שבתון- רק למי שהצביע בבחירות

רוב הציבור הישראלי תומך במתן שבתון ביום הבחירות רק למי שיוכיח שהצביע; חקירות נתניהו הן לדעת הישראלים הנושא העיקרי שישפיע על ההצבעה; בנושא המדיני- רוב במרכז ובשמאל לעומת מיעוט בימין סבורים שמועד פרסום עסקת המאה של טראמפ הוא בבחינת התערבות אמריקנית בבחירות בישראל

Flash 90

• החודש חלה עלייה בשיעור האופטימיים הן באשר לעתיד הדמוקרטיה בישראל הן בנוגע לעתיד הביטחון הלאומי, בהבדל אחד: בתחום הדמוקרטיה עדיין מדובר במיעוט ואילו בתחום הביטחון מדובר החודש כבר ברוב, אולי בגלל החזרה של נושא השלום עם הפלסטינים לשיח הציבורי.
• שיעור דומה (מעט פחות ממחצית) של אזרחים ישראלים יהודים וערבים תומכים עקרונית ברעיון של מדינה פלסטינית במסגרת תכנית שלום כלשהי. נתון זה תואם לממצאים קודמים לגבי התמיכה בציבור היהודי אבל נמוך בהרבה ממצאים קודמים לגבי הציבור הערבי ישראלי, ככל הנראה בשל האיזכור של הנשיא טראמפ בנוסח השאלה.
• רק בקרב הקבוצה החילונית (יהודים) יש רוב לתומכים במדינה פלסטינית במסגרת תכנית שלום כלשהי.
• רוב הערבים וכמעט מחצית מם היהודים רואים בעיתוי הנוכחי של "עסקת המאה" התערבות חיצונית של ארצות הברית בתהליך הבחירות בישראל. בעניין זה יש בציבור היהודי פער גדול בין השמאל והמרכז, שם רוב גדול רואים זאת כהתערבות חיצונית, לעומת כשליש בלבד בקרב מי שהגדירו עצמם ימין.
• בכלל הציבור הישראלי השיעור הגבוה ביותר סבורים כי נתניהו הוא המועמד המתאים ביותר לנהל משא ומתן עם הפלסטינים והיה ויפתח. ואולם, פילוח בנפרד של יהודים וערבים מראה כי עדיפות זו קיימת רק בקרב היהודים, ובעיקר בקרב מי שזיהו עצמם ימין, שעה שבקרב הערבים, כמו בקרב השמאל והמרכז, יש עדיפות לגנץ.
• הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים חלה עלייה בשיעור המדווחים כי כיום הם עוקבים פחות אחרי מערכת הבחירות מאשר עקבו אחרי הבחירות הקודמות. בימין (יהודים) תופעה זו חזקה מאשר בקרב השמאל.
• רוב המרואיינים שבעי רצון מרשימת המועמדים לכנסת של המפלגה עבורה הם מתכוונים להצביע. ואולם הרוב הזה גבוה ביותר בקרב המצביעים הפוטנציאליים של רשימה המשותפת (82%) והנמוך ביותר בקרב מצביעי עבודה-גשר-מרצ (57%).
• רוב מצביעי המפלגות הגדולות סבורים כי כדי להגיע להכרעה בבחירות הקרובות יש להימנע מהצבעה למפלגות קטנות. רק מיעוט ממצביעי המפלגות הקטנות מסכימים עם המלצה זו.
• רוב הישראלים סברו בעת עריכת הסקר כי הנושא שישפיע ביותר על ההצבעה יהיה חקירות נתניהו.
• שיעור מי שאינם מאמינים בטוהר הבחירות בישראל, כלומר שהדיווח הרשמי על התוצאות תואם את ההצבעה בפועל, עומד החודש על 39%. בממוצע מאז מרץ 2019 עומד שיעור זה על כשליש (35%).
• בציבור הישראלי יש תמיכה רבה בכך שיום הבחירות ייחשב שבתון רק למי שיוכיח שמילא את חובתו האזרחית והצביע. לעומת זאת יש התנגדות ניכרת להטלת קנס על מי שיבחר שלא להצביע.

 

"מצב הרוח" הלאומי

עתיד הדמוקרטיה – בהשוואה לחודש דצמבר חלה החודש עלייה קלה מאוד באופטימיות של הציבור לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית. עם זאת, שיעור האופטימיים החודש (41.5%) הוא עדיין נמוך מן השיעור הממוצע של החודשים מאז התחלנו לבדוק את הנושא באפריל 2019 (44.7%).

