משבר הקורונה- להשקיע היום כדי לשקם את כלכלת היום שאחרי

מדינת ישראל מתמודדת כיום לא רק עם משבר בריאותי חמור בשל נגיף הקורונה, אלא גם עם משבר כלכלי בהיקף חסר תקדים. על מנת שהמשק יוכל לחזור לתפקוד ביום שאחרי, על הממשלה להזרים בעת הזו סכומי כסף גדולים ונדיבים, כדי להבטיח שהעסקים, העצמאים ומשקי הבית יהיו מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שלהם ולהתקיים

Flash 90

בעודנו מנסים לעכל את העובדה שבתוך מספר שבועות זינק מספר הזכאים החדשים לדמי אבטלה בהיקף חסר תקדים, של יותר מחצי מיליון איש – עובר מוקד הדיון למסלולי הפיצוי לעצמאים ולכלל המגזר העסקי שמתארגן בהדרגה להיקפי הפעילות הנמוכים.

כדי שהמשק יוכל לחזור לתפקוד ב"יום שאחרי", על הממשלה להזרים בעת הזו סכומי כסף גדולים ונדיבים, כדי להבטיח שהעסקים, העצמאים ומשקי הבית מסוגלים לעמוד בהתחייבויות הקיימות שלהם.

ברחבי אירופה (בריטניה, גרמניה, ספרד, צרפת) כבר הבינו את גדול האיום ומעניקים חבילות סיוע בהיקף חסר תקדים, בשיעור של בין 16 ל- 12 אחוזי תוצר.

נראה שבישראל מקבלי ההחלטות עדיין לא הפנימו שהאופן שבו נצא מהמשבר הנוכחי תלוי כרגע במידה רבה בהיקף הסיוע שיינתן לעסקים.

חשוב להבין שההבדל בין סיוע משמעותי לבין הטבות קוסמטיות הוא הבדל בין מגזר עסקי קורס ומאות אלפי מובטלים גם ביום שאחרי, לבין התאוששות מהירה וקליטה מחודשת של מרבית היוצאים לחל"ת. עיקר ההבדל בין שני התרחישים הללו תלוי בהיקף הסיוע ובחלוקתו בצורה נבונה.

הסיוע הממשלתי חייב להתמקד באותם חלקים בציבור שנקלעו למצב שאין להם מקורות נזילים לקיים את משק הבית שלהם בתקופה הזו ושאינם מסוגלים לשרוד חודשיים ללא הכנסה - לקנות אוכל למשפחתם, להחזיר משכנתאות, לשלם שכר דירה, לקנות תרופות במידת הצורך ועוד...  

אם למרבית השכירים ניתנן מענה מסוים, בדמות תשלום דמי אבטלה בזמן חל"ת, הרי שלאוכלוסיית העצמאים המענה שניתן נכון לרגע זה (מענק בסך 6,000 ₪ לעצמאי עם מחזור שנתי של עד 300,000 אלש"ח) בהחלט איננו מספק, כאשר חלקם הגדול כרגע לא צפוי לעמוד בקריטריונים ולכן לא יוכל לקבל את התמיכה מהמדינה. מדיניות ממשלתית שכזו עלולה לגרור למצב בו קרוב ל- 500 אלף עצמאיים יימצאו את עצמם ללא יכולת לדאוג לצרכי הבסיס של משק הבית האישי שלהם. מצב שכזה אסור שיקרה.

על הממשלה לעשות כל שביכולתה בעת הזו כדי לסייע גם לעצמאים ולבעלי העסקים לשרוד את התקופה הזו, כדי שיוכלו להיות כאן ביום שאחרי ולסייע לגלגלי המשק לחזור לפעולה ולכל השכירים שיצאו לחל"ת לחזור לעבודתם. אין שום הצדקה לתת לעסק לקרוס, כאשר הוא מתמודד עם משבר שלא באשמתו ושאין לו שליטה עליו. זה הזמן לתת את מיטב התמיכה הממשלתית, כדי לסייע לעסקים לצוף מעל המים ולשרוד את התקופה הזו.

מימון דמי אבטלה לכל היוצאים לחל"ת הינו צעד מבורך אך לא מספק. יש לדחות עד לחודש יוני את כל תשלומי המיסים (מע"מ, ביטוח לאומי, מס הכנסה וארנונה) ולפרוס את ההחזר החל מחודש יולי ע"פ שישה תשלומים, כך שסך הכנסות המדינה ממיסים, במונחים שנתיים, לא ייפגע בשל הדחייה (ההכנסות ייפגעו בכל מקרה בשל הירידה הדרסטית בפעילות).

כדי להעריך את עוצמת הפגיעה הצפויה בכלכלה הישראלית, לקחנו תרחיש אופטימי יחסית לפיו לאחר ירידה דרסטית בפעילות המשקית ובתוצר בין אמצע מרץ לסוף אפריל, החל מחודש מאי המשק חוזר בהדרגה לפעילות ועד סוף שנה חוזר לפעילות כמעט מלאה. בתרחיש זה הנחנו שהממשלה תתמוך כראוי גם במשקי הבית של אוכלוסיית העצמאיים, כך שאלו יצליחו לשרוד את התקופה ללא קריסה כלכלית (נזכיר שזהו התרחיש האופטימי...), ושמרבית העובדים שהוצאו לחל"ת – יוחזרו בהדרגה להיות מועסקים ביום שאחרי.

בתרחיש (אופטימי) זה, עלולה השנה להסתכם בנסיגה של כ- 6% עד 7% בתוצר השנתי לעומת ממוצע השנה הקודמת ושיעור האבטלה, שבימים אלו מגיע לשיא של כ- 600 אלף איש, יתחיל לרדת בהדרגה החל ממאי. בהנחה סבירה שכ- 70% עד 75% מהיוצאים לחל"ת יחזרו למקום עבודתם, והיתר יישארו מובטלים גם ביום שאחרי, נראה עד סוף השנה את מספר המובטלים יורד בהדרגה לטווח שבין 290 ל-320 אלף איש, המשקף גידול של 150 - 180 אלף איש לעומת הממוצע בחודשים ינואר-פברואר (אז היה מספר מובטלים כ- 140 אלף איש), אך נמוך משמעותית מרמת השיא שנרשמת בימים אלו.

בממוצע שנתי צפוי שיעור האבטלה בתרחיש זה לעמוד על 9.5% עד 10%, ומספרם הממוצע של המובטלים יעמוד על כ- 385 עד 400 אלף איש.

ללא התערבות ממשלתית מאסיבית, יכולת ההתאוששות של המשק תיפגע משמעותית, ועומק הנסיגה בתוצר, לצד הגידול במספר השכירים שלא יוחזרו לעבודה – יהיה גבוה בהרבה מנתונים אלו.

חשוב לזכור שהמשבר הנוכחי הוא משביר גלובלי. הירידה הנוכחית בביקושים העולמיים תשפיע גם על תעשיית היצוא וההי-טק, והפגיעה במצבם הכלכלי של משקי הבית ברחבי העולם תביא להאטה בפעילות הגלובלית גם בתרחיש האופטימי של חזרה הדרגתית לשגרה במהלך חודש מאי. הכלכלה בכל העולם נפגעת בימים אלו, וסביר להניח שעיקר מאמצי ההבראה והשיקום העולמיים יופנו לתמיכה בעסקים ובמשקי הבית המקומיים, לעידוד רכש מקומי ולשיקום מערכות הבריאות.