פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה

אף שפיצול מוסדי של משרת היועץ המשפטי לממשלה יביא לחיזוק שלטון החוק, תנאי לכך הוא שהפיצול ייעשה בשום שכל. מן הראוי שהפיצול יכלול הקמת רשות תביעה עצמאית שתהיה מנותקת מהזירה הפוליטית ושהיועמ"ש ימשיך להחזיק בסמכות הבלעדית לייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ובבג"ץ, וכך יישמר כוחו כשומר סף.

התמונה באדיבות Shutterstock

המאמר פורסם לראשונה ב"הארץ"

בימים האחרונים מתקיים דיון ציבורי בעקבות דברי שרת המשפטים איילת שקד, שאמרה כי היא שוקלת לפצל את משרת היועץ המשפטי לממשלה. אין זה נושא חדש. השאלה אם ראוי לפצל את משרת היועץ המשפטי לממשלה עומדת על הפרק כבר שנים רבות. היועץ המשפטי לממשלה מחזיק כיום בשלושה תפקידים עיקריים. הוא עומד בראש התביעה הפלילית ואחראי על אכיפת דיני העונשין, הוא מייצג את המדינה בבתי המשפט והוא משמש כיועץ המשפטי הראשי של רשויות המדינה. השרה שקד מעלה מחדש לדיון את היוזמה להפריד בין תפקידו כראש מערכת אכיפת הדין הפלילי ליתר תפקידיו: הייעוץ והייצוג (לרבות הגנה על המדינה בעתירות לבג"ץ). זוהי יוזמה שהיו לה גרסאות שונות במשך השנים, לרבות בחסות שרי המשפטים דניאל פרידמן ויעקב נאמן.

ב–1998 דחתה ועדת שמגר את יוזמת הפיצול. לדעת הוועדה, כמו לדעת רבים אחרים, פיצול התפקידים יפגע ביכולת של היועץ המשפטי לשמור על שלטון החוק. ניתן לחלוק על המסקנה של ועדת שמגר. אפשר אף לראות את פיצול המשרה כחיוני לשמירה על שלטון החוק. אפשר לראות את ריכוז הסמכויות כיוצר עומס יתר על נושא המשרה, חוסר יעילות וניגוד עניינים בין התפקידים, משום שהיועץ המשפטי עשוי להידרש להחליט אם להעמיד לדין פלילי נושאי משרה שלהם הוא מייעץ ביום־יום. מחקר של פרופ' גד ברזילי, שפורסם על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מצביע על כך שפיצול מוסדי מסוג זה מקובל ברוב המדינות הדמוקרטיות ושישראל חריגה במידת ריכוז הסמכויות שבה.

אף שפיצול מוסדי של משרת היועץ המשפטי לממשלה יביא לחיזוק שלטון החוק, תנאי לכך הוא שהפיצול ייעשה בשום שכל. מן הראוי שהפיצול יכלול הקמת רשות תביעה עצמאית שתהיה מנותקת מהזירה הפוליטית. מן הראוי שהיועץ המשפטי ימשיך להחזיק בסמכות הבלעדית לייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ובבג"ץ, וכך יישמר כוחו כשומר סף. אם תישמר עצמאותם ואי־תלותם של שני הגופים המפוצלים בגורמים הפוליטיים — הן במילוי תפקידם והן באופן מינויים — הפיצול עשוי לחזק את כוחם, לשפר את יעילותם ולהקל את העומס המוטל עליהם.

אולם נימוקי שקד נגד "אקטיביזם ייעוצי" שמרתיע שרים מלקבל החלטות — כפי שצוטטו בכלי תקשורת אחדים — מעוררים ספק בשאלה האם הפיצול המתוכנן אכן יעמוד בקריטריונים הנ"ל. פיצול שייעשה באופן נמהר או מהטעמים הלא נכונים עלול לפגוע ביכולת של היועץ המשפטי לממשלה לשמש שומר סף. למהלך כזה עלולות להיות השלכות קשות על שלטון החוק בישראל. לכן, גם אם יש היגיון רב בפיצול המשרה, יש לבצעו באופן מחושב ומבוקר, כדי להביא להגשמת מטרות התפקידים של יועץ משפטי ושל ראש התביעה הפלילית. נייר לקמוס שיאפשר להעריך אם תוכנית לפיצול המשרה נועדה להביא להגשמת מטרות בעלי התפקידים האלה או להחלשתם הוא בחינה של שיטת המינוי המוצעת. בפיצול ראוי, שיטת המינוי של התובע הכללי צריכה להיות כזו שתבטיח את אי תלותו בממשלה. המינוי של הממונה על הייעוץ צריך להיות במתכונת הקיימת היום לבחירת יועץ משפטי. זאת כדי שלא ימונה ליצן חצר המכשיר כל שרץ. אחרת, לא בפיצול המשרה אנו עוסקים, אלא בחיסולה.