מדינת ישראל חייבת שידוד מערכות כללי

השפל אליו הגענו מחייב שינוי עמוק בהתנהגות השלטונית, באכיפת החוק וברתימת מערכת החינוך למערכה נגד השנאה, הגזענות והאיבה לאחר, תוך הטמעת שוויון ערך האדם וקדושת חייו, באשר הוא אדם. כדאי שנזכור- היחלשות של שלטון החוק, מזמינה פריעת חוק. ובהעדר שלטון חוק, אין תקומה לחברה.

התמונה באדיבות Shutterstock

בימים האחרונים נחרדנו להיווכח עד כמה צדק הנשיא ראובן ריבלין בדבריו על החולי בחברה הישראלית. אירועי השבוע האחרון אשר התחילו בהסתה נגד החלטת בימ"ש העליון, ההתקפה הנפשעת על חברוּת בקהילה הגאה והסתיימו ברצח המתועב של תינוק פלשתיני, מחייבים שידוד מערכות כללי.

אחד המאפיינים של פשעים אידיאולוגיים הוא שמדובר בפשיעה מונעת שנאה, שהינה חוזרת ונשנית על אותו רקע, והיא אינה מתרחשת בחלל ריק. זו שנאה שזקוקה לאידיאולוגיה ויש לה שורשים לפחות בחלק מהציבור ומי שנתפשים בעיניו כמנהיגיו. בבסיס האידיאולוגיה הזו מצויה כפירה בשוויון ערך האדם וקדושת חייו, באשר הוא אדם ודה-לגיטימציה של ציבורים שלמים.

פשיעה כזו שואבת עידוד והשראה מחולשת שלטון החוק. חולשה זו מתבטאת ביחס סלחני מצד גורמי אכיפת החוק כלפי עבריינות אידיאולוגית מצדם של יהודים, שהתנהגותם בהקשרים אחרים היא נורמטיבית. היא מתבטאת גם ביחס סלחני כלפי מסיתים לגזענות ולאלימות. קשה להימנע מההשוואה עם תקופת ווימאר בגרמניה, שבה נהגה מערכת המשפט לנהוג באמות מידה שונות לגמרי בעבריינים אלימים ומסיתים- אלה מהם שנתפשו כפטריוטים זכו ליחס מקל ביותר, ואלה שלא נתפשו ככאלה זכו ליחס מחמיר.

קשה שלא לקשור בין האירועים שהתרחשו כאן בשבוע האחרון. רק לפני כמה ימים היינו עדים לרפיון ואוזלת ידה של המדינה נוכח הבנייה בלתי חוקית ביהודה שומרון, חלקה על קרקע פרטית של פלשתינאים. גם את אופן הטיפול בעברייני "תג מחיר" קשה לתאר כמזהיר. לחולשת שלטון החוק במדינה גם היבט מוסדי מובהק- היא מתבטאת גם בהתקפות הבלתי פוסקות על בית המשפט העליון כל אימת שפסיקתו אינה לרוחו של השלטון, תיוג של שופטיו כפוסט ציוניים ודרישה למנות לבית המשפט "פטריוטים אמתיים" (ע"פ ח"כ רוברט אילטוב).

לאחרונה החליט בג"ץ שלא לדחות עוד החלטה מבוששת להתבצע בדבר הרס מבנים כאלה. החלטתו נתקלה בהתנגדות בכוח כלפי גורמי הביטחון שנדרשו לבצע את ההחלטה. במקום להתייצב כאיש אחד לצדו של שלטון החוק, בחרו מנהיגי ציבור לצאת בהתקפה פרועה ומשולחת רסן נגד בית המשפט. גם מי שנמנע מהתקפה כזו, סבר כי יש לתגמל את פורעי החוק בהישג פוליטי-מעשי בתחום ההתנחלות. זו התנהגות שלטונית שהיא בבחינת עידוד לאלימות. ההתבטאויות נגד בית המשפט חורגות מביקורת על פסיקתו, ויש בהן דה-לגיטימציה שלו ושל שופטיו. התבטאויות אלה והצעות שונות לצמצם את סמכותו או לשנות את דרכי בחירת השופטים חותרות תחת עצמאות השפיטה. אין ערך לרשות השופטת אם אינה עצמאית. אין מדינת חוק ללא רשות שופטת עצמאית. כדאי שנזכור- היחלשות של שלטון החוק, מזמינה פריעת חוק. ובהעדר שלטון חוק, אין תקומה לחברה, "איש את אחיו חיים בלעו".

השפל אליו הגענו מחייב שידוד מערכות בהתנהגות השלטונית, באכיפת החוק וברתימת מערכת החינוך למערכה נגד השנאה, הגזענות והאיבה לאחר, תוך הטמעת שוויון ערך האדם וקדושת חייו, באשר הוא אדם. בראש ובראשונה, מתחייב שינוי בגישת המנהיגות שיש לה השפעה המעצבת נורמות חברתיות. השפל אליו הגענו מחייב דיון עומק בסוגיית הכיבוש ושלילת זכויות אזרחיות מן הפלשתינים תושבי יהודה ושומרון במשך שני דורות. במובן זה, משטר הכיבוש וההתנחלות אינו מאפשר שלטון חוק שוויוני בשטחים. הכיבוש והמגמה הנמשכת של נישול הפלשתינאים מצמיחים באופן טבעי ערוגות של באושים, רק שוטה יחשוב שמדובר ב"עשבים שוטים".