותר, באמצעות מעבר הדרגתי ומתוכנן לכלכלה דלת פחמן.

השאלה שמעלה דוח ה-WEF היא כיצד ניתן לשמר גם ביום שאחרי משבר הקורונה, את התועלת הסביבתית שהרווחנו כאנושות, הודות לעצירת הטיסות, הפחתת הנסועה וצמצום הפעילות התעשייתית, ומה ניתן ללמוד לגבי מחיר התגובה המידית שנדרשה במשבר זה, כאשר הבחירה אם להיערך מראש ובהדרגה למשבר הבאה – נמצאת בידינו.

בעיני רוב מנהיגי העולם משבר האקלים נראה רחוק מדי, גדול מדי, נורא מדי מכדי להתמודד איתו. אמנם בפורום הכלכלי בדאבוס, שהתקיים בינואר 2020, תפס משבר האקלים מקום של כבוד, ודוח הסיכונים השנתי של ה-WEF דירג את סיכוני האקלים והסביבה בין חמשת האתגרים המובילים שעימם יתמודד העולם בעשור הקרוב, אולם עד כה לא נעשו צעדים ממשיים להיערך למשבר.

משבר האקלים מתקבל באדישות מצד מנהיגי העולם, מאחר והשלכותיו אינן מגיעות במהירות מבהילה כמו משבר הקורונה. הן צפות באטיות על-פני שנים ועשרות שנים והאיום נראה לרובנו רחוק מדי כדי להיערך אליו כעת. הבעיה שבניגוד לווירוס, שמגיב במהירות יחסית למדיניות הבידוד, למשבר האקלים לא יהיה מענה מהיר בעוד 2-3 עשורים. לא מדובר במשבר שיחלוף מעצמו באמצעו בידוד של כמה שבועות או חודשים, אלא משבר פרמננטי ובלתי הפיך.

עד כדי כך שארגון ה-WEF השווה את אי-ההיערכות למשבר האקלים כמקרה קלאסי של "תסמונת הצפרדע המתבשלת במים חמים", שכן  כשנהפוך כולנו למרק של ההתחממות הגלובלית זה כבר יהיה מאוחר מדי.

אז כיצד נוכל לשמר את ההישג העצום של המשבר הנוכחי ולשמר את הקטנת הפליטות גם ביום שאחרי?  כותבי דוח ה-WEF מציינים בהקשר זה כי מחקרים במדעי החברה מראים לנו כי הדרך בה אנו מטיילים, מבלים וצורכים אנרגיה הינה תוצאה של בחירה אישית. כשמשפחות יוצאות לחופשה, הן מחדירות לילדיהן תפיסות לגבי איך נראים "החיים הטובים". משבר הקורונה לימד חלק גדול מאתנו שגם עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה, שאפשר ליהנות מהפנאי גם בבית, ליהנות מאומנות ומוזיקה מקומית ומבילוי משפחתי צנוע עם המשפחה. המשבר הזכיר לנו שאנחנו לא חייבים את המרוץ הבלתי נגמר של תרבות הצריכה ונסיעות לחו"ל.

ביום שאחרי, על ממשלות וגופים עסקיים לגבש מדיניות ואסטרטגיות לשימור הדברים הטובים שנלוו למשבר הקורונה - למשל השקעה בפס רחב ציבורי ואיכותי, הטלת מיסים על צריכת הדלק במטוסים, הסטת ההשקעות לאנרגיות ירוקות והקטנת הנסועה (באוויר וביבשה). האתגר הגדול שניצב בפנינו בשנים הקרובות הוא לשכפל את מהירות ודחיפות התגובה שאנו רואים היום במשבר הקורונה – גם לטיפול במשבר הבא, משבר האקלים. זה הזמן לצאת מהציניות, להביט למשבר הקורונה בעיניים ולחשוב היטב איזה עולם נרצה להשאיר כאן לילדים שלנו לחיות בו.

רגעי משבר הם זמן מתאים לבצע שינוי, עצרנו לרגע מהמרוץ המטורף וזה הזמן להגדיר מחדש את הדברים לפני שהם נופלים חזרה למקומם. אז כדאי מאוד שהמגיפה תיתן לנו נקודת מבט חדשה על מה צפוי לנו ובעיקר לילדינו במשבר הבא, אם לא נתעורר בזמן ונתחיל לשנות מסלול עוד היום.