הסכנות שבמעקב שיטתי אחר הבוחרים

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל לעצור את שימוש המפלגות באפליקציות לניהול בחירות, בעיקר ביום הבחירות, עקב חשש לפגיעה בחוק הגנת הפרטיות והאיום על תקינותו של ההליך הדמוקרטי

Shutterstock

המכון הישראלי לדמוקרטיה שיגר חוות דעת ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט ניל הנדל, הקוראת לאסור שימוש באפליקציות לניהול בחירות עד להסדרת הנושא. איסוף המידע והצלבתו פוגע בחוק הגנת הפרטיות, מאיים על הזכות לבחור ולהיבחר ופותח כר נרחב לזיופים ולדליפות מידע.

כותבות חוות הדעת, ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ ועו"ד רחל ארידור-הרשקוביץ מציינות כי השימוש במידע פרטי לצורך יצירת תהליכי שכנוע חודרניים בתחכום ובאפקטיביות שלא היו קיימות בעבר בעידן הדיגיטלי, מאיים על היכולת לממש הליך דמוקרטי חופשי. בעולם הדיגיטלי המאפשר איסוף מידע רב שכבתי על בוחרים – ממספר תעודת זהות, כתובת ומספר טלפון ועד לשפת דיבור, האם תומכים במפלגה, מה קשרי המשפחה שלהם והאם יש להם בן משפחה חולה -   הזכות הפרטיות הופכת לתנאי מוקדם ליכולת לממש בחירות חופשיות.  

שוורץ אלטשולר והרשקוביץ מציינות כי "ליו"ר ועדת הבחירות הסמכות לקבל החלטות בעניינים אלה, עקב הוואקום הרגולטורי על הפלטפורמות הדיגיטליות ופוטנציאל ניצולו לרעה, וכן הפרשנות לסעיף 17ב לחוק התעמולה וסעיף 118 לחוק הבחירות".

איסוף המידע על הבוחרים נוגע למידע פרטי ורגיש מנתוני פנקס הבוחרים ועד לסטטוס התמיכה של הבוחרים במפלגה המשתמשת באפליקציה, אבל המפלגות עושות זאת  ללא עמידה בדרישות חוק הגנת הפרטיות ובתקנות אבטחת מידע שהותקנו מכוחו, וביניהן: הסכמה מדעת לאיסוף המידע, שימושים נוספים במידע, אחריות בעל המידע להעברת המידע, ואבטחת המידע.

כל זאת כאשר שכבת המידע החשובה ביותר לשימוש אפקטיבי באפליקציות, היא דעותיו הפוליטיות של נושא המידע ומידת תמיכתו במפלגה, נכללת במאגר המידע שמוחזק באפליקציות ומהווה בסיס לתיעדוף תהליכי הלחץ והשכנוע ביום הבחירות.

אין מחלוקת בנוגע לכך שעמדתו הפוליטית של אדם, היא מידע אישי רגיש. אבל לא פחות מזה, גם בחירתו שלא לבוא להצביע היא מידע רגיש. בעולם שבו המידע פתוח קיים חשש להפעלת לחץ על הבוחר על ידי אנשים בדרגות קרבה והשפעה שונות עליו, למשל במקום עבודתו  -  מנהלים או ראשי וועדי עובדים שעלולים לפגוע במעמדו המקצועי והחברתי; על ידי בני משפחה או שכנים לבניין המגורים, והכל  עקב החשיפה כי נמנע מלהצביע. כך, למשל, בארצות הברית נאלצה שחקנית וזמרת מוכרת להסביר שנמנעה מלהצביע שנתיים קודם כיוון שלקתה בדיכאון לאחר לידה ומצבה הנפשי לא איפשר לה ללכת ולהצביע. ניתן לחשוב על מצב שבו הודעות שקריות מגיעות באופן מכוון אל בוחרים ספציפיים. למשל, הודעה לפיה במצוות הרבנים יש להוסיף את האותיות בס"ד על פתק הקלפי, שתישלח למי שידוע שהיא שומרת מצוות; הודעה המיועדת למי שאינו תומך המפלגה לפיה בקלפי המסויימת שאליה הוא משתייך – התורים ארוכים, וכיוצא באלה.

לבסוף מציינות החוקרות בחוות הדעת כי יש לאסור על המשקיפים וחברי ועדות הקלפי לעשות שימוש באפליקציות במתחם הקלפיות, לצורך העברת פרטי הבוחרים למפלגות, עקב הפגיעה בזכויות הבוחרים, והיעדר סמכות חוקית לכך.

לאור העובדה כי רשויות הגנת הפרטיות ברחבי העולם החלו לבחון מקרוב את השימוש באפליקציות ופועלות לגיבוש כללים בעניין זה, נדרשת הקפאת כלי איסוף המידע שמציעות אפליקציות אלה, עד לגיבוש כללים מספקים על-ידי חקיקה, על ידי ועדת הבחירות או על-ידי הרשות להגנת הפרטיות.

מה קורה בעולם?

האפליקציה הפופולרית ביותר נקראת NationBuilder פותחה בארה"ב למטרות קמפיינים פוליטיים ומצליבה בין מידע על בעלי זכויות ההצבעה (אותו היא רוכשת מרשויות המדינה הרלוונטית או מקבלת מהמפלגה השוכרת את שירותיה) ומידע נוסף שהיא אוספת מסוחרי מידע, מרשתות חברתיות וממשתמשים.

בהתבסס על מאגר מידע מטויב זה מציעה האפליקציה כלים למיון הבוחרים לפי דעתם הפוליטית, לניתוח המבנה הרגשי והנפשי של כל בוחר, לתקשורת עם הבוחרים על ידי הקמת עמודי אינטרנט ייעודיים לכל מועמד, לניהול בוחרים ולהמרצתם להצביע בין השאר על ידי שליחת מסרים מותאמים אישית בפלטפורמות השונות.

בשנים האחרונות זוכה השימוש באפליקציה לביקורת במדינות שונות, כמו שמפורט כאן. יש להניח שכללים מפורטים ייקבעו במדינות אלה בתקופה הקרובה.