הישראבלוף והשטייטל נפגשו בבקו"ם

אם זה לא היה ברור עד עכשיו, אז הדוח הקשה של הוועדה המקצועית בראשות האלוף במיל' נומה לבדיקת נתוני גיוס החרדים הכוזבים שפורסם בשבוע שעבר, מוכיח שוב עד כמה נדרשת בחינה מחודשת, ויותר מכך פעולה, הן בחוק לגיוס חרדים והן באופן שבו צה"ל מגייס אותם בפועל

Flash 90

הנתונים שהצבא פרסם לאורך השנים הציגו תמונת מצב שקרית ששיעור המתגייסים התרחב, אך בפועל רק דשדשנו סביב מספר קבוע ומוגבל לאורך שנים. בספירה נכללו גם יוצאים בשאלה, נוער שנשר מהמגזר החרדי, וכאלה שבחרו להיות דתיים ולא חרדים, במקרה זה אמנם לפי חוק, אך ללא כל היגיון.

הכשלים החמורים מלמדים שהסתמכות על יעדים בלבד בגיוס חרדים יצרה נזק חמור. בנוסף על עיגול המספרים, היא הביאה למאמץ לגיוס חרדים בגילאים מבוגרים, הכרוכים בעלות משמעותית לצה"ל וליצירת תנאים לא שוויוניים לעומת יתר המתגייסים, ובל נשכח כי הרצון לעמוד ביעדים יצר התנגדות להורדת גיל הפטור בצמרת הצבא.

המסקנות המתבקשות מהדוח המטלטל הן כי על מנת לגרום לחרדים נוספים להתגייס, יש להציע דרכים אפקטיביות לכך, ומנגד - לפטור את רוב החרדים שאין פוטנציאל לגייסם בגיל שבו יוכלו להשתלב בהכשרה מקצועית ובתעסוקה איכותית. כדי ליצור שינוי רדיקלי בעניין, מציע מתווה המכון הישראלי לדמוקרטיה מודל גיוס חדש לצעירים החרדים.

לפי המודל המוצע, חוק הגיוס החדש יכלול הגדרה ברורה לשאלה "מיהו חרדי", ויקבע שכל צעיר שעל פי מדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים איננו חרדי בעת גיוסו, לא ייספר במניין החרדים המגויסים. שינוי כזה יגרור אמנם דיווח על מספר מתגייסים נמוך מהקיים, אך מטרת החוק איננה לגייס את "יוצאי המגזר החרדי". האם אנחנו מעדיפים להמשיך לעצום עין ולעבוד על עצמנו שהחרדים מתגייסים בהמוניהם? כנראה שלא.

לא הרבה זוכרים שאחת הסיבות בגללה הלכנו לבחירות היא אי-העברת מתווה הגיוס של משרד הביטחון בכנסת לפני למעלה משנה. פרט לקביעת יעדים עולים לגיוס חרדים, הציע המתווה לראשונה סנקציות כלכליות על הישיבות, במקרה של אי עמידה ביעדים. ככלל, זוהי גישה נכונה הכוללת תמריצים חיוביים ושליליים, כדי להשפיע על המציאות ולא רק על הספירה שלה, אולם יש למקד את הסנקציות בבני גילם של המועמדים לשירות מקרב האוכלוסייה החרדית, ולהעמיד אותן על רף גבוה, שאלמלא כן האפקט שלהן יהיה מצומצם בהתאם. בהתייחס להמלצת ועדת נומה, ספירת היעדים בצה"ל לא תהיה בידי האחראי על גיוסם, אלא באחריות אכ"א, וכל זאת תחת פיקוח מוקפד של ועדת החוץ והביטחון בכנסת.

ולשינוי המשמעותי ביותר, גילאי המועמדים לגיוס. המתווה שאנו מציעים הוא שגיל החרדים המיועדים לשירות ביטחון יעמוד על 18-21. בשכבת גיל זו, יעשו המשרתים החרדים שירות מלא, ללא הגמשת תנאי השירות והתגמול עליו. במקביל, יש להעלות את התגמול לכלל הצעירים המשרתים. ניתן יהיה לגייס בהיקף מצומצם גם חרדים בגילאים מבוגרים יותר למקצועות נדרשים בצה"ל, אך זאת רק על פי צרכי הצבא ושיקולי עלות-תועלת.

בהתאם לכך, גיל הפטור משירות צבאי ירד מ-24 ל-21. הלומדים בישיבות יחויבו בתקופת לימודים של שלוש שנים, לעומת תקופת שירות בצה"ל של שנתיים וחצי בקרב גברים מהאוכלוסייה הכללית החל מהקיץ הקרוב. וכך, בהגיעם לגיל 21, כאשר רובם עוד לא נשואים, הם יקבלו פטור משירות צבאי ויוכלו לפנות להכשרה מקצועית הולמת ולתעסוקה.

מודל הגיוס המוצע יגדיל את מספר החרדים המשרתים בשירות איכותי, לצד מתן אפשרות לשילוב החרדים הלא-מגויסים בשוק העבודה הישראלי בגילאים צעירים, לטובתם ולתועלת החברה כולה. ויפה שעה אחת קודם.

פורסם לראשונה במעריב.