מה חושב הציבור על עסקת טיעון וחנינה לרה"מ

מחצית מהציבור מתנגד לכך שהמדינה תציע לרה"מ נתניהו הסדר טיעון; הרוב גם לא מאמינים שהוא יחתום על הסכם כזה; התנגדות דומה גם לאופציה של חנינה; באשר לתוצאות הבחירות: רוב הציבור היהודי תומך בהקמת ממשלת אחדות, איך אינו מרוצה מתוצאות הבחירות

Flash 90

עיקרי הממצאים:

• בסקר ספטמבר מצאנו עלייה משמעותית בשיעור הישראלים האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי ולגבי עתיד הביטחון של מדינת ישראל. העלייה ניכרת בעיקר בקרב השמאל והמרכז ואינה קיימת במחנה ימין (יהודים) שם חלה ירידה באופטימיות.
• הערבים שבעי רצון מתוצאות הבחירות יותר מהיהודים ובקרב היהודים, שביעות הרצון גבוהה בשמאל ובמרכז מאשר בימין.
• לאחר חודשים של ירידה, יש החודש עלייה ברורה בשיעור המשיבים שיש להם אמון בטוהר הבחירות, כלומר שהתוצאות שפורסמו תואמות את ההצבעה בפועל.
• לאחר הבחירות חלה עלייה בשיעור המתנגדים בקרב הציבור היהודי לצירוף מפלגות ערביות לממשלה ולמינוי שרים ערבים.
• הרוב בכלל הציבור אינם מאמינים להצהרותיו של ליברמן כי ישראל ביתנו תצטרף רק לממשלת אחדות. בקרב מצביעי המפלגה רוב גדול כן מאמינים לו.
• רוב קטן מכלל הציבור מתנגדים לכך שהמדינה תציע לנתניהו הסדר טיעון שלפיו הוא יודה בהאשמות נגדו ויפרוש לתמיד מהחיים הציבוריים ובתמורה לא יעמוד למשפט. הרוב גם לא מאמינים שהוא יסכים לחתום על הסדר כזה.
• כשמדובר בחנינה שאינה כולל הודאה באשמה, ההתנגדות במרכז ובשמאל גבוהה מן ההתנגדות להסדר טיעון ובימין היא נמוכה יותר, כנראה משום שחנינה אינה כרוכה בהודאה באשמה.
• הציבור חצוי בהערכתו האם השנה שחלפה הייתה טובה או גרועה. שיעור הסבורים כי הייתה טובה בקרב היהודים עולה בבירור על שיעורם בקרב הערבים. בימין הרוב סבורים שהייתה טובה ואילו במרכז ובשמאל – רק מיעוט חושבים כך.
• באשר לשנה הבאה הרוח הכללית היא די אופטימית: השיעור הגבוה ביותר (כשליש) סבורים שהיא תהיה טובה מקודמתה, פי שתיים משיעור הסבורים היא תהיה גרועה ממנה. בשמאל האופטימיות גבוהה בהרבה מאשר במרכז ובימין.

"מצב הרוח הלאומי"

עתיד הדמוקרטיה והביטחון הלאומי - לראשונה מזה חצי שנה מצאנו החודש עלייה בשיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי (47% החודש לעומת 43% באוגוסט) ולגבי עתיד הביטחון של מדינת ישראל (53% החודש לעומת 48% באוגוסט).

אופטימיים לגב עתיד הדמוקרטיה הישראלית ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, אפריל-ספטמבר 2019 (%, כלל הציבור)

פילוח המדגם היהודי לפי מחנה פוליטי מאיר את המקור לעלייה זו: בעוד שבחודש אוגוסט רק מיעוט בשמאל גילו אופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית, הרי שבספטמבר חצי מהם ציינו כי הם אופטימיים בנדון. גם במרכז ניכרה עלייה מסוימת באופטימיות בנושא. לעומת זאת בימין ניכרה החודש ירידה קלה באופטימיות בנוגע לעתיד הדמוקרטיה.

גם לגבי עתיד מצב הביטחון השמאל והמרכז אופטימיים יותר בספטמבר מאשר באוגוסט. בימין לא היה שינוי של ממש במידת האופטימיות בנושא.

אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, לפי מחנה פוליטי אוגוסט וספטמבר 2019 (%, יהודים)

גם בקרב הערבים נמצאה עלייה באופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה (מ-30% באוגוסט ל-42% בספטמבר) ולגבי עתיד הביטחון הלאומי (מ-35% באוגוסט ל-50% בספטמבר).
העלייה באופטימיות של השמאל והמרכז והירידה בזו של הימין קשורה ככל הנראה במידת שביעות הרצון השונה של המחנות הפוליטיים מתוצאות הבחירות שהתקיימו באמצע החודש.

לאחר הבחירות

שביעות הרצון מתוצאות הבחירות - שיעור הערבים שבעי רצון מהתוצאות גבוה יותר משיעור היהודים המרוצים מהן (56.5% לעומת 31%). בקרב היהודים ההבדלים המחנות הפוליטיים השונים גדולים מאוד: כפי שמראה התרשים הבא מצביעי מפלגות המרכז והשמאל שבעי רצון מתוצאות הבחירות הרבה יותר ממצביעי מפלגות הימין.

שבעי רצון מתוצאות הבחירות לפי הצבעה לכנסת בבחירות ספטמבר 2019, לפי הצבעה בבחירות ספטמבר 2019 (%, כלל הציבור)

מפילוח מידת שביעות הרצון מתוצאות הבחירות של הציבור היהודי לפי מחנה פוליטי, בהשוואה לבחירות הקודמות שנערכו לפני כחצי שנה, עולה תמונה הפוכה – בעוד בחודש אפריל רוב מכריע של הימין היה מרוצה מתוצאות הבחירות, לעומת שיעור זעום מהשמאל שהיה מרוצה מהן, הרי שבבחירות שנערכו בספטמבר יש רוב גדול של מחנה השמאל המרוצה מתוצאות הבחירות, ואילו רק שיעור מועט מקרב הימין מרוצה מתוצאות הבחירות הנוכחיות.

מרוצים מתוצאות הבחירות, אפריל וספטמבר 2019 (%, יהודים)

הצלבה של התשובות לגבי עתיד הדמוקרטיה עם מידת שביעות הרצון מתוצאות הבחירות מעלה כי שבעי הרצון מתוצאות הבחירות אופטימיים יותר לגבי עתיד הדמוקרטיה בישראל (62%) מאשר מי שאינם שבעי רצון מן התוצאות (40%).
כשמדובר באופטימיות לגבי עתיד הביטחון הלאומי, השפעת שביעות הרצון מתוצאות הבחירות פחות מורגשת.

טוהר הבחירות - כנראה בעקבות המאמצים הגדולים שנעשו על ידי ועדת הבחירות המרכזית למנוע תקלות בבחירות האחרונות והעובדה שלא היו הפרעות בהצבעה ברחבי הארץ בסדרי גודל משמעותיים, ניכרת החודש עלייה בשיעור מי שמאמינים בטוהר הבחירות, כלומר, שהתוצאות שפורסמו תואמות להצבעה בפועל, זאת לאחר ירידה מתמשכת באמון הציבור בכך.

יש לך או אין לך אמון בטוהר הבחירות לכנסת, כלומר שהתוצאות שהתפרסמו משקפות בדיוק את הצבעת הציבור? (%, כלל הציבור)

העלייה באמון בבחירות ניכרת בעיקר בקרב הערבים: בעוד שבחודש הקודם רק 30% אמרו שהם נותנים אמון בטוהר הבחירות, הרי החודש 59% דיווחו כך.

אמנם בכל המחנות הפוליטיים (יהודים) מצאנו רוב המאמינים בטוהר הבחירות ואולם, ההבדלים בגודלו של רוב זה הם עצומים: שמאל - 91% (באוגוסט 49%), מרכז – 73% (באוגוסט – 50%), ימין – 54% (באוגוסט 55%) במילים אחרות בעוד שכמעט כל מי שמיקמו עצמם בשמאל מאמינים שהתוצאות האחרונות שפורסמו הן תוצאות האמת, רק מעט למעלה ממחצית מי שמיקמו עצמם בימין סבורים כך.

