חיים יותר, חוסכים פחות: מצבם של האזרחים הוותיקים בישראל
להארכת תוחלת החיים יתרונות רבים, אך יש גם לתת את הדעת על השלכותיה. הדבר מגדיל את פרק הזמן שלאחר הפרישה, ובכך פורס את החיסכון הפנסיוני על פני תקופה ארוכה יותר. הדרך לחיזוק מצבם הפיננסי של האזרחים הוותיקים בישראל עוברת דרך העלאת גיל הפרישה ועידוד תעסוקה גם לאחר הפרישה
אחד מארבעה אזרחים ותיקים לא מצליח לכסות את ההוצאות החודשיות שלו, כך עולה מנתוני הסקר החברתי האחרון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקראת יום האזרח הוותיק הבינלאומי שמציין האו"ם ב-1 באוקטובר מדי שנה.
הדרך לחיזוק מצבם הפיננסי של האזרחים הוותיקים בישראל עוברת דרך העלאת גיל הפרישה ועידוד תעסוקה גם לאחר הפרישה.
טילי טילים של מילים, הצעות, רפורמות, ו-וועדות דנו כבר בחשיבות העלאת גיל הפרישה. לרוב המהלך הזה לא מגיע לידי הבשלה בשל החשש מפגיעה בקבוצות חלשות ובעיקר בנשים המועסקות במקצועות עם רמות שכר נמוכות, או כאלה שנפלטו ממקום עבודתן בגיל מוקדם יחסית. האבסורד הוא שבינתיים, אלה שממשיכים לעבוד הם אותם מועסקים בעלי הכנסות גבוהות שמגדילים את החיסכון הפנסיוני שלהם, ומנגד בעלי ההכנסות הנמוכות פורשים מוקדם, והפערים בקרב האזרחים הוותיקים הולכים ומתרחבים.
צריך להבין- לחוק גיל הפרישה תפקיד מרכזי, בכך שהוא מהווה סמן לפרטים לפרוש מהתעסוקה, ולמעסיקים- להתכונן לפרישת עובדיהם. אמנם, אין איסור להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה, אבל אין ספק ששוק העבודה מושפע מהחוק, והמעסיקים מציעים לעובדים חבילות פרישה מפתות ואף מעודדים אותם לפרישה מוקדמת. לעתים, הסכום המוצע נשמע לפורשים גבוה מאוד, אך חישוב מושכל מראה שהמשך תעסוקה עשוי להביא לרווח כפול, הן משכר העבודה והן מהחיסכון הפנסיוני מהתעסוקה, שיגדל.
לפי התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2065, תוחלת החיים של הגברים בישראל תגיע ל-89.1 ושל הנשים ל- 91.8, ותקופת הפרישה תגדל ב-8 שנים - מ-14 ו-23 שנים בשנת 2018, ל-22 ול-30 שנים בשנת 2065, לנשים וגברים בהתאמה.
התארכות תוחלת החיים, בעוד שגיל הפרישה נותר קבוע - 67 לגברים ו-62 לנשים - מגדילה את פרק הזמן שלאחר הפרישה ומחלקת את החיסכון הפנסיוני על פני מספר רב יותר של תקופות תשלום, וכפועל יוצא, גובה הקצבאות מהפנסיה התעסוקתית נפגע.
המצב הקיים אינו יכול להימשך לאורך זמן. המציאות מחייבת את הצמדת גיל הפרישה לתוחלת החיים והשוואתו בין גברים ונשים. יש לעשות זאת תוך ביצוע צעדים לעידוד התעסוקה בקרב אזרחים ותיקים שלא רק תחזק אותם פיננסית, אלא אף תוביל למימוש כישוריהם ולשימור הידע והניסיון שהם מביאים איתם לעבודה. לשם כך יש לשכלל את מנגנון ההכשרות המקצועיות בישראל ולהקים מרכזי סיוע והכוונה לאזרחים הוותיקים. במקביל חובה לשנות את חוק גיל הפרישה כך שיאפשר לאזרחים הוותיקים להמשיך לעבוד ללא הגבלת גיל ובהיקף משרה המתאים לרצונם ולרצון המעסיקים.
פורסם לראשונה בדה מרקר.