עתיד הביטחון הלאומי – בתחום זה חלה החודש עלייה ניכרת בשיעור האופטימיים, וכיום יש רוב (58%) המביטים בתקווה אל העתיד מבחינה זו. ייתכן שהעלייה הגבוהה בשיעור זה, בהשוואה לחודש הקודם, נובעת מכך שהסקר נערך בעת הצפייה לפרסום "תכנית המאה", והחזרה של נושא השלום לסדר היום הלאומי.

אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, אפריל 2019-ינואר 2020 (%, כלל הציבור)

מה חושבים הישראלים על "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ?

היות שהסקר נערך אמנם בסמוך למועד פרסום תכנית השלום אבל לפני שנודעו פרטיה השאלות ששאלנו היו כלליות יותר, אם כי ליחן לא נס גם לאחר שנודעו הפרטים.

מדינה פלסטינית – כן או לא? שאלנו: "תכנית השלום שהנשיא טראמפ יציג בקרוב תכלול ככל הנראה הכרה במדינה פלסטינית. לדעתך, האם על מדינת ישראל להסכים לתוכנית כלשהי שכוללת הכרה כזו?" שיעור המחייבים הכרה שכזו בקרב היהודים והערבים היה דומה מאוד (45.5% ו-44%). הממצא לגבי המדגם היהודי תואם מחקרים קודמים לגבי תמיכה ברעיון שתי המדינות. ואולם שיעור התומכים בקרב הערבים נמוך בהרבה מהשיעור המקביל בסקרים קודמים. הסיבה לכך היא ככל הנראה איזכור הנשיא טראמפ בגוף השאלה, וזאת על רקע התפיסה הרווחת שנשיא ארה"ב אינו בורר הוגן בנושא הסכסוך אלא מוטה לטובת הצד הישראלי, ועל רקע הנתק בינו לבין ההנהגה הפלסטינית והתנגדות הרשות להסדר בהובלתו. משכך, מן הסתם המשיבים הערבים צפו מראש שהתכנית   לא תיטיב עם הפלסטינים ושיעור התומכים במדינה פלסטינית במסגרת מתווה "עסקת המאה" נמוך במיוחד.

בפילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות עולה כי התמיכה הרבה ביותר בתוכנית טראמפ הכוללת הכרה במדינה פלסטינית נמצאה בקרב מפלגות השמאל והמרכז, בעוד מרבית מצביעי מפלגות הימין והמפלגות החרדיות מתנגדים לתוכנית זו.

תכנית השלום של הנשיא טראמפ תכלול הכרה במדינה פלסטינית. לדעתך, האם על מדינת ישראל להסכים לתוכנית כלשהי שכוללת הכרה כזו? (%, מסכימים, לפי הצבעה בבחירות ספטמבר 2019)

פילוח של התשובות לשאלה זו לפי דתיות (יהודים) העלתה כי רק בקרב הקבוצה החילונית יש רוב התומכים בעקרון המדינה הפלסטינית.

חושבים שישראל יכולה להסכים לתכנית שלום כלשהי הכוללת הכרה במדינה פלסטינית (%)

חרדים	דתיים	מסורתיים דתיים	מסורתיים לא דתיים	חילונים
29	17	34	43	62

פרסום "עסקת המאה" התערבות אמריקנית בבחירות בישראל? בשנים האחרונות דובר רבות על התערבות חיצונית במערכות בחירות במדינות שונות. ביקשנו לדעת האם פרסום תכנית השלום של הנשיא טראמפ נתפסת או שאינה נתפסת כהתערבות כזו בבחירות בישראל.

בקרב הערבים רוב ברור (68%) רואה בפרסום "עסקת המאה" התערבות בתהליך האלקטורלי בארץ, ואילו בקרב היהודים תופסים זאת כך קצת פחות ממחצית (46%). פילוח של המדגם היהודי לפי מיקום עצמי על הרצף ימין-מרכז-שמאל מעלה רוב בקרב הסבורים שמדובר בהתערבות חיצונית בשמאל ובמרכז (78% ו-69%), למול מיעוט הסבורים כך בקרב מי שהגדירו עצמם ימין (33.5%).