ממשלת אחדות או בחירות חדשות? כנראה משום שהבחירות האחרונות הסתיימו ללא הכרעה ברורה, יש רוב בכלל הציבור המעדיף ממשלת אחדות מסיבוב שלישי של בחירות. אלא שההעדפה הזו ברורה בעיקר בקרב היהודים, שם כשני שלישים (64%) מעדיפים ממשלת אחדות לעומת 15% בלבד המעדיפים בחירות חדשות. בקרב הערבים 33% מעדיפים ממשלת אחדות, 17% - בחירות חדשות ולשאר (כמחצית) אין העדפה ברורה.

פילוח לפי הצבעה מראה כי התמיכה החזקה ביותר בממשלת אחדות נרשמה בין מצביעי כחול לבן וישראל ביתנו, והחלשה ביותר – בקרב מצביעי המפלגות החרדיות.

מעדיפים ממשלת אחדות, לפי הצבעה בבחירות ספטמבר 2019 (%, כלל הציבור)

צירוף מפלגות ערביות לממשלה - אולי משום שבעקבות תוצאות הבחירות האחרונות הנושא הפך להיות ריאלי ולא תיאורטי, מצאנו ירידה משמעותית בנכונות הציבור היהודי לצרף לממשלה מפלגות ערביות ולמנות שרים ערבים ועלייה בהתנגדות למהלך כזה. בתחילת 2019 מדדנו 49% בלבד בציבור היהודי שהתנגדו לכך והפעם כשלושה רבעים (74%) החזיקו בעמדה זו, שיעור ההתנגדות הגבוה ביותר מאז התחלנו לבדוק שאלה זו!

בקרב הערבים העמדה הפוכה מזו של היהודים, שני שלישים (66%) תומכים כיום בהצטרפות לממשלה, אבל גם כאן חל שינוי לרעה: זו ירידה בהשוואה לעבר (81% תמכו בהצטרפות ב-2017 ו-76% בתחילת 2019).

מתנגדים לצירוף של מפלגות ערביות לממשלה, כולל מינוי שרים ערבים? (%, יהודים)

ההבדלים בין המחנות הפוליטיים השונים (יהודים) בעניין זה גדולים מאוד: בעוד שבקרב מי שהגדירו עצמם שמאל רק 26% מתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לממשלה ולמינוי שרים ערבים, בקרב מי שהגדירו עצמם מרכז יש רוב למתנגדים לכך (56%) ורוב גדול עוד יותר אינם רוצים לראות מפלגות ערביות בממשלה בקרב הימין (89%).

ישראל ביתנו תצטרף רק לממשלת אחדות? הרוב (55.5%) בציבור לא מאמין להצהרותיו של אביגדור ליברמן כי מפלגתו תצטרף אך ורק לממשלת אחדות לאומית. בקרב היהודים מאמינים לו רק 35% ובקרב הערבים – 27%. עם זאת, בקרב מצביעי מפלגתו, ישראל ביתנו, מאמינים לליברמן רוב גדול (81.5%). שיעור המאמינים הנמוך ביותר בנחרצות עמדתו נרשם בקרב מצביעי ש"ס (5%) ויהדות התורה (0%).

מאמינים לליברמן שלא יצטרף לממשלה שאינה ממשלת אחדות (%, כלל הציבור)

ההליכים המשפטיים של נתניהו

הסדר טיעון - 52% מכלל הציבור (שיעור דומה בקרב יהודים וערבים) אינם מסכימים שהמדינה תציע לנתניהו הסדר טיעון שלפיו הוא יודה בהאשמות נגדו ויפרוש לתמיד מהחיים הציבוריים ובתמורה לא יעמוד למשפט. המעניין הוא שיש רוב למתנגדים במפלגות ימין ושמאל כאחד, אך כנראה מסיבות הפוכות: בימין סבורים שהוא זכאי ולפיכך הסדר טיעון הכולל הודאה באשמה והרחקה מהחיים הפוליטיים הוא עיוות של הצדק, ובשמאל ההתנגדות נטועה ברצון לראות את נתניהו עומד לדין ונענש על מעשיו אם יימצא אשם.
רוב גדול יותר (58%) לא מאמינים שהוא יסכים לחתום על הסדר כזה אם זה יוצע לו על ידי המדינה.

