האם ממשלת מעבר יכולה לקבל החלטות גורליות?
כבר למעלה משנה שמכהנת בישראל ממשלת מעבר, שלא זכתה למנדט ציבורי או לאמון הכנסת. חמישה שבועות לפני הבחירות, מתפרסמת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, ועמה עולה שאלת הלגיטימיות והיכולת המשפטית של ממשלת המעבר להכריע בעניין זה. מורה נבוכים לתהליך החקיקה
Flash 90
אישור תכנית מדינית ערב בחירות כמעט שלא עולה על הדעת. יחד עם זאת מהלך של סיפוח ניתן לביצוע באופן תאורטי.
ממשלת מעבר היא ממשלה ש"מתחם הסבירות" שלה מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה. היא מוסמכת לבצע רק מה שקיים לגביו "צורך ציבורי חיוני בעשייה" ולכן לא יכול להמתין לאחרי הבחירות. קל וחומר, ממשלת מעבר כמו זו המכהנת היום, אשר לא זכתה מעולם לאמון הכנסת.
סביר מאוד כי היועץ המשפטי יקבע, כי קבלת החלטת ממשלה בעניין זה אינה אפשרית בממשלת מעבר בהתאם לתקדימי עבר, אלא אם קיים צורך דחוף וחיוני לכך. בהתאם לכך, לא סביר שסיפוח בהחלטת ממשלה יעבור את מבחן בג"ץ.
עתירה שהוגשה בעבר על ידי פרופ' הלל וייס כנגד ראש הממשלה ברק, שלאחר שהתפטר ניהל משא ומתן מדיני עם ערפאת, נועדה לטעון כי ממשלת המעבר חורגת מסמכותה, בכך שהיא מנהלת משא ומתן מדיני. השופט ברק, ברוב דעות, דחה את העתירה, אך זאת תוך שליחת רמיזות ברורות שמתחם הסבירות של ממשלת המעבר לקבל החלטות דרמטיות מצומצם יותר מזו של ממשלה רגילה, תוך הסתמכות על התחייבות היועץ המשפטי לממשלה דאז שכל הסכם מדיני, אם יושג, יותנה ממילא באישור הכנסת.
אין מניעה משפטית מהכנסת להעביר חקיקה כזו, כל עוד מדובר בהסכמה רחבה. לפי הנוהג הקיים ממילא, הסכמים מדיניים מגיעים גם לאישור הכנסת לטובת קבלת לגיטימציה. כך פעל ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין ז"ל בעניין הסכם השלום עם מצרים, וראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל בעניין הסכם אוסלו והסכם השלום עם ירדן.
בכל מקרה, נהוג כי כנסת שהתפזרה אינה יכולה לאשר חקיקה ללא אישור ועדת ההסכמות. ועדת ההסכמות מורכבת מנציגי שתי הסיעות הגדולות ויו"ר הכנסת. זו הנוכחית כוללת את ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן), ח"כ מיקי זוהר ויו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין.
על מנת להחיל את המשפט הישראלי על שטחים, שהיו בתחום "שטחי ארץ ישראל המנדטורית" (בהם, בקעת הירדן ויהודה ושומרון), די בהחלטת ממשלה. בפועל, שטחים שישראל החילה עליהם את החוק הישראלי אחרי מלחמת ששת הימים, עוגנו ברבות השנים בחקיקה, כך עברו "חוק יסוד ירושלים בירת ישראל" ו"חוק רמת הגולן".
חוק משאל עם מחייב עריכת משאל במקרה של הסכם או החלטה הכוללים ויתור על שטחים שהחוק הישראלי חל עליהם. עם זאת, נקבע כי במידה והכנסת אישרה החלטה זאת ברוב של 80 חברי כנסת, לא יידרש משאל עם. יצוין, כי ניתן לשנות את חוק משאל עם ברוב של 61 ח"כים בלבד.