הכנסת היא לא עיר מקלט
הענקת החסינות נועדה לאפשר לכנסת להגן על חבריה מפני רדיפה של הרשות המבצעת. אם הכנסת מסרבת לפעול לשם כך, יש שיקול דעת ליועץ המשפטי האם להגיש את כתב האישום. אחרת, הכנסת עלולה להפוך ל"עיר מקלט" שחבריה חסינים מפני הדחה עד ההכרזה על בחירות חדשות
Flash 90
לאחרונה נפוצה בתקשורת טענה כאילו כל עוד אין ממשלה, ואם נלך שוב לבחירות, לא ניתן להעמיד לדין חברי כנסת. זאת, משום שלא קיימת "ועדת הכנסת" שנועדה לדון בבקשתם לחסינות, ואם אין כזו ועדה, יש לחכות להקמתה של ועדה לאחר הקמת ממשלה לאחר הבחירות הבאות.
מקור הטענה היה במכתב ששלח היועץ המשפטי לכנסת אייל ינון ליו"ר הכנסת, בנוגע לח"כ חיים כ"ץ, שבעניינו הוחלט להגיש כתב אישום לאחר שימוע. כ"ץ ביקש, מספר ימים לפני הבחירות בספטמבר, שהכנסת תעניק לו חסינות. אייל ינון קבע במכתבו, כי הוועדה המסדרת (הפועלת בכנסת עד להקמת ממשלה) לא מוסמכת לדון בעניין החסינות. כמו כן, משום שמדובר בימים ספורים לפני הבחירות, לא ראוי וממילא לא יעיל, להקים ועדה מיוחדת לשם דיון בחסינות. ינון גם רמז, שממילא היועץ המשפטי לממשלה לא יגיש את כתב האישום עד שלא יהיה דיון בחסינות.
על מכתב זה נבנתה הטענה לפיה אם לא ניתן להקים ועדת כנסת במהלך ממשלת המעבר, לא ניתן יהיה להעמיד לדין חברי כנסת, ומכאן שקביעת בחירות חדשות דוחה את כל לוח הזמנים המשפטי בכחצי שנה נוספת.
מובן כי זו תוצאה פרשנית הזויה: לכאורה הכנסת, כל עוד תמשיך שלא להקים קואליציות, תהיה עיר מקלט שלא ניתן בשום אופן להעמיד לדין את מי מחבריה, בהם ראש הממשלה. זו תוצאה בלתי מתקבלת על הדעת משיקולי שלטון החוק ושוויון בפני החוק.
מעבר לכך, ברור שזו תוצאה שכלל לא עולה ממכתבו של היועץ המשפטי לכנסת. מדובר היה בסיטואציה ספציפית ומיוחדת, מספר ימים לפני הבחירות. בסיטואציה אחרת, של זמן משמעותי יותר לפני הבחירות, אין שום מניעה משפטית מהקמת ועדת הכנסת, ולו לשם דיון בבקשות חסינות בלבד. מכאן, שככל שהכנסת מעוניינת בכך, היא יכולה להקים את הוועדה ולדון בחסינות. למעשה היא לא רק יכולה, אלא חייבת לעשות זאת. לפי החוק, משהוגש כתב האישום לח"כ וליו"ר הכנסת, ולאחר שהח"כ ביקש חסינות, יש לדון בבקשתו "במהירות האפשרית" בוועדת הכנסת. על כן, על הכנסת קיימת חובה להקים ועדה ולא, היא מסכלת את קיום החוק.
עולה השאלה, מה קורה בסיטואציה שבה הכנסת מסרבת להקים ועדה.
לדעתי, לאחר זמן מסוים, ככל שהיועץ המשפטי לממשלה נוכח שאין סיבה סבירה לכך שלא קמה ועדה – יש לו סמכות להגיש את כתב האישום לבית המשפט. החסינות איננה ברירת המחדל, אלא נועדה לאפשר לכנסת להגן על חבריה מפני רדיפה של הרשות המבצעת. אם הכנסת מסרבת לפעול לשם כך, ובייחוד אם לחבר הכנסת המבקש את החסינות יש יד בכך שהוועדה אינה מתכנסת, יש שיקול דעת ליועץ המשפטי האם להגיש את כתב האישום. כל פרשנות אחרת מאפשרת לחברי הכנסת להשתמש לרעה בהליך החסינות כ"עיכוב הליכים", ולא לשם כך הוא נועד. מעבר לכך, היא מתמרצת את חברי הכנסת החשודים בפלילים שלא להקים ממשלה, ולדחוף לקיום בחירות נוספות, ולו לשם מריחת זמן.
על היועץ המשפטי לכנסת והיועץ המשפטי לממשלה להודיע לציבור ולחברי הכנסת מהי הפרשנות הנכונה בעיניהם, באשר לדיונים בחסינות בתקופת ממשלת מעבר.
פורסם לראשונה ב-Ynet.