שמירה על הדמוקרטיה, גם במצבי חירום

בעוד ישראל עודנה מתמודדת עם מצב החירום הנוכחי בעקבות משבר הקורונה - כבר עכשיו ניתן להצביע על מספר תיקונים הכרחיים שיסייעו לשמור על הדמוקרטיה ומוסדותיה, גם במצבי חירום עתידיים. בין היתר, חשוב שההכרזה על מצב החירום תהא מפורטת וברורה, כמו גם לשמור על עצמאותן ותפקודן התקין של הכנסת, מערכת המשפט והתקשורת, ועיגון סמכויות חירום מסוימות בחקיקה קיימת

Shutterstock

משבר נגיף הקורונה עודנו בעיצומו, אולם כבר אפשר להצביע על מספר תיקונים בחוק שישפרו את עמידות הדמוקרטיה בישראל בפני משברים עתידיים.

במצב חירום נדרש לנקוט בזריזות באמצעים חריגים, לכן מוצדקת הרחבת סמכויות הרשות המבצעת.  דווקא משום כך חיוני לאפשר את המשך פעולת הרשויות שתפקידן לפקח עליה.

הכרזת מצב החירום – מצב חירום קיים בישראל מאז הקמתה. החוק הנוכחי מגביל את תוקפה של ההכרזה לשנה לכל היותר ויש בכך שיפור לעומת המצב הקודם. עם זאת, נקודת התורפה היא שהחוק אינו מגדיר מהו "מצב חירום" ואינו מחייב לציין בהכרזה ממה הוא נובע – מלחמה, איומי טרור, אסון טבע או מגפה. התוצאה היא, שהממשלה משתמשת בסמכויות החירום לטיפול במשבר הקורונה, ללא אישור הכנסת, למרות שההנחה הייתה תמיד שמצב החירום הוא ביטחוני. לא ראוי ש"מצב חירום" יהיה "מוצר מדף" לשימוש רב-תכליתי והדבר אינו מתיישב עם האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות שישראל צד לה. נדרש לתקן את חוק יסוד: הממשלה ולחייב שהכרזה על מצב חירום תציין את מהותו וסיבותיו. בנוסף, יש לצמצם את הסמכות להתקין תקנות שעת חירום לעניינים הרלוונטיים לסוג מצב החירום שהוכרז.

שמירת עצמאותן ותפקודן של הכנסת ומערכת המשפט – מצב חירום עשוי לחייב התאמות באופן פעולתם של הכנסת ובתי המשפט. עם זאת, ההחלטה מהן ההתאמות הנדרשות חייבת להישאר בידי מליאת הכנסת והנהלת בתי המשפט. מסוכן לאפשר לממשלה להכתיב לרשויות שתפקידן לפקח עליה כיצד עליהן לפעול במצב חירום. הפיתוי לנטרל אותן עלול להיות גדול מדי. החוק הנוכחי כולל הוראות חלקיות, שאין בהן די על מנת למנוע שימוש לרעה בסמכויות חירום. החוק קובע שאין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות ואולם הדבר לא מנע משר המשפטים לצמצם את פעילותם של בתי המשפט מכוח תקנות רגילות בדבר סדרי דין. יש להבהיר בחוק יסוד כי הסמכות לקבוע כיצד תפעל מערכת המשפט בשעת חירום תוקנה לעומדים בראשה של הרשות השופטת ולהם בלבד.

בעיה דומה קיימת בנוגע לכנסת. אמנם, חוק יסוד: הכנסת מוגן מפני תקנות שעת חירום והכנסת יכולה לבטלן. כמו כן, לח"כים עצמם ולמבנה הכנסת יש חסינות, אבל אין בכך די. חשוב לקבוע באופן פוזיטיבי, כי הוראות בדבר התאמת פעולתה של הכנסת למצב חירום יקבעו בתקנון הכנסת ובו בלבד. החוק היום מתייחס רק לאפשרות להעתיק את מקום מושבה של הכנסת בנסיבות מיוחדות. יש לתת את הדעת גם על מתן אפשרות השתתפות והצבעה מרחוק, לפחות במצב חירום. נראה שהטכנולוגיה היום בשלה ובטוחה דיה כדי לאפשר זאת. הדבר עשוי להיות רלוונטי גם במצבי חירום מסוגים אחרים.

הבטחת פעולתה התקינה של התקשורת – חשוב ש"כלב השמירה" של הדמוקרטיה ימשיך לפעול במצב חירום. לזכותה של הממשלה יש לומר כי לא נעשה ניסיון, ולו בעקיפין, לצמצם את פעילות התקשורת והיא הוחרגה אף מתקנות שעת חירום בדבר הגבלת מספר העובדים במקום עבודה. עם זאת, הדבר לא צריך להיות תלוי ברצונה הטוב של הממשלה ויש לקבוע כי תקנות שעת חירום לא יגבילו את התקשורת, או לכל הפחות, שתקנות מסוג זה תחייבנה אישור פרלמנטרי, גם במצב חירום.

בחינה מקיפה של סמכויות חירום בחקיקה קיימת – עיקרן של ההגבלות שהוטלו עד היום על האזרחים מקורן בסמכויות חירום בפקודת בריאות העם, שמקורה בימי המנדט. מכוח סמכויות אלה אסר מנכ"ל משרד הבריאות על עובדי מערכת הבריאות לצאת לחו"ל. לשם השוואה, על מנת למנוע מחיילי מילואים לצאת לחו"ל נדרש צו של שר הביטחון ואישור מוועדת חוץ וביטחון בכנסת. יש לעגן סמכויות חירום מסוג זה בחקיקה ולהתאימן לאיזונים הנדרשים במשטר דמוקרטי. 

פורסם לראשונה בערוץ 7.