אחדות, מיעוט או בחירות- איך יוצאים מהפלונטר הפוליטי?

אחרי שלא בנימין נתניהו ולא בני גנץ צלחו במלאכת הרכבת הממשלה, אנו צפויים להיכנס לשלב שלא היה כמותו בישראל עד כה - 21 ימים, שבהם רשאים רוב חברי הכנסת, לפחות 61, לבקש מנשיא המדינה להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים שהסכים לכך. לו"ז פוליטי

Flash 90

אם לא יהיו התפתחויות בלתי צפויות, ביום רביעי (20.11) נהיה עדים לתקדים נוסף בפוליטיקה הישראלית. לפי הליך הרכבת הממשלה הקבוע בחוק יסוד: הממשלה, ביום זה יסתיים המנדט שקיבל בני גנץ מהנשיא ריבלין להרכיב ממשלה. אם עד ליום זה לא יודיע בני גנץ לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה, ניכנס – לראשונה בהיסטוריה – לשלב חדש: 21 ימים, שבהם רשאים רוב חברי הכנסת, כלומר לפחות 61, לבקש מנשיא המדינה להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים שהסכים לכך. חשוב להדגיש שאפשר במסגרת זה לבקש להטיל את הרכבת הממשלה גם על גנץ או נתניהו, שכבר נכשלו בכך.

מרגע זה יישארו שתי אפשרויות:

• אם לא תגיע לנשיא הודעה כזו בתוך 21 ימים, הכנסת תתפזר וייקבע מועד לבחירות.
• אם תגיע לנשיא הודעה כזו, וחבר הכנסת שעליו המליצו לפחות 61 ח"כים יסכים לכך, יוטל עליו (בתוך יומיים מקבלת ההודעה) תפקיד הרכבת הממשלה – ויהיו לו רק שבועיים לצורך כך. אם גם הוא לא יצליח להרכיב ממשלה – ייקבעו בחירות.

משמעות החוק היא ש"ברירת המחדל" היא הליכה לבחירות נוספות. אם חברי הכנסת לא יבצעו צעדים אקטיביים – הודעה של 61 ח"כים לנשיא על תמיכה במועמד מסוים לתפקיד ראש הממשלה וכמובן הצבעת אמון בממשלה החדשה – התוצאה האוטומטית תהיה בחירות חדשות. מבחינה זו, בחירות חדשות הן אופציה בהחלט הגיונית.

תקופת ה-21 ימים שבסיומן, אם לא הוקמה ממשלה, יוכרז אוטומטית על בחירות חדשות היא מנגנון שנועד למנוע מצב בו תהליך הרכבת הממשלה יימשך ויימשך כמו שקורה למשל בבלגיה. במדינה זו החוק אינו קובע "דדליין" להרכבת הממשלה, מה שמוביל פעמים רבות לתהליך ארוך ומייגע. לאחר הבחירות של 2010 חלפה שנה וחצי בין הבחירות ועד להקמת ממשלה חדשה. גם עכשיו, חצי שנה מאז הבחירות האחרונות בבלגיה, עדיין לא הושבעה שם ממשלה חדשה.

מנגנונים דומים לזה שקיים בישראל אפשר למצוא בדמוקרטיות נוספות. בספרד, המלך ממנה לאחר בחירות מועמד לתפקיד ראש הממשלה ואותו מועמד צריך לקבל את אמון הפרלמנט לו ולממשלתו. בניסיון הראשון הוא חייב לקבל רוב מוחלט מקרב חברי הפרלמנט. אם הוא לא זוכה ברוב כזה מתקיימת כעבור 48 שעות הצבעה שנייה שבה נדרש רוב יחסי (יותר קולות בעד מאשר קולות נגד). אם ראש הממשלה המיועד כושל, יכול המלך למנות מועמד אחר. אבל החוקה מגבילה את פרק הזמן לחודשיים לכל היותר מהיום בו נערכה ההצבעה הראשונה. אם עובר הזמן, או אם המלך מגיע למסקנה עוד קודם שאפסו הסיכויים להקים ממשלה, הוא מורה על פיזור הפרלמנט ועל בחירות חדשות.

בגרמניה, ממנה נשיא המדינה מועמד לתפקיד קנצלר ועליו לקבל את אמון הפרלמנט לו ולממשלתו. בניסיון הראשון הוא חייב לקבל רוב מוחלט. אם הוא כושל (זה מעולם לא קרה) הזכות להציע מועמד לתפקיד הקנצלר עוברת לפרלמנט ומוקצבים לו 14 ימים להצליח במשימה. גם בניסיון הזה (שני במספר) נדרש רוב מוחלט. אם אף מועמד לא הצליח נכנסים לסבב שלישי – וכאן מספיק למועמד לקבל רוב יחסי. אם אף מועמד לא הצליח להיבחר הנשיא מורה על פיזור הפרלמנט ועל בחירות חדשות.

מה בכל זאת יכול למנוע בחירות חדשות? אפשר להציע כמה תסריטים פוליטיים, חלקם סבירים יותר וחלקם הרבה פחות:

• הסכמה בין הליכוד וכחול-לבן על הקמת ממשלת אחדות. לצורך כך, שתי הסיעות יצטרכו להתגבר על קשיים לא פשוטים, ובהם ויכוח על מועד הכניסה של נתניהו לנבצרות, אם יועמד לדין – מועד העמדתו לדין? תחילת המשפט? שלב מסוים במהלך המשפט?; שינוי חוק יסוד: הממשלה כך שיאפשר לראש ממשלה לצאת לנבצרות של מעל ל-100 ימים – זוהי ההגבלה המופיעה בחוק הקיים; ודרישתו של נתניהו להביא עמו את כל ה"בלוק" לממשלת האחדות, שאינה מקובלת כרגע על כחול-לבן.
• הקמת ממשלת מיעוט – התסריט המדובר ביותר בתקשורת בקשר זה (אך לא היחיד) הוא ממשלת מיעוט בראשות כחול-לבן ובהשתתפות ישראל ביתנו, העבודה-גשר ואולי המחנה הדמוקרטי, בתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת או חלקים ממנה. חשוב לציין שהחוק אינו מתייחס למונח "ממשלת מיעוט", והמונח עצמו עלול להטעות. החוק דורש שממשלה חדשה תזכה לרוב פשוט בהצבעת אמון בכנסת, כלומר שיהיו לה יותר תומכים ממתנגדים. לכן, לא יכולה לקום ממשלה שרוב חברי הכנסת מתנגדים לה. בתסריט שפורט לעיל, הממשלה תזכה בהצעת האמון לתמיכה של 65 (או 62, בלי בל"ד) ח"כים.
• הצטרפות של ישראל ביתנו לממשלת ימין, בראשות הליכוד ובהשתתפות הימין החדש, הבית היהודי-האיחוד הלאומי, ש"ס ויהדות התורה – בסך הכול קואליציה של 63 ח"כים.
• "מרד" פנימי בתוך הליכוד, שיוביל להחלפת נתניהו ביו"ר אחר. במצב כזה יהיה ככל הנראה קל יותר לכחול-לבן ולליכוד להגיע להסכם בדבר הקמת ממשלת אחדות.