הצגת תכנית השלום בעיתוי הזה פירושה התערבות של ארצות הברית במערכת הבחירות בישראל, ושמטרתה לסייע לנתניהו לנצח (%, מסכימים, יהודים, ערבים ויהודים בחלוקה לפי מחנה פוליטי)

מי ינהל טוב יותר משא ומתן עם הפלסטינים? והיה ויפתח משא ומתן עם הפלסטינים, מי לדעת הציבור הישראלי ינהל אותו טוב יותר – נתניהו? גנץ? שניהם באותה מידה? בכלל הציבור יש עדיפות רבה למי שסבורים כי נתניהו יהיה נושא ונותן טוב יותר (44.5%). זאת לעומת 21% המעריכים כי גנץ עדיף ו-20% הסבורים ששניהם כשירים באותה מידה לעניין זה.

בנושא זה יש פער גדול בן יהודים לערבים. בקרב היהודים יש רוב לסבורים כי נתניהו מתאים יותר (52%) שעה שבקרב הערבים רק 10% סבורים כך. בקרב האחרונים גבוה במיוחד שיעור הלא יודעים (23%) מה שמרמז אולי כי בעיניהם אף אחד משני המועמדים לניהול המשא ומתן אינו אופטימלי.

פילוח של המדגם היהודי מעלה כי בקרב מי שהגדירו עצמם ימין יש רוב מוחץ המעריכים כי נתניהו יהיה נושא ונותן טוב יותר (73%), שעה שבקרב השמאל והמרכז העדיפות היא אמנם לגנץ אבל אין מדובר ברוב (גנץ ינהל טוב יותר: שמאל 43%, מרכז 40%).

מי ינהל את המשא ומתן המדיני טוב יותר, נתניהו או גנץ? (%, יהודים, ערבים ויהודים לפי מחנה פוליטי)

בחירות אפריל 2019

מעקב אחר מערכת הבחירות – חודש ושבוע לפני הבחירות לכנסת, בפעם השלישית תוך פחות משנה, רצינו לדעת באיזו מידה הציבור הישראלי עוקב אחר מערכת הבחירות הנוכחית בהשוואה לקודמת בספטמבר 2019. כמחצית מהיהודים (49%) ושיעור ניכר מהערבים (41%) ציינו כי הם עוקבים אחר הבחירות הנוכחיות פחות מאשר אחר הבחירות הקודמות. רק 11% מהיהודים ו- 13.5% מהערבים ציינו כי הם עוקבים במידה רבה יותר אחר הבחירות הנוכחיות.

עוד נמצא כי בעוד שבמחנה הימין (יהודים) הרוב ציינו כי הם עוקבים אחר מערכת הבחירות הנוכחית פחות (52%) מאשר בבחירות הקודמות, הרי שרוב מחנה השמאל (53%) ציין כי הם עוקבים באותה המידה.

מעקב אחר מערכת הבחירות, אוגוסט 2019 וינואר 2020 (%, יהודים וערבים)

שביעות רצון מרשימת המועמדים – ככלל, רוב הציבור הישראלי (65%) מרוצה מרשימת המועמדים לכנסת של המפלגה שעבורה הוא מתכוון להצביע. תמונה דומה הצטיירה לפני הבחירות באפריל 2019 (63% היו אז מרוצים מהרשימה).

עם זאת מצאנו בנושא זה הבדלים ניכרים בין יהודים לערבים: בבחירות אפריל 2019, כאשר שתי מפלגות ביקשו את קולות הציבור הערבי, רק מיעוט (43%) בציבור הערבי היו מרוצים מרשימת המועמדים לכנסת, בהשוואה לרוב ברור (67%) המרוצים כיום. בקרב היהודים שביעות הרצון לא השתנתה באופן מובהק, ובשני המקרים מדובר ברוב: 67% היו שבעי רצון בפברואר 2019 ו- 64.5% שבעי רצון כיום.

פילוח לפי כוונות הצבעה בבחירות הקרובות מעלה כי מצביעי האיחוד של מפלגות השמאל (העבודה-גשר-מרצ) הכי פחות מרוצים מרשימת המועמדים של מפלגתם לכנסת (רק 57% מרוצים מהרשימה), באיחוד מפלגות הימין (מפלגת ימינה- הימין החדש, הבית היהודי ותקומה) שביעות רצון גבוהה בהרבה (76%). שביעות הרצון של המצביעים הפוטנציאליים של הרשימה המשותפת היא הגבוהה ביותר (82%).