חנינה? שאלנו: "יש הצעה שבמקום הסדר טיעון המחייב הודאה באשמה, הנשיא ריבלין יעניק לנתניהו חנינה בטרם הגשת כתב אישום גם כאן נתניהו יתחייב לפרוש מהחיים הציבוריים, אבל לא יצטרך להודות באשמה האם אתה תומך או מתנגד להצעת החנינה הזו?" בכלל הציבור שיעור המתנגדים כאן היה גבוה יותר מאשר להסדר טיעון - 56%. כנראה משום שחנינה אינה כוללת הודאה באשמה, ההתנגדות לה בקרב מצביעי המרכז והשמאל גבוהה מההתנגדות להסדר טיעון הכולל הודאה כזו. מן הסתם מאותו טעם עצמו נמוכה ההתנגדות לחנינה מההתנגדות להסדר טיעון במפלגות הימין.

מתנגדים שהמדינה תציע לנתניהו לחתום על הסדר טיעון/חנינה ,לפי הצבעה בבחירות ספטמבר 2019 (%, כלל הציבור)

השנה שהייתה והשנה שתהיה

השנה שחלפה - הציבור חצוי בהערכתו לגבי טיב השנה שחלפה מבחינתה של ישראל. 46% סבורים כי הייתה די טובה או טובה מאוד ואילו שיעור דומה (44%) מעריכים שהייתה די גרועה או גרועה מאוד. שיעור יהודים המרגישים שהשנה המסתיימת בקרוב הייתה טובה גבוה משיעור הסבורים כך בקרב הערבים: 48% לעומת 36%. בקרב היהודים רוב ממי שהגדירו עצמם ימין סבורים שהשנה שמסתיימת הייתה די טובה או טובה מאוד (59%), לעומת מיעוט בלבד במרכז ובשמאל (34%, 16%). פילוח לפי דתיות (יהודים) מראה כי הקבוצה המביטה לאחור בשביעות הרצון הרבה ביותר הם הדתיים (68%) ואחריהם החרדים והמסורתיים דתיים (59%). בקרב המסורתיים הלא דתיים והחילונים רק מיעוט מביט בתחושה טובה על השנה החולפת (45%, 40%).

באופן כללי, מבחינתה של מדינת ישראל איך הייתה להערכתך השנה המסתיימת בקרוב? (%, יהודים וערבים)

השנה החדשה - באשר לשנה החדשה המתחילה בימים אלה הגישה היא די אופטימית: השיעור הגבוה ביותר, כשליש (35%), מקווים שהיא תהיה טובה יותר ורק מיעוט (17%) חוששים שהיא תהיה גרועה מקודמתה. 29% סבורים שהיא תהיה דומה לשנה המסתיימת בימים אלה, ושיעור גבוה (19%) אינם יודעים, שיעור שאינו מפתיע בהתחשב באופי הספקולטיבי של השאלה ובעובדה שלא ברור עדיין מי יחזיק ברסן השלטון.

ההבדלים בעניין זה בין היהודים לערבים ובין הקבוצות הדתיות השונות בקרב היהודים הם קטנים. ואולם, בקרב היהודים, השמאל, כך מתברר, אופטימי יותר (51%) מהמרכז (39%) ומהימין (31%).
בהשוואה לערב ראש השנה הקודם, ניכרים השנה בכלל הציבור מצד אחד מידה גבוהה יותר של אי ודאות (19% לעומת 13%) וחשש מן העתיד (17% לעומת 15.5%) ומן הצד האחר – עלייה קלה באופטימיות (35% לעומת 29.5%).

איך באופן כללי תהיה להערכתך מבחינת המדינה השנה החדשה? אוגוסט 2018 וספטמבר 2019 (%, כלל הציבור)

---

מדד הקול הישראלי נערך על- ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 22-24/9, רואיינו 606 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il