היועץ המשפטי לממשלה חייב להתערב

מערכת המשפט לא צריכה להימנע מהכרעה בעניין כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום, ולהשאיר זאת בידי המערכת הפוליטית והציבור. עצמאות מערכת המשפט מחייבת אותה לפעול במנותק משיקולים פוליטיים, לרבות משיקולים הקשורים למעמדה שלה עצמה

Flash 90

בעוד כמה ימים יידרש היועמ"ש להשיב האם בכוונתו להביע עמדה בשאלה אם הנשיא יוכל להטיל על נתניהו להרכיב ממשלה במצב בו הוא נאשם בפלילים. בצד הדיון המהותי בשאלה מה אומר חוק יסוד הממשלה בנושא זה ובדרך שבה יש לאזן בין חזקת החפות לבין אמון הציבור בשלטון, עולה שוב ושוב הטענה כי את הפלונטר הפוליטי שנוצר עקב הגשת כתב האישום, צריכה לפתור המערכת הפוליטית, וכי התערבות של היועץ המשפטי או של בית המשפט, אשר תוביל לסיום כהונתו של נתניהו, תגרום נזק כבד למערכת המשפט. לטעמי, הסכנות הטמונות באימוץ קו טיעון זה דווקא חמורות יותר מהסכנות נגדן מתריעים אלו הקוראים למערכת המשפט למשוך ידיה מלעסוק בהמשך כהונתו של נתניהו.

ראשית, עצמאות מערכת המשפט מחייבת אותה לפעול במנותק משיקולים פוליטיים, לרבות משיקולים הקשורים למעמדה שלה עצמה. גם אם הטענה לפיה יגרם נזק למערכת המשפט אם תקבל החלטה בעניין כהונת נתניהו נובעת מרצון להגן על המערכת מפני פגיעה, היא מובילה לאותה תוצאה אליה מכוונים אותם גורמים המנסים להלך אימים על המערכת על מנת שלא תקבל החלטה בנושא. התחמקות ממילוי חובה זו תפגע באמון הציבור במערכת המשפט, לא פחות מקבלת החלטות לא פופולריות על ידה. על כן, אם הפרשנות המשפטית הנכונה של חוק היסוד מחייבת את העברת נתניהו מכהונתו, על מערכת המשפט להורות על כך גם אם הדבר יגרור פגיעה בדימויה.

שנית, הטענה כי יש להשאיר את ההכרעה בידי המערכת הפוליטית, מתעלמת מתפקידו הקלאסי של בית המשפט כמוסד המתקן עיוותים בזירה הפוליטית, הנובעים משיקולים אינטרסנטים המובילים לפגיעה באינטרסים ציבוריים חשובים. תפקיד זה הוא חלק מהאיזונים והבלמים בין רשויות השלטון, וזו הסיבה שבגללה בית המשפט מתערב לעיתים במינויים פוליטיים, פוסל חוקים, כגון חוקי הפטור מגיוס, המשרתים סקטור אחד על חשבון הציבור הכללי, ונאבק בשחיתות השלטונית. העובדה שהמערכת הפוליטית נגררת כבר בפעם השלישית בתוך שנה לבחירות משיקולים שנחזים להיות שיקולים זרים, הקשורים לאופן בו נתניהו מבקש לנהל את תיקיו המשפטיים או לזכות בחסינות מפני העמדה לדין, מצביעה על חשש ממשי לכשל במערכת הפוליטית, המוביל לפגיעה קשה באינטרס הציבורי הכללי. זהו בדיוק המקרה בו נדרשת התערבות בית המשפט, על מנת להגן על הנורמה הציבורית המתבקשת - נאשם בשחיתות אינו יכול להמשיך לכהן בנסיבות בהן הדבר פוגע פגיעה קשה באמון הציבור בשלטון, או לפעול בניגוד עניינים ולתקוף את המערכות עליהן הוא מופקד.

לבסוף, גם מבחינה מעשית, ספק אם צודקים אלו הטוענים כי מערכת המשפט תצא ניזוקה יותר מהתערבות בהמשך כהונתו של נתניהו מאשר מאי התערבות. כל יום בו נתניהו ממשיך לכהן כראש ממשלה כנאשם בשחיתות, מחליש את הלגיטימציה הציבורית של המאבק בשחיתות ומעודד יחס סלחני כלפי התופעה, וכל יום בו ראש הממשלה מנצל את מעמדו על מנת לתקוף את מערכת המשפט, מוביל לשחיקה נוספת באמון הציבור בה.

בסופו של יום, על בית המשפט לפרש את חוק היסוד במנותק משיקולים הקשורים להגנה על מערכת המשפט, ואסור לו בתכלית האיסור לאמץ פרשנות מגמתית של החוק על מנת להגן על המערכת מפני נתניהו. אך גם הטיעון ההפוך, לפיו על בית המשפט להימנע מלפרש את חוק היסוד ככתבו, כלשונו ולפי תכליתו משיקולים של הגנה על מערכת המשפט, שגוי. אימוץ הטיעון בדבר הצורך בהימנעות מערכת המשפט מהחלת הדין על השאלות המשפטיות המתעוררות סביב המשך כהונתו של נתניהו עלולה לגרום לה גם להתנסות באכילת הדג המסריח של הפוליטיזציה של המשפט, וגם למצוא עצמה מגורשת מהעיר, בלי אמון הציבור.