מרוצים מרשימת המועמדים לכנסת של המפלגה אליה מתכוונים להצביע, בחלוקה לפי כוונות הצבעה (%)

מה ישפיע ביותר על ההצבעה? בפברואר 2019, כחודש וחצי לפני הבחירות לכנסת, המרואיינים בסקר שערכנו ציינו הנושא שהכי ישפיע לדעתם על ההצבעה הוא המצב הביטחוני (30%), אחריו עלו בסדר יורד כנושא המרכזי: יוקר המחייה והדיור (22%), וחקירות נתניהו (19%). בבדיקה שערכנו החודש ניצבות בראש חקירות נתניהו (יהודים- 34%, ערבים- 21%). יוקר הדיור נותר במקום השני (21%) והמצב הביטחוני ירד מהמקום הראשון לשלישי (18%).

כפי שמראה התרשים שלהלן, בקרב מי שהצביעו בבחירות האחרונות למפלגות המרכז והשמאל כמחצית חושבים שחקירות נתניהו ישפיעו במידה הרבה ביותר על הצבעה לכנסת, בעוד בקרב אלה שהצביעו למפלגות החרדיות רק מיעוט סבור כך.

חושבים שחקירות נתניהו הן הנושא העיקרי שישפיע על הצבעת הישראלים בבחירות הקרובות לכנסת (%)

טוהר הבחירות – מאז בחירות אפריל 2019 אנחנו בודקים באיזו מידה הישראלים סבורים כי תוצאות הבחירות כפי שהם מתפרסמות תואמות את ההצבעה בפועל או שנעשו מניפולציות כאלה ואחרות בדיווח הרשמי. לאורך השנה האחרונה מצאנו שיעור ניכר של אנשים שאינם מאמינים בטוהר הבחירות בישראל, כלומר שאינם מאמינים כי התוצאות כפי שפורסמו הן תוצאות האמת. החודש עומד שיעור המערכים כך על 39% (בספטמבר 2019 – 32%, באוגוסט – 43%, באפריל – 32%, במרץ – 27.5%). המילים אחרות, בממוצע, כשליש מאזרחי ישראל אינם מאמינים בטוהר הבחירות!

אין אמון בטוהר הבחירות (%, יהודים וערבים)

יום הבחירות – יום שבתון לכול? רוב מכריע בציבור הישראלי (69%) סבורים כי יום הבחירות צריך להיחשב יום שבתון רק עבור מי שהוכיח שמילא את חובתו האזרחית והצביע. בקרב היהודים התמיכה ברעיון זה גבוהה מאוד (75%), אבל מעל מחצית מהמרואיינים הערבים מתנגדים לכך (51%).

"האם את/ה מסכים/ה עם הטענה כי יש להחשיב את יום הבחירות כיום חופש רק למי שהוכיח שהצביע?" (%, יהודים וערבים)

קנס על אי הצבעה – כידוע, יש מדינות שבהן אזרחים שאינם מצביעים – נקנסים. רצינו לדעת האם הציבור הישראלי תומך או מתנגד לרעיון. תוצאות הסקר מוכיחות כי הציבור הישראלי מתנגד להטלת קנסות על מי שלא הצביע בבחירות (55%), כאשר גם במקרה זה התנגדות הערבים (61%) רבה יותר מהתנגדות היהודים (53%).

האם הפעם יש לבחור במפלגות הגדולות? לאחר שתי מערכות בחירות לכנסת שהתקיימו בשנה האחרונה, שאלנו האם בכדי להביא להכרעה יש להצביע לאחת מהמפלגות הגדולות ולא למפלגה קטנה, גם אם עמדותיה מתאימות יותר לעמדות המצביע. מרבית הציבור הישראלי מסכים עם טענה זו (57%) לעומת כשליש (34.5%) שאינם מסכימים. באופן לא מפתיע עיקר התמיכה מגיעה מאלה שמתכננים בבחירות הקרובות להצביע לכחול-לבן (78%) או לליכוד (74%), ועיקר ההתנגדות מגיעה ממצביעי המפלגות הקטנות- יהדות התורה (31%), העבודה-גשר-מרצ (32%) וימינה (36%).

על מנת להביא להכרעה בבחירות הקרובות יש להצביע למפלגות הגדולות (%)

מדד הקול הישראלי נערך על- ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 26-28/1/2020, רואיינו 638 איש ואשה בשפה העברית ו-124 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il