מה עומד מאחורי הצניחה במספר המתגייסים החרדים?

הירידה במספר החרדים המתגייסים לצה"ל מצביעה על המחיר של היעדר חוק גיוס הכולל יעדי גיוס לחרדים, יחד עם סנקציות כלכליות לישיבות במקרה של אי עמידה ביעדים. אלה יגבירו את המוטיבציה וההיערכות של צה"ל לגייס חרדים, כמו גם של הצעירים החרדים להתגייס לצבא

Flash 90

מספר החרדים המתגייסים לצה"ל נמצא לראשונה בירידה חדה. בשנת 2018, כך פורסם השבוע, התגייסו לצה"ל רק 2,500 חרדים לעומת כ-3,000 בשנת 2017. אלה נתונים עגומים, דווקא בשל הצמיחה המהירה של מסלול זה בעשור החולף. גיוס חרדים מוצלח הביא להגברת השוויון בין חרדים ללא חרדים, לתרומה של חרדים לצה"ל, וגם סייע למשרתים עצמם להשתלב לאחר השחרור בשוק העבודה. אז מה השתבש?

את הנתונים אודות הצניחה במספר המשרתים אי אפשר לנתק מתהליך ההאטה של שילוב חרדים בשנים האחרונות, באקדמיה ובשוק התעסוקה. מספר הסטודנטים החרדים שקפץ פי שבעה בין השנים 2015-2005 עלה באחוזים בודדים בשלוש השנים האחרונות, ושיעור התעסוקה של גברים חרדים, שקפץ משליש ל-50% בתוך עשור, נותר תקוע על 50% כבר ארבע שנים ברציפות.

הסיבה העיקרית לכך קשורה בהחזרת התמיכות התקציביות של המדינה בשנת 2015, עם כניסתן לקואליציה של המפלגות החרדיות. תקציב הישיבות והכוללים הוכפל, נחקק חוק לתמיכה כספית בלומדי תורה שנשותיהם לא עובדות, וניתנו מחדש הנחות גדולות במעונות יום, גם אם בן הזוג הוא  אברך כולל שלא עובד. צעדים אלו הביאו לכך שהמוטיבציה של גברים חרדים לצאת למסלולי שילוב חרדים בצבא, בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה פחתה. יש להבין שחרדים פונים למסלולי השילוב בלית ברירה, אך בשנים האחרונות, ובשל התמיכה הפוליטית, הייתה להם ברירה - להישאר בכולל.

ביחס לגיוס חרדים לצה"ל המצב קשה עוד יותר. לפני למעלה משנתיים פסל בג"ץ את חוק הגיוס לחרדים בשל העובדה שהוא איננו כולל יעדים מפורשים ומערכת תמריצים ברורה. אולם מאז, בשל הקושי של המערכת הפוליטית להסכים על חוק גיוס חדש מתנהלת מערכת הביטחון באפלה. ובלא יעדים, אין גם מה לדבר על סנקציות.

המצב הלא מחמיא ביחס לגיוס חרדים מביא פעמים רבות לתגובות מנוגדות: יש הטוענים לגיוס חובה מלא לחרדים, ובכפייה, כשאר האזרחים, בלי לקחת בחשבון את הכוח של התנגדות קולקטיבית לחוק מצד החברה החרדית. לעומתם יש הטוענים לטובת פטור מלא לחרדים כדי שיוכלו להשתלב בצורה חופשית בשוק התעסוקה בלי לקחת בחשבון את אי השוויון הצורם הטמון בכך ואת הפגיעה הקשה באוכלוסיית המשרתים.    

הפתרון לסוגיית גיוס חרדים תלוי בשילוב חרדים בכלל התחומים: פתיחת מסגרות מתאימות הכרוכות בתמריצים כלכליים ובמקביל צמצום תקציבי התמיכות לישיבות החרדיות. כך, בעבר, שיעור החרדים שנכנסו למעגל העבודה עלה מאוד כשנפתחו מסגרות הכוון ייעודיות לחרדים אך הסתייע בכך שבאותן שנים הממשלה חתכה בקצבאות הילדים באופן שחייב חרדים לפנות למסגרות חדשות אלו.

ביחס לשירות חרדים בצה"ל המסגרות המתאימות כבר נפתחו אך התמיכות במסלולי הישיבה והכולל נותרו בעינן. כלומר לא זו בלבד שהתקציבים האלטרנטיביים לא קוצצו אלא שהם אפילו לא הותנו בעמידה ביעדי גיוס לכלל האוכלוסייה החרדית. במצב דברים זה עדיף לישיבה חרדית "להילחם" גם על תלמיד שתורתו לא ממש אומנותו ואשר גיוסו לצה"ל יפגע בתקציביה.

המדיניות הנכונה היא לחזור למסלול התמריצים הכלכליים. חוק הגיוס החדש צריך להגדיר יעדים עולים לגיוס חרדים לעשור הקרוב וסנקציות על תקציב הישיבות במצב של אי עמידה ביעדים. צעדים אלו יחזירו את מסלול הגיוס לחרדים לצמיחה ויקדמו בסופו של דבר גם את שילובה של החברה החרדית במשק. העלייה במספר המתגייסים החרדיים גם תסייע למערכת הביטחון לקבל את ההחלטה על המשך קיצור השירות לכלל המשרתים בצה"ל. יהיה זה הצעד השוויוני והמשמעותי ביותר שניתן להעלות על הדעת ביחס לעתידו של צבא העם.

פורסם לראשונה בגלובס.