האם נכון להוריד את גיל הפטור לחרדים?
להורדת גיל הפטור לגיוס חרדים, כפי שהומלץ על ידי הוועדה שהקים הרמטכ"ל לבדיקת נתוני גיוס החרדים לצה"ל, יש אמנם יתרונות לא מבוטלים, אך הוועדה לא לקחה בחשבון שיקולים לוגיים וענייניים שלא ניתן להקל בהם ראש
Flash 90
צוות הבדיקה שהקים הרמטכ"ל בנושא נתוני גיוס חרדים לצה"ל חשף כי מנגנון הספירה והדיווח של אגף כוח אדם בצה"ל, היטה את המספרים. התברר, שבניגוד לדיווחים הצה"ליים, לא רק שמספר המתגייסים איננו תואם את יעדי הגיוס, אלא כמות המתגייסים החרדים אינה במגמת עלייה. הדו"ח אינו מעגל פינות: נקבע כי הספירה התבצעה בפרשנות שחרגה מהגדרות החוק "באופן מודע, מכוון ושיטתי", שהתקלות "נבעו מרשלנות מקצועית חמורה" ושמדובר ב"כשל מערכתי, מקצועי ופיקודי חמור".
בהתחשב בעובדה שמדובר בנושא שבית המשפט העליון קבע כי הוא "התפר הרגיש של החברה הישראלית", ושממשלות בישראל נופלות ומוקמות סביב נושא קריטי זה פעם אחר פעם, ברור שאי אפשר להגזים בחשיבות הטיפול בכשלים שהתגלו - שעניינם בירור העובדות - ובתיקונם.
אבל, צוות הבדיקה ביקש "להגדיל ראש" אל מחוץ לגבולות המנדט שקיבל מהרמטכ"ל. הוא לא הסתפק בבדיקה העובדתית, כפי שהוסמך, אלא גם בחר לעסוק "בנושאי מדיניות". צוות הבדיקה מצא כי "על הדרג המדיני מוטלת החובה לגבש אסטרטגיה לאומית-חברתית בנושא גיוס ושירות בני המגזר החרדי בצה"ל". ניתן להרהר בשאלה האם צוות שממנה הרמטכ"ל כדי לתקן כשל של הצבא, ראוי שיקבע מהן החובות המוטלות על הדרג המדיני. על פניו זהו בלבול רשויות, אף שכוונותיו בוודאי טובות, שפועל בניגוד לכיוון הדמוקרטי הנאות.
חשוב מכך: צוות הבדיקה לא הסתפק בקריאת כיוון לפעולה של הדרג המדיני, אלא גם מיהר להמליץ "להוריד באופן הדרגתי את גיל הפטור, כך שישרת את האסטרטגיה הלאומית שתסוכם". זהו עניין מוקשה ביותר:
ראשית, לוגית - המלצה זו, כמו גם המלצה הפוכה להעלות את גיל הפטור, אמורה להיות תוצאה של האסטרטגיה. כיצד מנסח הצוות המלצה קונקרטית בסוגיה מרכזית ביותר, לפני שהדרג המדיני גיבש את האסטרטגיה כנדרש?
שנית, עניינית - הצוות מנסח את המלצתו בלא שיפרוס את מלוא מסכת הטיעונים הרלוונטית, בעד וכנגד. וזאת יש להבין: ככל שגיל הפטור יורד ומתקרב לגיל 18, כך גם הסיכוי שחרדים יתגייסו לצבא או ישרתו בשירות אחר כלשהו לטובת הכלל, הולך ופוחת. אם, נניח, כבר בגיל 20 יקבלו פטור, מדוע שיסכימו להתגייס לשירות צבאי או אזרחי אם הוא יסתיים לאחר גיל הפטור? האם ניתן לקבוע המלצה מכרעת שכזו, מבלי לשכנע בדבר תקינותה?
מעבר לכל אלה: כמחצית מכלל שופטי בית המשפט העליון לדורותיו, מאז קום המדינה, דנו בסוגיית גיוס בני הישיבות, בשורה ארוכה מאד של פסקי דין. שני ההסדרים החוקיים האחרונים שקבעה הכנסת הוכרזו כבלתי חוקתיים על ידי הרכבים מורחבים משום שאינם שוויוניים דיים. כל ההכרעות המשפטיות הללו היו כלא היו בעיני הוועדה. היא ממליצה, למעשה, להתעלם מהן וללכת בכיוון ההפוך: להוריד את גיל הפטור ובכך להגדיל את אי השוויון. ועוד: כיצד מתיישבת ההמלצה עם הכוונה לקיים את צה"ל כצבא העם? מתן פטור פורמאלי לחרדים – שהם כרגע שמינית מהאוכלוסייה, ובגיל הגיוס קרוב לחמישית ממנה - הוא גזר דין מוות לכוח השכנוע שצה"ל הוא צבא העם.
יש, כמובן, טיעונים נכבדים בעד הורדת גיל הפטור למרות הפגיעה בשוויון. הדבר עשוי להביא לשילוב מהיר יותר של חרדים בשוק העבודה, לחסוך כסף לצה"ל ולהגן על מקומן השווה של נשים בצבא. אבל בג"ץ וחלק גדול מאד מהעוסקים בתחום מבינים השלכות אלו, אך סבורים שאין לגזור מכך את המסקנה שהוועדה ממליצה עליה. בעיניהם לא ניתן להגיע לשילוב חרדים בברית הגורל הישראלית באמצעות פטור חוקי מלא מכל חובה לאומית.
פורסם לראשונה בידיעות אחרונות.